פרק 16-יום הולדת לג'יימס

288 15 0
                                    

פרק 16-יום הולדת לג'יימס
"הפתעה!" קראנו אני, אמא, אל ואבא, ג'ינס לא ניראה מאושר, "בוקר טוב" אבל בעצב והלך למיטבח, "ג'יימס סירוס פוטר בוא לפה עכשיו!" צעקתי, "מה את רוצה לי?" שאל, שירי הפך אדום כלבה רותחת וג'יימס נלחץ,  "לילי תרגעי" לחש לי אבא, "אנחנו ארגנו את הכל והוא עצוב!" צעקתי, "יופי באמת!" הוספתי, "אני מיצטער, פשוט... זה רק אנחנו? וזהו?" אמר בעצב, "הפתעה!!" צעקו כל המשפחה וקפצו מהמכבוא, ג'יימס ניראה מופתע מאוד, "אתם עבדתם עליי?" אמר, "קרדיט לאמא" אמרתי, "לי זה כולנו" אמרה אמא בחשש קטן, "אמא, חכי ליום הולדת שלך..." אמר ג'יימס בחיוך תחמן, "תודה לי" אמרה לי אמא, "בבקשה" אמרתי וצחקתי, "את לא פתורה מזה גם לי, הפחדת אותי רצח!" הוסיף ג'יימס, "אין לך סיכוי מולי" אמרתי בתחמנות, "יש לי את כל האביזרים של רון" אמר ג'יימס, "לי יש את של רון ושל ג'ורג' וגם כמה שפרד עשה פעם וגם כמה שאני אמצעתי" אמרתי בתחמנות וג'יימס ניראה מבוהל, "פתיחת מתנות!" קרא אבא, ג'יימס ישב על השטיח שכולם מסביבו והוא פתח מתנות אחת אחת והראה לנו את כולם, הוא קיבל מכונית שאפשר לנסוע בטוחה, מטאטא חדש, מטאטא עם שחקן קווידיץ' מפורסם על שלט ועוד המון דברים, התחלנו לשחק במשחקים שלו יחד איתו, ראיתי עוד חבילה, היא היה מוסתרת מתחת לספא, רציתי לתת אותה לג'יימס ואז ראיתי שכתוב עליה, ללילי לונה פוטר, חשבתי, מי הביא לי מתנה ביום הולדת שלא שלי? החלטתי לעלות לחדר שלי ולפתוח אותה, היתגנבתי למעלה, ניכנסתי לחדר שלי, פתחתי את המתנה, במפנים היה מכשיר שאני לא מזהה, ופתק.
לילי לונה פוטר היקרה!
אני מקווה שזה יעזור לך במשימה חכי לעוד מתנה כשהיא תגיע את תדעי מה עלייך לעשות.
-אב"ד קשר-
לא הבנתי מי זה, לקחתי את המכשיר לקחתי על הכפתור, כדור אור עף מיתוך המנורה הישר לתוך המכשיר... זה היה מעמעם, אבא סיפר לי שרון קיבל את זה מדמבלדור בירושה, רגע! זה של רון! רצתי למטה, "רון! בוא רגע" קראתי מהמדרגות אל הסלון, "אני בא לילי" אמר ועלה למעלה, עלינו לחדר שלי, "מה זה?" אמרתי והראתי לו את המעמעם, "זה מעמעם" אמר וגיחך, "ולמה זה לא אצלך?" שאלתי ברצינות, "כי אבפורת' ביקש אותו" ענה רון, "מי זה?" שאלתי באי הבנה, "זה אחיו הקטן של דמבלדור" אמר רון בבילבול, "אבפורת' אמרת?" אמרתי ולקחתי את הפתק.
-אב"ד קשר-
קראתי את החתימה שוב, "תיקרא לאבא שלי רגע" אמרתי לרון, "אוקיי" אמר ויצא מהחדר, לאחר כמה דקות ניכנס אבא, "מה קרה לילוש?" אמר בחיוך, והבאתי לו את המתנה והפתק, הוא קרא וראיתי איך פניו מרצינות אט אט, "מה זה לילי?" שאל אבא ברצינות, "מצאתי את זה עטוף מאחורי הספא, היה על זה את שמי" אמרתי, "אני חייב לקבוע פגישת מסדר דחופה" אמר אבא ברצינות ויצא מהחדר שלי, אך ראיתי גם טיפת פחד בפניו, פחד שיקרה לי משהו במסה שעליי לעבור, ירדתי למטה אחרי אבא, "ג'יני תאחרגני את כל המיסדר במהירות האפשרית!" אמר אבא בהיסטריה, אמא לא הספיקה לישאול מה קרה ואבא ניכנס לאח ולקח אבקת פולו, "מישרדה של מינרווה מקגונגל!" אמר וזרק את האבקה על רצפת האח ונעלם, אמא נכנסה להיסטריה גם היא, הרגשתי רשמה שביגללי מפסיקים את יום ההולדת של ג'יימס, "ג'יני את יכולה?..." אמרה הרמיוני, "כן כן לכו! הארי צריך אותכם!" אמרה אמא, רון ניכנס לאח ונעלם, "רוזן והוגן תישארו כאן אני ואבא צריכים ללכת ג'יני תשמור עליכם" אמרה הרמיוני ונכנסה גם היא לאח ונעלמה, "ג'יימס אני מצטערת בגללי המסיבה ניפסקה" אמרתי בבושה, "זה בסדר אחות! תבטיחי לי שתישאר על עצמך במסע בתמורה לסלחונות שלי?" אמר והינהנתי, התחבקנו, אמא התחילה להכתיב מיכתבים בו זמנית לעשרה אנשים לפחות, 8 ינשופים בלי מיכתבים הגיעו והושיטו רגליים לאמא, אמא ציוותה על כל אחד מהציוצים להיקשר לרגל של ינשוף אחר, "לילי תקראי לטופי והדוויג מלמעלה" אמרה אמא, רצתי למעלה במדרגות לעליית הגג, שן שמרנו את טופי והדוויג, "בואו" קראתי להן והן עפו אחרי למטה, שני מיכתבים עפו לאוויר, טופי והדוויג תפסו כל אחת מכתב אחר ועפו דרך החלון בדיוק מושלם, "ואוו" אמרתי והסתכלתי עליהן, "בואי לילי אני צריכה לדבר איתי,  בוא גם אתה הוגו" אמרה לנו אמא והלכנו אחריה למיטבח, "תקשיבו אני חושבת שבקרוב מאוד תדעו מה המסע שלכם ולצערי תצטרכו לעשות אותו... כשההורים שלכם היו ילדים הם יצאו למסע במשך שנתם השביעית, אני חוששת שלכם זה יקרה יותר בקרוב ולכן אני רוצה שתתחילו ללמוד ולהתכונן, מקגונגל תתחיל ללמד אותכם ואת דרק שיעורים פרטיים ותלמד אותכם לחשים ואיך להתכונן, אני רוצה שיתאימו כמה שיותר" אמרה וימנע ירדה על הלחי שלה והיתחבקנו, חזרנו לסלון, לאחר כשעתיים חזר אבא דרך האח ודמעות יורדות לו מהעניים,  "הארי!" קראה אמא, אבא לא הגיב, אמא ניגשה עליו וחיבקה אותו, "מה קרה? מה אמרו?" לחשה לו אמא אבל עדיין הצלחנו לשמוע, "הם בסכנה" אמר אבא ודמעות המשיכו לרדת מעניו לכתף של אמא.

♡◇♡◇♡◇♡◇♡◇♡◇♡◇♡◇♡◇♡
כתבתי את כל הפרקים האחו די מזמן אז יש בהם שגיאות כתיב שאין לי כוח לתקן לא נורא

לילי לונה פוטר (פאנפיק)Where stories live. Discover now