נקודת מבט שחר:
ואוו.
ואוו.
איזו הרגשה טובה זו לנשק אותה סוף סוף.
אני מקווה שהיא מרגישה כמוני , שהיא רצתה את זה כמוני.
אני רוצה להישאר איתה תמיד.
אלו המחשבות שעברו לי בראש בזמן שהתנשקנו.
המשכנו להתנשק...
והמשכנו...
ולא הפסקנו...
והמשכנו...
ובסוף היינו חייבים לעצור בגלל שנגמר לנו האוויר.
כשהתנתקנו , נוי התחילה לצחוק. לא הבנתי למה היא צוחקת , ופתאום היא נשענה עליי ואמרה "לקח לך זמן חחחח" והמשיכה לצחוק.
חיבקתי אותה ברכות. "לא הייתי בטוח שאת רוצה" לחשתי לה באוזן ונתתי לה להישען על החזה שלי.
"ועכשיו?"
"אני עדיין לא בטוח לגמרי , רוצה לנסות שוב?" אמרתי וצחקתי.
"חמור" היא צחקה ונישקה אותי.
"טוב נו , עכשיו אני בטוח" צחקתי ונישקתי אותה שוב.
הבטנו לעבר השקיעה בעוד השמש יורדת והירח עולה. לאחר כמה זמן נוי נאנחה. "הלוואי שהיינו יכולים להישאר ככה לנצח".
"הלוואי" עניתי.
"אני צריכה ללכת אליו לפני שיהיה יותר מדי מאוחר , יש מחר לימודים" היא אמרה.
הבנתי שהיא מדברת על אבא שלה. "לחכות לך ברכב?" שאלתי.
"האמת , אתה יכול להישאר? תהיה איתי" היא ביקשה.
"כל מה שאת צריכה" אמרתי וחיבקתי אותה מאחור.
קמנו והלכנו למצבה של אבא שלה. התיישבנו לפני המצבה , ואני חיבקתי את נוי מאחור והושבתי אותה עליי.
לא יכולתי לראות אותה ככה , עצובה ומלאת דמעות שלא יצאו.
הידקתי את חיבוקי ולחשתי לה "זה בסדר , תוציאי הכל".
והיא התחילה לבכות...
נקודת מבט נוי:
הוא חיבק אותי מאחור והושיב אותי עליו. איזה חמוד , הוא בטח רואה שקשה לי.
רציתי לבכות , רציתי לצרוח , אבל לא ידעתי אם כדאי לי לעשות את זה לפני שחר. אני ראיתי איך הוא היה ליד אחותו. הוא היה רגוע. עצוב אבל רגוע. אני אנסה גם. אני לא חושבת שהוא יאהב את זה שלאחר שהוא היה כל כך רגוע אני אתחיל לבכות כמו ילדה קטנה.
ניסיתי להוציא מילה , אבל כל מה שיכולתי לעשות זה לנסות לעצור את הדמעות שרק המשיכו לבוא. לא ידעתי כמה זמן אני אוכל להחזיק אותן , רק לא רציתי שהוא יראה אותי בוכה בצורה כזו.
YOU ARE READING
היחידה שנכנסה לליבי
Romanceקוראים לה נוי בן-דוד , בת 17 מירושלים , נערה חייכנית ופופולרית שרק רוצה לכייף כל היום. כל היום שלה היא מוקפת בחברותיה ובלילה היא יוצאת למסיבות להשתגע. יש לה תמיד את החברה הכי טובה שלה מאיה שתעזור לה בכל דבר , במיוחד בלימודים (כי למי יש זמן ללמוד כשא...
