לילי לונה פוטר (פאנפיק)

פרק 57- הסכמתי לדייט עם ג'ואי!

"האידיוט חילק את נשמתו לשניים ושלח חצי ממנה להולדת מחדש והשניה לעולם הרוחות" אמר מרלין בראשי, סיפרתי לאבא רק בלי החלק של האידיוט, "ואוו" אמר אבא עדיין מופתע, אבא נופף בשרביט והכלב היתנקה מכל הליכלוכים שסבבו אותו, איימי קפצה מידי וגדלה לגודל של סיריוס, היא התקרבה אבל הוא התרחק, "בואי איימי" אמרתי והיא באה לידי, הלכנו כולנו ביחד לשלושת המטאטאים, "4 ברצפת בבקשה" אמר אבא והיתיישבנו, הרבה ילדים התחילו להיכנס, זה יום שבת שהם יוצאים להוגסמיד נזכרתי, "אני הולכת לחנות של דוד רון ודוד ג'ורג'" אמרתי אחרי שסיימנו את הבירצפת, קמתי ואיימי קמה גם, "בואי" אמרתי לה ויצאנו משלושת המטאטאים, ראיתי את סדריק, נזכרתי שאני עדיין יפה, הוא התקרב, "איימי תהיה מוכנה לאיים עליו אבל עוד לא ליגדול" אמרתי, איימי נכנסה לעמדה, "היי לילי אני מיצטער" אמר סדריק והיתקרב לנשק אותי, איימי ישר נעמה עליו והוא נסוג אחורה, "תרגיעי אותה" אמר סדריק, "עכשיו" אמרתי ואיימי התחילה ליגדול, סדריק ברח, "זהו" אמרתי והיא היתקווצה לגודל גור כלבים רגיל, "ילדה טובה" אמרתי וליטפתי אותה, הלכנו לחנות של האחים וויזלי, "היי דוד רון" אמרתי כשנכנסתי, "היי לילי" אמר פרד ורוקאסן חייכה אליי לידו, "היי" אמרתי, "היי לילי" אמר רון שניראה עסוק במשהו, "איפה ג'ורג'?" שאלתי, "אבא שלנו מאחורה" אמרה רוקסאן, "טוב" אמרתי בחיוך והתחלתי להסתובב בחנות, "מה חדש בחנות?" שאלתי, "יש שם את פינת החדשים" אמר רון והצביע על אחת הפינות, "אוקיי" אמרתי וניגשתי לשם, ראיתי מישהו מתקרב בזווית העין, זה היה ג'ייקוב, הסתכלתי לעבר פרד ורוקאסן הם היו מוכנים עם שרביטים, "זה בסדר יש לי את איימי" אמרתי והצבעתי על איימי, "גורה קטנה לא תנצח אותי!" אמר ג'ייקוב, "גורה קטנה לא אבל איימי כן" אמרתי ואיימי התקרבה אל ג'ייקוב, "לא מפחד ממנה" אמר באומץ, "ליגדול" אמרתי ואיימי התחילה ליגדול, היא הגיעה לגודל כמעט עד התקרה ועצרה כדי לא להרוס את המקום, "אני אנצח" אמר ג'ייקוב בפחד וכיוון שרביט אל איימי, "תראי לו מה זה!" אמרתי, איימי סגרה את עינייה והשרביט של ג'ייקוב עף אליי, תפסתי אותו, איימי פתחה את עינייה והסתכל על ג'ייקוב במבט כועס ואור אדום יצא ממנו וכמעט פגע בו, הוא עף הצידה והריצפה הומסה קצת, ג'ייקוב רץ החוצה בפחד, איימי התקרבה לריצה שהרסה וליקקה אותה, בין רגע הרצפה חזרה לדמותה ואיימי היתקווצה בחזרה לגורה קטנה ומתוקה, "אלופה!" אמרתי והיא רצה אלי וליקקה אותי, "מדהים!" אמר פרד המום, "נכון" אמרתי והמשכתי ללטף את איימי, איימי פיעקה, "בואי תישני" אמרתי לה והיא היתקווצה לגודל קובייה ונירדמה על הריצפה, הרמתי א6תה ושמתי אותה בכיסי, "למה את ניראה ככה?" שאל פרד, "סיפור ארוך" אמרתי, ג'ואי מהאפלפאף ניכנס, הוא ראה אותי, "היי לילי, רציתי להציע לך לצאת איתי" אמר ג'ואי, "בסדר אני מסכימה" אמרתי, "באמת?" שאל מופתע, "כן" אמרתי והוא חייך, "טוב ניפגש" אמר לי ויצא החוצה, "ביי" אמרתי, "את לא עם סדריק?" שאלה רוקסאן, "לא" אמרתי, "למה? הוא כל כך חתיך!" אמרה רוקסאן ופרד הסתכל עליה במבט של 'נו באמת הפוץ הזה?' היא החזירה לו מבט של 'אל תיקרא לו פוץ!', "הוא יותר חתיך ממך!" אמרה רוקסאן, "ולילי יותר יפה ממך אז?" אמר פרד, הסמקתי בטרוף, "אולי דיי" אמרתי והם הפסיקו, "יש לי חבר שבעניין שלך" אמר פרד, "אתה בשנה שישית!" אמרתי, "כאילו, אח של חבר הוא בשנה שניה" אמר פרד, "איך הוא ניראה?" שאלתי, "את בטח מכירה אותו, אולי דרק!" אמר פרד כאילו זה מובן מעליו, "הוא לא עושה לי את זה" אמרתי מובכת, "אבל את כן עושה לו את זה! והוא ניראה טוב" אמר פרד, "אני לא יודעת" אמרתי, "טוב ג'ואי מכוער" אמרה רוקסאן, "נכון" אישר פרד, הוא היה עם עיניים חומות שחום ושיער שחור, "טוב הוא לא הטעם שלי, לא הייתי צריכה להסקים" אמרתי, "נכון אבל בואי אני אעזור לך להיתארגן" אמרה רוקסאן ויצאנו ביחד מהחנות, "יש פה חנות שמלות איפה שהוא" אמרה, "אני לא מתה על שמלות" הודתי, "גם אני לא אבל דייט זה דייט" אמרה רוקסאן והובילה אותי אחריה, נכנסנו לחנות שמלות, "בואי נימצה שימלה יפה ואז נחליף את המראה שלך להתאים לה" אמרה רוקסאן, "טוב" אמרתי והיא התחילה לחפש שמלות, התחלתי לחפש גם ואז מצאתי את הדבר הכי יפה שקיים! אולי זאת לא שימלה אבל זה מהמם! "רוקסאן!" קראתי והיא רצה אליי, "מה קרה?" שאלה, הצבעתי על התלבושת, "מושלם" אמרה רוקסאן וניגשה עליה, זאת היתה חולצת בטן ספגטי בצבע תכלת עם חצאית ארוכה תואמת בצבע תכלת גם, הקצוות של החולצה היו כסופים מהממים וזה הגיעה עם נעלי בובה לבנות מושלמות, "לכי תימדדי" אמרה רוקסאן והביאה חי את הבגד, לבשתי אותו וניראתי מדהים, פתאום הבחנתי בעיניים שלי הן היו חומות והשיער שלי חום גם הוא, "זה לא מתאים" אמרתי ויצאתי החוצה מהתא, רוקסאן חיכתה בחוץ, היא בחנה אותי מלמעטה בחיוך עד ש...