היחידה שנכנסה לליבי

פרק 25 - הגיע הזמן להחליט

בפרק הקודם:

הנהנתי ויצאתי מהבית של אלין כשבראשי מחשבה אחת ויחידה:

אני אוהב אותך נוי , בבקשה תחזרי אליי!

נקודת מבט שחר:

יצאתי מהבית של אלין ונכנסתי לאוטו. התכוונתי להתקשר לנוי כשפתאום ארז התקשר אליי.

"תגיע למאיה" הוא אמר מיד כשעניתי.

"היא שם? תן לי לדבר איתה" ביקשתי.

"נוי כאן , תבוא לפה לדבר , זה כל מה שמאיה ביקשה ממני להגיד" הוא אמר וניתק.

"לעזאזל" אמרתי בשקט והתנעתי את המכונית. התחלתי לנסוע למאיה כשאני מנסה להחליט איך לגרום לנוי להסכים. מד המהירות במכונית לא ירד מ 120 קמ"ש.

הגעתי לאחר 20 דקות , יוצא מהמכונית וטורק את דלת הנהג ולאחר מכן רץ לעבר הבניין ועולה לקומה 3. פניתי לעבר הדירה של מאיה ודפקתי על הדלת.

לאחר כמה שניות הדלת נפתחה ומאיה הופיעה מולי.

"אני יכול ל..." ניסיתי לבקש אבל היא עצרה אותי בסטירה מצלצלת. בהיתי בה המום , מנסה להבין מה קרה עכשיו.

"יש לך שעה אחת , לא יותר. וכדאי לך שבסוף השיחה הזאת היא תצא מאושרת , אחרת אתה מת" היא איימה עליי. הנהנתי ונכנסתי לתוך הבית , רואה את ארז מצחקק למראה הסימן בגודל יד שיש לי על הפרצוף.

"היא שם" הוא אמר והצביע לעבר החדר הראשון במסדרון. הנהנתי והלכתי לעבר החדר המדובר. פתחתי את הדלת וראיתי את נוי , שוכבת על המיטה , כשעיניה עצומות. התיישבתי על המיטה לצד נוי והיא פקחה את עיניה.

"שחר" היא לחשה ועיניה התמלאו דמעות.

"נוי" לחשתי בחזרה.

"ראית את הבת שלך?" היא שאלה בלחישה.

"כן" עניתי.

"איך היא?" היא שאלה.

"יפיפייה" עניתי בלחש.

"שחר , למה אתה פה?" היא שאלה.

"כדי לגרום לך להבין" עניתי.

"להבין מה?" היא לחשה.

"את זה" אמרתי ונישקתי אותה נשיקה מלאת תשוקה. היא התחילה להיאבק אבל אני לא וויתרתי , לא שחררתי אותה. כרכתי את שני ידיי סביבה והצמדתי אותה אליי בעודי ממשיך להעמיק את הנשיקה יותר ויותר. המשכתי ולבסוף היא נכנעה והפסיקה להיאבק בי. המשכנו להעמיק את הנשיקה הזאת , שהכנסנו בה את כל הרגשות שלנו. כל הפחד , הבעיות , אלין ואליה , מה שיהיה בהמשך , הכל נשכח ממני וכל מה שחשבתי עליו היה נוי , וכמה אני אוהב אותה. המשכנו להתנשק ונאנקנו בהנאה תוך כדי הנשיקה. נוי כרכה את ידיה סביב צווארי ומשכה אותי קרוב יותר בעוד אני מהדק את חיבוקי סביבה וממשיך לנשק אותה בלהט.