אהלן , מה קורה?
הפרק הזה הוא פרק שאני מניח שכולם ידעו שיגיע ואני מקווה שתיהנו ממנו
דרך אגב , אני ממש מצטער שלא העליתי לכם את הפרק עד עכשיו , לא הספקתי לפני
תיהנו 😊
.................
נקודת מבט נוי:
התעוררתי לאור השמש. ניסיתי לקום מהמיטה והרגשתי ידיים אוחזות בי.
הסתובבתי במיטה וראיתי את שחר שוכב לצידי , ישן עם פנים שלוות כל כך שרציתי לנשק אותו , אבל פחדתי להאיר אותו.
הסתכלתי מסביב. 'אני אצל שחר' הבנתי. הבטתי בשעון וראיתי שהשעה רק 6:00. התעוררתי ממש מוקדם!
עברו כבר יומיים מאז אותו ערב. אותו ערב שהיה אחד המדהימים ביותר שחוויתי בחיי.
'אבל זה כלום בהשוואה למה שהיה אתמול' חשבתי לעצמי תוך כדי שאני נזכרת בלילה שעבר עלינו...
פלאשבק...
"נוי , את רוצה להישאר אצלי היום?" שחר שאל אותי.
הלכנו אליו הביתה כדי שהוא ילמד אותי , אבל אחרי שעה של מתמטיקה שהוא לימד אותי בחדר כבר לא עמדנו בזה ומהמשוואות עברנו לנשיקות.
"כן , אבל עדיין אין לי בגדים פה" עניתי באכזבה תוך כדי שאני מנשקת אותו.
"אנחנו תמיד... יכולים... ללכת לבית שלך... ואז לחזור" הוא ענה בין הנשיקות.
קמתי מהכיסא , מכריחה אותו לקום איתי תוך כדי הנשיקות הבלתי פוסקות. עטפתי את צווארו בידיי , הצמדתי את גופי אליו ונישקתי אותו ברוך בדרך שידעתי שתטריף אותו.
תוך שניות הוטחתי בקיר הסמוך בעוד שחר מנשק אותי בלהט ובתשוקה בדרך שגורמת לכל גופי לרטוט.
אחרי כמה דקות הוא התנתק ממני. "אני מבין שהתשובה היא כן" הוא שאל.
"בוא נצא" אמרתי בחיוך.
יצאנו מהבית שלו ונסענו לבית שלי. אימא שלי עובדת עד יחסית מאוחר ולכן היא לא הייתה בבית אז עלינו לקומה השלישית ופתחתי את דלת הדירה והלכנו לחדר שלי.
"בית יפה יש לך פה" הוא אמר.
"תודה" עניתי בחיוך. שמחתי שהוא כזה מנומס ומושלם ועדין ובמיוחד שלי.
פתחתי את הארון. לקחתי הלבשה תחתונה , כמה חולצות ושורטים , וכמה זוגות נעליים כמובן.
"אתה רוצה לשתות משהו?" שאלתי.
"אני אקח את השפתיים האלו , הן פשוט ממש מפתות" הוא ענה בחיוך ורכן אליי.
"אם אתה מתעקש" אמרתי בחיוך והצמדתי את גופי אליו בנשיקה ארוכה ולוהטת.
YOU ARE READING
היחידה שנכנסה לליבי
Romantizmקוראים לה נוי בן-דוד , בת 17 מירושלים , נערה חייכנית ופופולרית שרק רוצה לכייף כל היום. כל היום שלה היא מוקפת בחברותיה ובלילה היא יוצאת למסיבות להשתגע. יש לה תמיד את החברה הכי טובה שלה מאיה שתעזור לה בכל דבר , במיוחד בלימודים (כי למי יש זמן ללמוד כשא...