לילי לונה פוטר (פאנפיק)

פרק 26-סוף טוב הכל טוב

פרק 26-סוף טוב הכל טוב
חייכתי לשניהם והם אלי, ניגשתי לגברת מקגונגל והבאתי לה את השרביט של דן, "תודה לך פוטר" אמרה באתי להסתובב ואז היא הוסיפה, "ועבודה טובה, אם רק מישהו היה נותן לי להתערב זה לא היה קורה" אמרה ושלחה מבט לאבא שרק חייך ואמר "רציתי לדעת אם היא מסוגלת אם לא הייתה מסוגלת הייתי מתערב בעצמי" אמר אבא וחייך חיוך קצת נמוך ושטותניקי, הכרתי טוב מאוד את החיוך הזה, כל פעם שאמא כעסה עליו הוא עשה אותו, מקגונגל לקחה את דן למישרדה והורתה לכל התלמידים לחזור לירקוד, ניגשתי לאמא ואבא, אבא הרים אותי על הידיים וחיבק אותי, טמא הצטרפה לחיבוק, פתאום הרגשתי שכל שחור והיתעלפתי.
-בחלום-
הופעתי בינשופייה, ראיתי את אלבוס וסקורפיוס, אבל ניראה שהם לא ראו אותי.
"למה הזמנת אותה?" אמר סקורפיוס, "רציתי שהיא תהיה פה היא תעזור לנו להשמיד אותו" אמר אלבוס, פתאום דלפי הגיעה לא ראיתי מאיפה אבל זה לא ניראה לי משנה, היא דיברה עם אלבוס וסקורפיוס ואז הם נעלמו, ליפני שנעלמו שמעתי משהו על היום שבו ג'יימס ולילי מתו.
-מציאות-
"לילי את בסדר?" שמעתי את אבא, "אבא אנחנו חייבים ללכת, בוא!" אמרתי בלחץ, "מה קרה לילי?" אמר לי, "אבא אני ראיתי את אל סקורפיוס והבת של וולדמורט בינשופייה הם אמרו משהו על היום שסבא וסבתא מתו ואז הם נעלמו, אתה חייב לבוא" אמרתי בלחץ אבא ניבהל, אנחנו חייבים למהר, ג'יני הרמיוני ורון, תקראי להם ותגידי להם להביא את מכונת הזמן שהיא שמרה" אמר אבא לאמא, אנא מיד שלחה פטרונוס מדבר, תמיד אהבתי את הפטרונוס של אמא, סוס זאת חיה ממש יפה, אחרי כמה דקות הרמיוני ורון רצו אלינו, "אבא!" שמעתי זה היה אל, "חייבים דלפי היא" אמר אל והיתנשף, "אנחנו יודעים בוא" אמר אבא ונגענו כולנו במכונה והישתגרנו, הופענו במחטש גודריק, לא ראינו את דלפיין, היתחבאנו בבית הכנסת הזה, אבא שתה פולימיצי והפך לוולדמורט, לא יכולתי להסתכל עליו, הפנתי את פני, אבא יצא החוצה ואנחנו חיכינו מאחורי הדלתות, אבא התחיל לדבר איתה ולחש לה בלחששנות, בסוף הוא השתנה והיא לא האמינה לו, הוא התחילה לתקוף אותו וחסמה את הדלתות, התאבדות לפתוח את הדלתות בסוף הצלחנו לפתוח אותן ועמדנו כולנו יחד מולה, היא כיוונה קללה אבדה קדברה לאל והוא היתחמק, אבא התחיל להתעצבן ולקח לה את השרביט ולכד אותה בחבלים, הוא התקרב עליה ודיבר, "איך את מעיזה לפגוע בבן שלי?!" אמר אבא וכעס רב נישמע בקולו, "ג'יני הוא בסדר?" אמר אבא, "אני בסדר אבא" אמר אל, "בטוח?" שאל אבא, "כן אני בסדר" אמר אל, "אבא כיוון את שרביטו אל דלפיין, "בבקשה אני רק רוצה ליראות את אבי בבקשה" היתחננה דלפיין, "לא" אמר אבא, "הרוג אותה" אמר אל, "לא" אמר אבא בעודו מתקרב עליה, "אבל היא רצחה בעצמה" אמר אל, "אולי זה נכון, אבל אנחנו לא רוצחים בן" אמר אבא ואל שתק, "אנחנו נביא אותה לסוהרסנים" הוסיף אבא, "תנו לי רק ליראות את אבי בבקשה" היתחננה דלפיין, "לא ניתן" אמר אבא, הוא לקח אותה והישתגרנו כולנו לזמן ההווה, שלחנו את דלפיין לסוהרסנים, היחסים בין הפוטרים למאפויים השתפרו וחזרנו לשגרה.

●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●
אתם יודעים... חשבי להעלות היום עד 10 אבל רציתי למתוח אותכם קצת...
פרק נגמר בטוב... אולי זה סוף הסיפור...?

אבל אז נזכרצתי שאיני מעלה 10 ביום ואני לא יכולה לדלג על 4 פרקים...
טוב אז נעחה לכן עוד 4 היום😂😅