פרק 17-המורה להתגוננות בפני כוחות האופל

266 14 0
                                    

פרק 17-המורה להיתגוננות מפני כוחות האופל
לאחר כמה דקות ניכנסו רון והרמיוני, דמעות זלגו גם מעיניה של הרמיוני ועל עיניו של רון ראו שגם הוא בכה, הרמיוני ניגשה ישר לחבק את הוגו, אני, ג'יימס, אלבוס, רוז והוגו ישבנו על הספא ולא הבנו מה קורה פה, אבא ואמא היתנתקו, אבא ניגש אלי והסתכל בעיניי, לא יכולתי להסתכל בעניים שלו, הן היו יפות אבל... אדומות מדמעות, הסטתי מבט, לא יכולתי להסתכל, לא יכולתי ליראות את אבא בוכה, היה לי קשה מידיי, "היתסכלי עליי לי" אמר אבא בקול קצת רועד, "אני... לא יכולה..." גימגמתי עדיין מסיטה מבט, "את יכולה" אמר אבא בקול יותר רועד, "לא... קשה לי אבא" גימגמתי אבל הסתכלתי לעיניו, דמעות ירדו מעניי, "אל תיבכי" אמר, "אני ואמא ניבכה בשבילך" הוסיף, בשלב הזה כבר לא יכולתי להסיט את עיניי מעיניו, שנינו בוכים, התחבקנו, אחר כך היתנתקנו, הבטתי אל אמא, דמעות ירדו גם מעיניה, הסתכלתי אל ג'יימס ואלבוס שעדיין לא מבינים מה קרה אבל הבינו שזה רע והיסתכלו עלי, הסטתי מבט, אבא עדיין מכופף מלפני כשאני יושבת בספא, קמתי אבל אז הרגשתי סחרחורת, הכל החשיך והיתעלפתי.
-בחלום-
קמתי שוב בתחנת קינג קרוס הלבנה, הסתכלתי מסביב משני צדדי ראיתי את הוגו ודרק, "לילי? דרק? הוגו? מה זה המקום הזה?" שמעתי קול מאחורי, "הילי!" קראתי ורצתי לחבק אותה, "אתם גם?" אמרה אבל קטעתי אותה, "כן" אמרתי, "סוף סוף כולכם במקום אחד" אמר עוד קול, הסתובבנו, "אתה!" אמרתי בעצבנות, "למה את כועסת?" אמר במבט לא מבין, "בבגלך! אמא, אבא, הרמיוני, רון! כולם בוכים! מה זה הגורל הזה! שהבאת על כל משפחת פוטר והחברים שלהם?!" צעקתי, "אין צורך לצעוק, אני פה אני שומע" אמר ברוגע, "תחזיר את כולנו עכשיו!" צעקתי, "כירצונך" אמר והקיש בעצבעותיו.
"לילי? היא מתעוררת! שמישהו יקרא להארי!" שמעתי את אמא, פתאום אבא הופיע מעליי, "לילי?" אמר לחוץ, "אבא?" אמרתי, "לילי מה ראית?" אמר, "זה האיש, אני, הוגו, דרק והילי עמדנו בקינג קרוס" אמרתי, "מה הוא אמר?" אמר אבא לחוץ, "לא הסכמתי לו לדבר, צעקתי שיחזיר אותנו" אמרתי עדיין קצת מעורפלת, "ומה הוא אמר?" אמר אבא, "הוא אמר כירצונך וחזרנו" אמרתי, "מי אמרת שהיה שם? את, הוגו, דרק... ומי?" אמר אבא, "הילי" אמרתי, "הילי? לא טוב, צריך לידע את ההורים שלה" אמר אבא לחוץ, "הם יודעים פוטר" אמרה מקגונגל שנכנסה, "כמה זמן הייתי מעולפת?" שאלתי, "לא הרבה, שבוע" אמרה אמא, "לא הרבה?" שאלתי בציניות , "ביחס לפעמים הקודמות לא" אמרה אמא, "זה אומר שעוד שבוע מתחיל בית ספר?" שאלתי, "בשבילך לא" אמר אבא תוך כדי שהסתובב הלוך ושוב וחושב, "מה?" אמרנו אני ואמא פה אחד, "אני לא רוצה שזה יקרה שוב שאני לא בסביבה ג'יני, אני רוצה לשמור עליה בעצמי" אמר אבא, "אוף די כבר עם הבעצמי הזה!" אמר אמא, "כל המיסדר יעזור, אתה חושב שכל המיסדר רוצה שלילי תצא למסע הזה?" הוסיפה אמא, "התכוונתי שאני לא סומך על בית הספר" אמר אבא ומקגונגל הסתכלה עליו, "לא התכוונתי עלייך פרופסור" אמר אבא, "אני יודע!" אמר אבא, "סוהרסנים!" אמר, "סליחה אדון פוטר אני לא מתכוונת להכניס לבית סיפרי סוהרסנים שוב!" אמר מקגונגל תוך כדי שקמה, "גם אני לא אוהב אותם אב-" אמר אבא אבל מקגונגל קטעה אותו, "בלי אבל פוטר!" אמר מקגונגל בתקיפות ואבא נאנח, "אני חושב שאבוא ללמד פה קצת, ככה גם נכין את ארבעתם וגם אוכל לשמור על לילי מקרוב" אמר אבא, יכולתי להישבע שראיתי מנורה מעופפת מעל ראשו, רגע באמת יש שם מנורה... "הארי?" אמרה אמא, אמא היסס רגע ואז תפס את המנורה מעל ראשו והיסתובב, "אה היי אבא..." אמר ג'יימס קצת חושש, "לך לחדר שלך ג'יי" אמר אבא ברצינות אבל ראיתי טיפת חיוך צצה על פניו, "טוב" אמר ג'יימס והלך, "אני חושבת שזה רעיון מצוין הארי!" אמרה ג'יני, "מקגונגל?" שאל אבא והיסתכלו על מקגונגל, "בטעות נשלח מכתב פיתורים למורה להיתגוננות בפני קוחות האופל" אמר מקגונגל וצחקנו, "טוב אז אתחיל שבוע הבא?" אמר אבא, "מה עם משרד הקסמים הארי?" אמרה אמא, "הם יסתדרו קצת בלעדיי" אמר אבא וחייך.
-לאחר שבוע-
"להתראות ואל תעשו צרות!" אמרה אמא תוך כדי שנופפה לנו דרך החלון, "צרות זה השם השני שלי ג'יני!" צעק אבא תוך כדי שאנחנו נעלמים משדי הראייה של אמא, "נו אז איפה נשב?" שאל אבא בחיוך, "זה הארי פוטר!" צעק ילד מאחורינו וכל הילדים הציצו מהתאים, "תתחפפו!" צעק להם ג'יימס וכולם הכניסו ראשים, מצאנו תא ריק, "כל המורים לת"א של המורים לשיחה" נישמע הכריזה, "אוח טוב סליחה ילדים, כנסו אני אבוא עוד מעט" אמר אבא, "זה בסדר" אמרתי והוא הלך ונכנסנו, "מה אבא שלך עושה פה לי?" נכנסה הילי ואחריה דרק, "הוא מורה" אמרתי והם נראו מופתעים, "מה הוא מלמד?" אמרה הילי כשיצאה מההלם, "התגוננות מפני כוחות האופל" אמרתי בגאווה.
לאחר זמן מה של נסיעה הגענו, ירדנו מהרכבת וניבהלתי, "מה? מה זה?" שאלתי מפוחדת ושיערי הפך כחול סגלגל.

לילי לונה פוטר (פאנפיק)Where stories live. Discover now