היחידה שנכנסה לליבי

פרק 30 - אבל איך?

בפרק הקודם:

כל מה שיכולתי לעשות זה להסתכל עליו.

להסתכל עליו מנשק את נוי.

...........................................................

נקודת מבט שחר:

דמעות.

הן זולגות מעיניי בזמן שאני מסתובב חרישית ועושה את הדרך לחדר שלי.

אני נכנס למיטה וממשיך לבכות , לא מאמין למה שראיתי , מנסה לשכנע את עצמי שחייב להיות לזה הסבר הגיוני.

לא יכול להיות שכל מה שהיא אמרה לי לפני כמה דקות היה שקר נכון?

נכון?

נקודת מבט נוי:

נכנסתי הביתה וראיתי אור בוקע מהמטבח. הלכתי לבדוק מי עוד ער חוץ משחר וממני ולהפתעתי מצאתי את דרור זורק בקבוק זכוכית של בירה לפח.

"דרור? מה אתה עושה פה?" שאלתי , מופתעת לראות אותו פה אחרי שהוא עזב.

הוא הסתובב אליי במבט עצוב מוזר וחייך. "לא יכולתי להמשיך לברוח. אני מנסה ומנסה , אבל אני לא מצליח להדחיק את הרגשות שלי כלפייך" הוא אמר.

"עזבת , בגללי?" התנשפתי בהלם.

"לא יכולתי לסבול את זה שאת לא איתי. אני יודע שזה באשמתי , ולכן עזבתי , אבל אני לא מסוגל יותר להתרחק ממך. אני אוהב אותך נוי , תמיד אהבתי אותך , מהרגע הראשון שנפגשנו וחייכת אליי , הייתי שלך" הוא אמר והתקדם אליי בצעד כושל.

"דרור? שתית?" שאלתי בתדהמה ובכעס.

"אני כבר לא יושן , לא אוכל , רק חושב עלייך. חושב על מה שהפסדתי כשהשתכרתי בפעם האחרונה. את באמת חושבת שאני אעשה את זה שוב לעצמי? לך?" הוא שאל בעצב.

"דרור , אני אוהבת את שחר" אמרתי.

"רק תתני לנו סיכוי , בבקשה!" הוא התחנן.

"אני אוהבת את שחר יותר מכל דבר אחר בעולם. אתה לא מתבייש? אני לא אעזוב אותו. הרגשות שהיו לי אליך לא קיימים יותר" עניתי בקשיחות.

הוא התקדם אליי עוד צעד אחד והיה עכשיו מרחק של סנטימטרים בודדים מפניי.

"מה אתה חושב שאתה...?" התחלתי לומר ולפני שידעתי מה קורה הוא נישק אותי.

לכמה שניות קפאתי במקומי מההלם , לא האמנתי שהוא ירחיק לכת עד כדי כך! יצאתי מההלם ודחפתי אותו ממני.

"למה? למה נישקת אותי? אתה לא מבין? אני לא אוהבת אותך! אני אוהבת רק את שחר! אם אתה באמת אוהב אותי , תשמח בזה שמצאתי מישהו שאני מאושרת להיות איתו ועושה לי טוב ואל תנסה להרוס לי!" סיננתי לו בכעס.

"פעם זה היה אני" הוא אמר.

"בדיוק , פעם , מה שאומר שכבר לא! וזה גם לא הולך להיות" עניתי לו ויצאתי מהמטבח.