היחידה שנכנסה לליבי

פרק 6 - אבא

למחרת:

נקודת מבט שחר:

"התעוררתי לעוד בוקר משעמם וחסר משמעות , התארגנתי לעוד יום לימודים חסר משמעות , ויצאתי לתיכון חסר המשמעות שלי ללמוד שיעורים חסרי משמעות".

זה מה שעניתי לארז כשהוא שאל אותי היום איך עבר עליי הבוקר.

"מישהו התעורר מדוכא" "אני לא מדוכא , אני משועמם , אני די בטוח שהבהרתי את זה".

"אני לא מבין ממה אתה כל כך משועמם. אתה צריך לעשות משהו שיגרום לך שמחה! תסתכל על השמיים , תשמע את הציפורים מצייצות , תעשה משהו!" ארז ענה לי בתסכול.

"זה לא אשמתי! בשיעור האחרון , המורה חפרה כל כך שהצטערתי שלא הברזתי!".

"עצור כאן! אתה אומר לי שאתה , שחר , שחר , התכוון להבריז?" ארז אמר בהפתעה.

"זה פשוט היה כל כך משעמם , זה לא אשמתי!".

"טוב לא משנה , שיעור הבא יש לך מגמת מוזיקה , אני בטוח שכבר לא תהיה משועמם" ארז אמר בחיוך.

"כן... אין על המגמה הזו".

"אתה בטוח שזו רק המגמה שגורמת לך להיות מעוניין?" שאל אותי ארז במסתוריות.

"למה אתה מתכוון?" "אני מתכוון לזאת עם הבלונד המשגע הזה שעברה לפה אתמול , שמעתי שהיא נרשמה למגמה" ארז ענה בחיוך.

"אתה מדבר על נוי? אין בינינו כלום" עניתי.

"אתה צוחק? אפילו לא משיכה? מה , זה בגלל שהיא לא שרה יפה?" הוא אמר בלגלוג.

"הא , זה בכלל לא זה , היא שרה מושלם , הרבה יותר טוב ממני" עניתי.

"הא? אני שמעתי טוב עכשיו? אתה אמרת שהיא שרה יותר טוב ממך? אמרתי לך שאין אף אחד יותר טוב ממך , תבין את זה!" ארז אמר בתסכול.

"בוא נראה אם תוכל לומר לי את זה גם אחרי שתשמע אותה שרה" עניתי בגיחוך.

ארז שרק , "מישהו פה התחיל להעריץ אותה" הוא אמר והסתכל עליי.

"זה בכלל לא ככה" הסמקתי.

"הפנים שלך אומרות אחרת" הוא ענה. "יאללה בוא , הולכים לשם לשמוע אותה שרה".

"ממתי מעניין אותך מוזיקה?" שאלתי. "ממתי שאתה חזרת לשיט הזה שמישהו שר יותר טוב ממך , חוץ מזה שאם זה נכון , אז אני צריך לראות את הכלה יותר מקרוב כדי לאשר" הוא ענה.

"אולי תפסיק כבר? אני רק איתה במגמה וחונך אותה , זהו , בלי שום דבר מעבר!" התעצבנתי.

"אתה החונך שלה? זהו , כולם לדעת , שחר התאהב" הוא אמר.

"חאלס , אין לי כוח אליך עכשיו , אני הולך" אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון חדר המוזיקה.

"חכה לי , חכה לי" הוא אמר ובא אחרי.