פרק 23 - לקחת אחריות

144 15 3
                                    

נקודת מבט נוי:

התעוררתי בבוקר במיטה עם שחר. ניסיתי לקום מהמיטה אבל הוא לא נתן לי. "תישארי איתי עוד קצת" הוא לחש והצמיד אותי אליו.

"אנחנו צריכים לקום , יש לימודים היום!" אמרתי ויצאתי מחיבוקו.

"נוי , חכי" טון קולו השתנה לרציני. הסתובבתי אליו במבט תמוה וחיכיתי שהוא ידבר.

"אני צריך לספר לך משהו , אבל אני לא יודע איך. אני מפחד שמה שאגיד יהרוס את מה שיש לנו , אותנו. אני רק רוצה שתדעי שמה שאני הולך לספר לך לא אומר שום דבר על האדם שאני היום , ועל כמה שאני אוהב אותך" הוא אמר והתיישב במיטה. התיישבתי גם אני , מוכנה להקשיב לסיפורו , ופתאום נשמעה דפיקה בדלת החדר של שחר.

"שחר? יש כאן מישהי שרוצה לדבר איתך , היא אומרת שזה חשוב" אימא של שחר אמרה.

"אנחנו מגיעים" אמרתי לה ונאנחתי.

"אני אספר לך לאחר מכן , אני מבטיח" הוא אמר והנהנתי. אני מאמינה לו. אני מאמינה בנו. לא משנה מה הוא עשה , זה שהוא מרצונו החופשי רצה לספר לי על זה מראה שהוא סומך עליי , ולכן אני סומכת עליו.

התארגנו וירדנו למטה לסלון , שם ישבה נערה שנראתה בערך בגילי. פתאום שחר נעצר ועיניו התרחבו. "את..." הוא אמר , משותק מהלם.

"אני" היא ענתה.

היה נראה ששניהם מכירים אחת את השנייה , ואני הרגשתי ממש מחוץ לעניינים.

החלטתי לקחת יוזמה. "שלום , קוראים לי נוי , ואת?" שאלתי אותה והושטתי את ידי.

"אלין" היא ענתה ולחצה את ידי.

"ומה את צריכה משחר?" המשכתי לשאול.

"אני לא צריכה כלום , פשוט חשבתי שהוא ירצה להכיר את אליה" היא ענתה.

"אליה?" שחר אמר בתמיהה.

"מי זאת אליה?" שאלתי את שחר והוא הניד בראשו בחוסר ידיעה.

"הבת שלו" אלין אמרה ופי נפער בתדהמה.

נקודת מבט שחר:

"הבת שלו" אלין אמרה ואני רציתי לקבור את עצמי.

נוי הסתובבה אליי וראיתי בעיניה כעס , חוסר אמון , ותדהמה.

"יש לך בת?" היא שאלה.

"הוא לא ידע , אני שמרתי את זה בסוד ממנו ומכולם" אלין אמרה ונוי הסתובבה לכיוונה.

"למה?" היא שאלה אותה.

"בגלל שאחרי מה שהוא עשה לי , חשבתי שעדיף שהוא לא יידע" היא ענתה.

"אני ממש מצטער אלין , הייתי אדם שונה , אדם שבור , והוצאתי את זה על הרבה אנשים. אין לי מילים לומר כמה אני מצטער על מה שעשיתי לך" התנצלתי בכנות.

היחידה שנכנסה לליביWhere stories live. Discover now