לילי לונה פוטר (פאנפיק)

פרק 20-אני ישנה עם אבא

פרק 20-אני ישנה עם אבא
אמר אבא, ובאמת הרגשתי כמו בבית, הדלקתי את הטלוויזיה והמזגן ונישכבתי על המיטה ונירדמתי.
נ. מ הארי
יצאתי מהמקלחת, ראיתי את לילי, היא שכבה על מיטתי, ישנה, הרמתי אותה ולקחתי אותה למקלחת וקילחתי אותה, אחר כך זימנתי את הפיג'מה שלה מהארון שלה בחדר הבנות בגריפינדור והלבשתי אותה, הנחתי אותה על המיטה שלי וכיסיתי אותה, סגרתי את הטלוויזיה, זימנתי לי מיזרון, כיביתי את האור והלכתי לישון.
נ.מ לילי
-חלום-
הופעתי ברחוב חשוך, הסתכלתי סביבי, הרחוב ניראה מוכר, אבל לא הבנתי עדיין איפה אני, "לילי!" שמעתי מאחורי הסתובבתי והילי קפצה עליי, "היל! מה את עושה פה?" אמרתי, "אני פה וגם דרק והוגו, חיפשנו אותך ידענו שמה שקורה פה קשור איכשהו עלייך" אמרה לי הילי, "טוב זה תמיד קשור אלי" מילמלתי והילגלתי עניים, הילי משכה אותי ביד לדרק סימתא חשוכה, הגענו לרחוב אחר, מואר יותר, רצנו עד שהגענו לבניין גדול, בכניסה עמד דמבלדור ולידו הוגו ודרק, "שלום לילי" אמר דמבלדור, "תגידי לו להחזיר אותנו!" לחשה לי הילי באוזן, "לא, אני רוצה לדעת מה הוא רוצה" לחשתי לה, "מעשה יפה לילי" אמר דמבלדור ברוגע וחייך אליי, שלחתי לו מבט רציני, "זה שאני רוצה לשמוע מה אתה אומר לא אומר שאני סומכת עלייך! ברגע שאני אשתעמם אנחנו נחזור" אמרתי לו ושלחתי לו פרצוף קודר, "היכנסו" אמר וניכנסנו, כל החדר היה מלא בקישוטים התיישבנו על הספא מול דמבלדור, "מה את רוצה לדעת?" אמר לי ברוגע, "נתחיל במה זה המקום הזה?" שאלתי, "זה ביתי בעולם הזה נישמתכם קפצה לביקור, אתם חיים אל דאגה" אמר, "מה המשימה שלנו?" שאלתי, "יש לכם משימה מיוחדת הקשורה לאחיך" אמר לי דמבלדור, נלחצתי קצת, "עליכם להציל את אלבוס סוורוס מדלפיין רידל" אמר דמבלדור ונישמתי נעתקה, "אני חייבת לחזור!" אמרתי וקמתי, אחרי קמו כולם, "תחזרי מחר לישמוע עוד?" אמר לי דמבלדור, "כן" אמרתי, "יופי אז בשביל לבוא ולחזור תצטרכי לחשוב על המקום שתרצי שנישמתך תבקר שם ואז תלכי לישון, כשאת כבר שם ורוצה לחזור פשוט תחזרי על המילה בית בראשך" אמר ברצינות, חשבתי בראש הוגוורטס! הוגוורטס! הוגוורטס! הגוף שלי הפך באור זהוב נוצץ, ראיתי את דמבלדור מסיט מאיתנו מבט.
-מציאות-
קמתי במיטה של אבא בחדר שלו בהוגוורטס, הזעתי המון, ראיתי מולי את אבא ואמא, "אני יודעת מה המשימה שלי!" אמרתי וקמתי מהר מהמיטה, לקחתי את השרביט שלי מהמדף וזימנתי בגדים, התלבשתי מהר, באתי לצאת, "לילי!" אמר אבא, "מה אבא? אני חייבת למהר, אל בסכנה איומה!" אמרתי בלחץ, אבא קם מהר וגם אמא, "בואו נצא!" אמר אבא, "לא זה שלי! היה לך כבר משימה תורי!" אמרתי לאבא, "את לא יכולה לבד" אמר אבא בתמימות כאילו מתחנן לקצת אקשן, "היא צודקת" אמרה אמא לאבא, "מי את רוצה שיבוא?" אמרה לי אמא, "הילי דרק והוגו" אמרתי נחושה, "טוב בואי נימצא אותם נארגן לכם תיקים ותצאו מיד" אמרה אמא ויצאנו לחדר המועדון, ארגנו תיקים ארבעתינו ויצאנו מגבול הוגוורטס, "מאיפה מתחילים?" אמרה הילי, חשבתי, נזכרתי ששמעתי את אבא מדבר בחופש עם מר דיגורי, אל היסתכל על בת הדודה של מר דיגורי ודיבר איתה, מה היה השם שלה? דולפין? דרפי? דלפי! שזה קיצר של דלפיין! "בית הקשישים שרכבת הוגוורטס עוברת לידו!" אמרתי בנחישות, "ואיך נגיע לשם?" אמר הוגו,   "אבא" אמרתי ורצתי לתוך הוגוורטס שהילי, הוגו ודרק מאחורי, עליתי לכיתת התגוננות מפני כוחות האופל, אבא היה בפנים, "אבא!" קראתי והוא הסתובבת, "לי! מה את עושה פה? לא הלכת?" שאל, "אין זמן להסביר! תשגר אותנו לבית הקשישים שבו גר מר דיגורי!" אמרתי, "טוב" אמר אבא בלי להתווכח ויצאנו החוצה, "יש לי רעיון" אמרתי, "אבא תלמד אותנו להישתגר ותגיד להרמיוני להוריד לנו את הלעקוב אחרינו במשרד הקסמים!" אמרתי והוא ניראה מופתע, "טוב" אמר והישתגרנו למשרד הקסמים, הרמיוני בדיוק היתה ליד הכניסה, נכנסנו פנימה, הלכנו למשרד של הרמיוני, רון פתאום הופיע בכניסה לא נותן לעבור, "רון זוז תן לנו לעבור!" אמרה הרמיוני, והוא פשוט נישק אותה! "מה אתה עושה?!" תעשה הרמיוני, "זוז! עכשיו!" הוסיפה, "אני רוצה עוד ילד!" אמר רון והרמיוני הפכה לאדומה אך מסמיקה, "טוב, עכשיו זוז" אמרה הרמיוני ורון זז, "דלפי וסקורפיוס תמהרו" מילמל רון, "מה?" אמרתי, "כלום" אמר והתרחק, נכנסנו לחדר, הוא היה מלא בבלגן, אף אחד לא היה שם, הרמיוני הניפה את השרביט וכל החדר היסתדר, היא ניגשה למדף הספרים, והעבירה אצבע על המדף השלישי, "מה את עושה?" שאלתי, "מישהו היה כאן, הוא חיפש את השעון זמן", אמרה הרמיוני, שמעתי נשימות דקות מאחורי אך לא שמתי לזה לב.