היחידה שנכנסה לליבי

פרק 3 + 4 - מסתורי

נקודת מבט נוי:

"נוי , את שומעת אותי? נו תתעוררי כבר! אנחנו נאחר ליום הראשון שלך" שמעתי את מאיה צועקת.

פקחתי את עיניי וראיתי את מאיה עומדת ליד המיטה שלי מסתכלת עליי במבט כועס. "מה יום ראשון שלי? עברתי לכאן אתמול , אין מצב שאני מתחילה ללמוד היום!" אמרתי בתסכול.

"את מכירה את נורית יותר טוב ממני , ואת יודעת שהיא לא הולכת לוותר לך על זה" מאיה ענתה והסתכלה לי בעיניים.

"מה השעה בכלל? אין מצב שנרדמנו לכל כך הרבה זמן שכבר הגיע הזמן ללכת ללימודים" אמרתי בחשש. "את תתפלאי לדעת כמה חזק את ישנה , השעה עכשיו היא 7:00 , אני ערה כבר שעה , מנסה להעיר אותך".

"את רוצה להגיד לי שנרדמנו לכל היום מהצהריים עד הבוקר?" "כן , גם אותי זה הפתיע , אבל מה זה משנה , קומי כבר!" היא ענתה לי "אם את לא קמה אני באה לדגדג אותך" היא הוסיפה בחיוך.

אין מצב , אני ממש רגישה לדגדוגים , ורק מאיה ואימא שלי יודעות את זה. "אני קמה אני קמה רק על תדגדגי אותי" אמרתי וקמתי מהר.

"איך יכול להיות שאני מתחילה ללמוד היום?" שאלתי תוך כדי שהתלבשתי , "שום תיכון לא היה מקבל אותי כל כך מהר" "הקסמים של נורית , אני משערת" מאיה ענתה.

סיימתי להתארגן ויצאתי מהחדר , כשמאיה בעקבותיי. "וואי , לקח לך המון זמן להתארגן , את איטית יותר מצב. השעה כבר 7:31 , אנחנו מתחילות ללמוד ב7:55 והדרך לוקחת 20 דקות , אנחנו נאחר אם לא נצא עכשיו" היא אמרה.

"בסדר , רק רגע" אמרתי , "אימא , אנחנו יוצאות ללימודים , ביי" צעקתי בבית.

"בסדר , אוהבת אותך נויוש , אל תעשי יותר מדי שטויות" היא ענתה.

יצאנו מהבניין , "תובילי" אמרתי למאיה , "מכאן" היא ענתה והתחילה ללכת שמאלה.

"תגידי , אנחנו באותה כיתה?" שאלתי את מאיה בחשש , "אני מקווה שכן , אבל יכול להיות שתהיי בכיתה השנייה".

"את יודעת , זה לא כזה משנה , כמעט כל השיעורים שלנו יהיו ביחד בגלל שהמגמות שאת הולכת לבחור הן המגמות שאני נמצאת בהן , והרמה שלנו בכל שאר המקצועות שווה , וביחד זה מכסה בערך 90% מכל יום לימודים" היא הוסיפה.

גם אני וגם מאיה אוהבות מאוד מוזיקה ואומנות , אז כשהייתי בירושלים הייתי במגמת מוזיקה. רציתי גם אומנות אבל במקום שלמדתי לא היה מגמת אומנות. לפי מה שמאיה סיפרה לי , בתיכון שהיא לומדת בו יש את שני המגמות הללו , ולכן , בגלל שאני הולכת ללמוד שם , אז עדיף לפחות להוציא את המרב מזה ולהירשם לשתיהן כמו מאיה , ואז אני אוכל גם ללמוד את מה שאני רוצה , וגם להיות כמה שיותר זמן עם מאיה.

הגענו לתיכון , השעה הייתה 7:50 , ומאיה הראתה לי את הדרך למזכירות. "אני צריכה להזהיר אותך , רוב הבנים במקום הזה קצת... יותר מדי חרמנים , אם את מבינה מה אני אומרת" מאיה אמרה לפני שנכנסנו למזכירות.