לילי לונה פוטר (פאנפיק)

פרק 58- ההתערבות

היא הגיעה לשיער, "זה לא ניראה טוב" אמרה, "תחליפי לבלונד" אמרה רוקסאן, עצמתי את עיניי והרגשתי איך שיערי הופך לבלונד, "עכשיו תאריכי אותו עד קצת ליפני המותניים" אמרה והארכתי אותו, "עכשיו עיניים כחולות" אמרה, "הרגילות או יותר יפות?" שאלתי, "תנסי כחול בהיר אחיד עם קצת סגול ליד האישונים" אמרה רוקסאן, הרגשתי איך העיניים מישתנות, פתחתי אותן, "אומייגאד זה יפייפה!" אמרה וחייכתי, "עכשיו צבע עור תחזירי ללבן!" אמרה והחזרתי אותו, "יצא לך חצ'קון" אמרה והעלמתי אותו, "זהו?" שאלתי, "רצת נמשים על האף ומתחת לעיניים יהיה יפה" אמרה ושמתי נמשים, "נו?" שאלתי והיא הינהנה, "מושלם! עכשיו תשני את הכל ואל תישתמשי בהם עד הדייט, שאף אחד לא יראה שיער בלונד או עיניים כחולות או נמשים!" אמרה ושנית את השיער לסגול את העיניים לירוק (כי ככה החלטתי עכשיו) ואת הנמשים העלמתי, "אה ושיער יהיה גלי לא חלק, חלק זה משעמם!" אמרה רוקסאן והיפה חלק מהשירים שלה לאחור, היה לה שיער ג'ינג'י חלק עד קצת אחרי הכתפיים, עיניים ירוקות וקצת נמשים על הפנים אבל לא מסודרים, "השיער שלך חלק" אמרתי, "וזה מ-ש-ע-מ-ם!" אמרה וגילגלה עיניים, "מה זה העיניים הירוקות האלו פתאום?" שאלה, "סתם לגוון" אמרתי, "לשיער הסגול מתאים עיניים סגולות" אמרה ושיניתי את העיניים, "יופי עכשיו לכי תחליפי את זה" אמרה וחזרתי לתא להחליף בגדים, כשיצאתי שמתי לב שאני לא יודעת איפה איימי, "איימי?" קראתי אבל לא שמעתי שום דבר, "רוקסאן ראית את הכלבה שלי?" שאלתי אותה, "לא" אמרה רוקסאן, "לעזור לך לחפש אולי היא הלכה להורים שלך" אמרה, "סיריוס!" אמרתי ורצתי לשלושת המטאטאים, איימי וסיריוס ישבו ביחד על הרצפה ודיברו, לפחות ככה נדמה לי, "איימי נעלמת לי!" אמרתי והיא נבחר במחאה, "אופס?" אמרתי כי הבנתי שהיא מאשימה אותי שהחלטתי בגדים והמיכנס שלי שהיא היה בו נישאר בתא, "לילי!" שמעתי מאחורי והיסתובבתי רוקסאן רצה אחרי והביאה לי את השקית עם השימלה, "מה נעלמת לי?" שאלה, "חיפשתי את איימי" אמרתי והצבעתי על איימי, "אה" אמרה רוקסאן, "טוב כלי זאת השימלה, מתי הדייט?" שאלה, "יש לך דייט?" היתערבה אמא ושלחתי מבט מאשים לרוקסאן, "תודיעי לי אחר כך" אמרה במבוכה ויצאה החוצה מהר בעוד שיערי הופך אדום, הסתובבתי וראיתי שג'יימס ואל לא פה, כנראה הם הלכו עם חברים, "היי" אמרתי והיתקרבתי לעבר השולחן, "עם מי הדייט?" שאל אבא, "סתם" אמרתי, אבא ניראה כאילו הוא קורא את מחשבותיי, "סתם מישהו ששאל וענית כן בשביל להציק לסדריק?" ניחש אבא, "איך?" שאלתי מופתעת, "ניחוש טוב... אז מי זה?" שאל אבא, "ג'ואי" אמרתי בשיעמום, "לא הטיפוס שלך..." אמר אבא, "אתה מכיר אותו?" שאלה אמא את אבא, "כן לימדתי אותו, בחור נחמד" אמר אבא לאמא, "לא משהו בכישופים אם יורשה לי" אמר אבא בחיוך קטן עלה על פניו, "לא יורשה לך" אמרה מקגונגל שהגיעה מאחורי אבא פתאום, "אהה" אמר אבא במבוכה, "תחסוך ממני" אמרה מקגונגל ואבא שתק, אמא גיחכה, "הארי בנתיים אסור לך להילחם וזה בערך כל מה שאתה עושה במשרד הקסמים, רוצה לחזור ללמד?" שאלה מקגונגל, "אהה... אני אחשוב על זה" אמר אבא, מקגונגל הסתכלה עליו במבט יוקד, "בנימה חיובית" הוסיף מיד אבא, "מצויין" אמרה מקגונגל והיסתובבה ללכת, "נו באמת..." אמר אבא ביאוש, אמא צחקה, "קצת חופש" אמר אבא ביאוש, "לא כרגע" אמרה הרמוני שהישתגרה לידינו, סיריוס ניבהל וקפץ, הוא התחיל לנבוח להרמיוני, הרמוני הסתכלה עליו המומה, "ס-סריוס?" גימגמה, "כן" אמר אבא שעלה על פניו חיוך קטן, "אני לא מאמינה" אמרה הרמוני ואבא סיפר לה את כל הסיפור בקצרה, "ואוו" אמרה הרמיוני, "טוב מה רצית?" שאח אבא, "שתבוא למשרד לעבוד" אמרה הרמיוני, "לא" אמר אבא ביאוש, "אני רוצה חופש" הוסיף, "אתה לא תעמוד בזה" אמרה הרמיוני, אבא הרים עליה מבט, "מתערבים?" שאל אבא ושלח מבט לסיריוס שהתחיל לקשקש בזנבו בשימחה, הרמיוני שלחה לאבא מבט יוקד, "היתערבנו" אמרה ולחצו את ידו של אבא, "על מה?" שאלה, "על זה שאני אעשה מה שתגידי ולהפך" אמר אבא, "אתה גם ככה עושה מה שאני אומרת" אמרה הרמיוני, "אני מתכוון להכל" אמר אבא, "שיהיה" אמרה הרמיוני, "ממחר אתה ב24 שעות חופש, בוא ניראה אותך!" אמרה הרמיוני, "תודיעי את זה למקגונגל, היא אמרה לי לעבוד מחר..." אמר אבא והרמיוני זעפה, "תדבר איתה אתה!" אמרה, "לא" אמר אבא בחיוך תחמני, "בסדר" אמרה והישתגרה משם, "הארי אתה חושב שזה היה רעיון טוב?" שאלה אמא, "לא יודע" אמר אבא, "הן יסתדרו" אמרתי בעידוד, "מה כבר יקרה?" שאלתי ומיד התחרטתי, כמו שאומרים 'פתחתי פה לשטן', הרמיוני הישתגרה, היא נראתה כעסה מאוד, בואו נגיד ככה: 'אם היא היתה מתרמופמאגית השיער שלה היה אדום כדם', "אוף!" אמרה הרמיוני, אבא לא הספיק לשאול והרמיוני ענתה, "תשאירו את השטיות שלכם אחרי העבודה!" היא אמרה, נו באמת!" חיכתה אותה הרמיוני בכעס...