לילי לונה פוטר (פאנפיק)

יום לפני המשחק

הפרק הזה קצת יותר קצר מהקודמים כי היה בו חלק שלא אהבתי אז מחקתי, תהנו!
●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●

פרק 9-יום לפני המשחק
לאחר כמה חודשים, עוד שבוע המשחק הראשון שלנו חשבתי, ממש עוד מעט, "לילי!" צעק ג'יימס מחדר המועדון," לילי!" צעק שוב , נזכרתי שיש אימון היום מוקדם , היום יום שבת, התאגידי במדי הקבוצה לקחתי את המטאטא וירדתי למטה לחדר המועדון, "שלום ליפייפה הנירדמת" אמר ג'יימס בליגלוג,"היי" אמרתי עייפה, "ייאלה בואי נלך" אמר ג'יימס עברנו בדלת של האישה השמנה, תמיד תהיתי 'מה אין לה שם?, למה להגיד לה ככה?',"את יכולה להיות האפלפאפית מעולה!" שמעתי קול מאחורי, הסתובבתי ראיתי את האישה השמנה, "כן פוטר האפלפאפית ראשונה במשפחת פוטר, מעולה!" אמרה האישה השמנה, "היא גריפינדורית!" אמר ג'יימס בתקיפות, "תיזהר עם הלשון פוטר!" הופיע נוויל מאחורה, הסתובבנו מהר, "פרופסור לונגבוטום היי" אמרתי, "היי נוויל" אמר ג'יימס, "תלמד קצת נימוסים מאחותך פוטר!" אמר נוויל, "הוא בטח לא התכוון פרופסור סליחה" אמרתי בשקט, "ביי נוויל אנחנו מאחרים לאימון" אמר ג'יימס, הסתכלתי עליו כעוסה, "תהיה במשרד שלי היום בשש פוטר!" אמר נוויל לג'יימס, "נוויל לא יעניש את מישפחת פוטר!" אמר ג'יימס, "אם ה'פוטר' הוא תלמיד שלי אני אעניש!" אמר נוויל בתקיפות, "אבא שלי לא פוטר נכון הוא 'הארי' פוטר!" אמר ג'יימס בתקיפות, "אבא שלך היה גדול ג'יימס, אל תשתמש בשמו כדי לא להענש" אמר נוויל והלך, "אני אשתמש בשם שלו כמה שאני רוצה! הארי פוטר!" צעק ג'יימס, "דיי ג'יימס בוא נלך" לחשתי, וירדנו למידשאות הגענו למגרש הקווידיץ והתחלנו להיתאמן, תוך חמש דקות תפסתי את הסניץ', כל הקבוצה שמחה ואז הגיעו הסלית'רינים, עם פתק שאומר שזה התור שלהם להתאמן היינו חייבים לפנות את המגרש, ג'יימס ממש התעצבן, "אני לא מאמין! אנחנו חייבים להתאמן! אני אלך לנוויל לבקש אישור היום!" אמר ג'יימס, "אני אלך! פרופסור לונגבוטום ממש כעס עלייך אני אבקש!" אמרתי לג'יימס, "גם ככה יש לי עונש אני אלך לילי! לכי לחדר המועדון עכשיו שש קחי את המטאטא שלי אני אלך ישר עליו" אמר ג'יימס, "ביי" אמרתי והוא החזיר לי חיוך שובב, הלכתי לחדר המועדון שם חיכו לי כתי וג'י הקטן, "סליחה ג'י, ג'יימס נענש" אמרתי לג'י התיישבתי על הספא וכתי וג'י עלו לי על הברכיים.
*נקודת מבט ג'יימס*
נכנסתי למשרד של נוויל, "היי נוויל" אמרתי, "הוא הסתכל עלי בכעס "שב" אמר בכעס, "טוב" אמרתי וישבתי על הכיסא, "הפעם אני לא אעניש אותך אבל 5 נקודות יורדות מגריפינדור" אמר נוויל, "ידעתי!" אמרתי בביטחון, "תיזהר פוטר" אמר נוויל, "מה קורה נוויל?" אמר אבא שיצא מהאח בהפתעה, "הארי תלמד את הבן שלך נימוסים" אמר נוויל, "לונגבוטום זה התפקיד של אמא שלו ללמד אותו נימוסים" אמר אבא תוך כדי גיכוח, "נו באמת הארי!" אמר נוויל תוך כדי שהוא קם, "מה קורה נוויל" אמר אבא וניגש לחבק אותו, "בסדר אבל נו תקל עלי קצת אני הקלתי עלייך עם נגיני" אמר נוויל, "על מה אתם מדברים?" אמרתי, "ג'יי תיקרא לנוויל פרופסור לונגבוטום" אמר אבא, "שיהיה, על מה אתם מדברים?" אמרתי, "הקרב על הוגוורטס" אמר אבא, "איזה קרב?" אמרתי "זה לא לעכשיו איפה אל?" אמר אבא, "מאיפה לי?" אמרתי, "טוב בוא נלך לחדר המועדון של גריפינדור, כמה זמן לא הייתי שם" אמר אבא, "שלום לכם" אמרה הרמיוני שהופיע באח, "כבוד השרה וויזלי-גריינג'ר מה מביא אותך לכאן?" אמר נוויל, "היי נוויל באתי עם הארי לדבר עם אלבוס", "נו באמת תפסיקו לקרוא לי נוויל!" אמר נוויל וכולם צחקו "את באה לספריה הרמיוני?" אמר אבא, "נו באמת הארי" אמרה הרמיוני וחייכה, "אה נכון כבר סיימת לקרוא מזמן את כל הספרים" אמר אבא, "בוא נלך כבר!" אמרה הרמיוני.
***חזרה ללילי***
ישבתי בחדר המועדון וחיכיתי, "הארי! כמה זמן לא ראיתי אותך מאז הקרב!" שמעתי את האישה השמנה אומרת וקפצתי, "אבא!" צעקתי ורצתי עליו, "לילי" צעק אבא והרים אותי, "כמה זמן לא הייתי כאן" אמר אבא והלך להסתכל בלוח מודעות, "ג'יימס ולילי בהצלחה לכם!" אמר אבא בשמחה,  "אני מקווה שתנצחו אותם, אני אבוא למישחק" אמר אבא, "זה נגד הבית של אלבוס" אמרתי בשקט, "אני יודע" אמר אבא בעצב, "לכו לישון ילדים אלך לדבר עם אלבוס ואז אלך גם אני" אמר אבא נתן לי ולג'יימס חיבוק והלך עם הרמיוני, עליתי למעלה לחדר שלי, במגורים הבנות והלכתי לישון.
***לאחר שבוע***
יום המשחק הגיע זה המשחק הראשון שלי, נלחצתי,  התלבשתי בבגדי הקבוצה וירדתי למידשאות עם המטאטא שלי כשהגעתי נכנסתי לחדר הקבוצה ג'יימס עודד את כולם שאנחנו ננצח, כשיצאתי כולנו נכנסנו לעמדות נוויל הזניק "צאו" צעק נוויל וכולם המריאו, התחלתי להקיף את המגרש הרגשתי מצויין, הסתכלתי טוב טוב מסביב עד ש..

《《《《《《《《《》》》》》》》》》》
פרק הבא מחר, מקווה שאהבתם!