לילי לונה פוטר (פאנפיק)

פרק 24-דן

פרק 24-דן
הרגשתי שאני רק מחכה לשפתיים שלו וכנראה שהישתוללתי להגיע עליו כי אבא תפס אותי חזק, "אתה לא מתקרב דן" אמר לו, "אבל מר פוטר היא נאנקת להגיע עליי" אמר דן, "אבא הרים אותי, "שקט לילי!" אמר בכעס ונירגעתי, "סדריק..." לחשתי, "אני פה לילי" שמעתי את סדריק, "אבא" הצלחתי להגיד, "לילי הכל בסדר" הוא לחש לי, ראיתי את מקגונגל, אבא לקח ממנה את השיקויי והכניס לי אותו לפה, תוך רגע הרגשתי שאני לא מאוהבת באף אחד מהם, חוץ מסדריק כמובן, "שמישהו מכם ישאל אותה" אבא אמר, "לילי את רוצה לצאת איתי נכון?" שאל דן והתחיל לנשק אותי, "לא! איכס!" צעקתי ובעטתי בו, "אני כבר הסכמתי לסדריק!" הוספתי, "רואה דן!" אמר סדריק בניצחון, והעפתי עליו פרצוף זועף, "ומה איתנו לילי?" שאל אני וכולם חזרו אחריו, "לא הבטחתי לכם שתהיו איתי בעיה שלכם שהייתם בטוחים בזה כל כך!" אמרתי להם בכעס ונכנסתי לחדר המועדון, "לילי מה קרה שמענו רעש, מתי הספקת לצאת?" שאלה הילי, "כשאתם שיחקתם אני יצאתי לי לתומי החוצה עם מלא זרי פרחים ובחוץ חיכו רק לנשק אותי! יצאתי החוצה וכולם התחילו לריב מכות מי ינשק אותי ראשון ואז הם עמדו בתור והיתנשקתי והיתנשקתי והסכמתי לצאת עם כולם שם!" אמרתי בכעס, "הייתי צריכה לעזור לך" אמרה הילי, "הצילו בואו מהר!" שמעתי את הוגו מלמעלה, עלינו לחדר שלו ושל דרק, "דן" אמר דרק בחולמניות, לקחתי ממנו את הפרחים, "נו באמת זה בשבילי מדן! דרק נגע בזה!" אמרתי ואז רציתי לנשק את דן, "לא שוב!" צעקה הילי, "הוגו תשמור עליהם פה אני כבר באה" אמרה הילי ורצה החוצה, לאחר כמה דקות הגיע דן, "נו נו אני רואה שהגיעו עלייך הפרחים" אמר דן בזדניות, "דן בוא אלי חתיך שלי" אמרתי לדן והיתקרבתי עליו עם הידיים לפני כמו זומבית, "בואי את עליי ותנשקי אותי הכי חזק שאת יכולה, תראי לי שאת אוהבת אותי" אמר דן בחיוך, הלכתי עליו ונישקתי אותו ידי היו כרוחות חזק סביב ראשו וידיו היו עוד הרבה יותר חזק סביב מותני, זה שרף לי, רציתי לצעוק אבל לא הצלחתי כי הוא נישק אותי, פתאום הרגשתי שאני כבר לא בהשפעה, ניסיתי להתרחק ממנו אבל הוא דחף אותי לפינה של החדר ותפס אותי כדי שלא אזוז, ידיו שרפו, כאילו היו אש, הרגשתי שיש סביבו איזה שהו קסם, ירדו לי דמעות מכאב, שמעתי אנשים מדברים מסביבי אבל לא הבנתי מי זה, מישהו משך את דן ממני, הפה שלו התנתק כבל הידיים כאילו מחוברות אליי, "אם את לא תהיה שלי לפחות ישר לך מזכרת!" אמר ולחץ אפילו חזק יותר, צרחתי, מישהו תפס את ידיו וניסה להוריד אותו ממני אבל גם הוא צרח לא ראיתי מי זה הכל נהיה חשוך והיתעלפתי.
נ.מ הארי
הילי קראה לי, עקבתי אחריה לחדר של דרק והוגו, ראיתי את דן מנשק את לילי ודמעות יורדות לה מהעיניים, עשן קל עולה מן מותניים שלה איפה שדן מחזיק אותה, הפעלתי קסם שיקח אותו אחורה ממנה, הפה שלו התרחק משלה אבל הוא לא עזב את המותניים שלה, היא צרחה, רצתי לשחרר את הידיים שלו משלה, נגעתי בידיו וזה שרף כמו אש צרחתי גם אני אבל לא שיחררתי, הרחקתי את ידיו ממנה ולילי היתעלפה, מקגונגל אז נכנסה, "מה קורה פה?" היא אמרה, לא היה לי זמן להסביר רצתי ללילי, הרמתי אותה על הידיים, מקגונגל רק ראתה ואמרה, "דן למשרדי פוטר כך את ביתך ולכו שניכם לגברת פומפרי" אמרה, "כן פרופסור" אמרתי במהירות ורצתי עם לילי למרפאה, "מה קרה?" שאלתי גברת פומפרי, "אוי לא, "תשים אותה על המיטה ושב על המיטה שלידה" אמרה, שמתי את לילי על המיטה והתיישבתי לידה, גברת פומפרי הגיעה עם שני כוסות משקה, היא נתנה ללילי לשתות מאחת מהן ואז מרחה לה מישחה על המותניים וחבשה אותה בתחבושת, "עכשיו אתה" היא אמרה לי, "לא, לא צריך" אמרתי, "תראה לי את הידיים" אמרה בעקשנות, "לא-" אמרתי אבל היא קטעה אותי, "עכשיו!" אמרה והראתי לה, "זה חמור מאוד" אמרה ונתנה לי כוס, "תשתה בלי תרוצים" אמרה לי ושתיתי, הרגשתי טוב יותר, "יופי עכשיו בוא למיטה השניה" אמרה, באתי לניתנגד אבל היא שלחה לי מבט כועס אז החלטתי לא לענות וניגשתי למיטה השניה, ישבתי עליה והיא הורתה לי לישכב, היא מרחה לי מישחה וחבשה את ידיי, "עכשיו אתה לא קם אני שוכב כאן" אמרה וסידרה לי את המשענת שאני אהיה בתנוחת ישיבה, "הארי! לילי!" נכנסה ג'יני בלחץ, "מה קרה?" אמרה, "הכל בסדר ג'יני" אמרתי לה כדי להרגיע אותה, והיא היתלבטה עם לשבת ליד מיטתי או ליד המיטה של לילי, בסוף היא החליטה וקירבה את המיטה שלי לשל לילי וישבה בדיוק בינינו, וסיפרתי לה את כל הסיפור.
נ. מ לילי
התעוררתי במרפאה, אבא ישבה לידי ובמיטה לידה ישב אבא וידיו חבושות, "סליחה" לחשתי, "זה לא אשמתך" ענה אבא, "אבל הצלת אותי" אמרתי, "כי את הבת שלי, אני אעשה הכל בשבילך" אמר לי אבא, "איזה יום היום?" שאלתי, "היום הנשף" אמר לי אבא, וקפצתי, "אני אוכל ללכת נכון?" שאלתי, "כן" אמרה גברת פומפרי שנכנסה לחדר, "לישכב" אמרה לי ונישכבתי, היא באה אלי והסירה את התחבושת.