היחידה שנכנסה לליבי

פרק 18 - מה לדעתכם יקרה...

בפרק הקודם:

"שחר , הוא מנסה לאנוס אותי..." נשמע קול התרסקות ואז שמעתי את נוי צועקת "תעזוב אותי!" ואז השיחה התנתקה.

רצתי ונכנסתי בסערה לתוך הבניין , ופתאום שמעתי צרחה...

נקודת מבט שחר:

פניתי לכיוון של הצרחה וראיתי מחזה מחריד.

נוי הייתה שם , משתופפת ליד הלוקרים , ללא חולצה על גופה. היה שם עוד מישהו , שהתכופף והושיט את ידו לגעת בה...

התקרבתי בריצה , ופתאום הוא הסתובב אליי וראיתי שזה רון.

רון הוא אחד מחבריי לכיתה. הוא ממש טוב בכדורסל ובעל גוף מאוד מפותח וגבוה. הרבה פעמים הוא נשאר פה בריתוק בגלל שהמורים כל הזמן מתעצבנים עליו.

"רון?" ספק שאלתי ספק צרחתי בתדהמה.

"חכה , אתה לא מבין , זה לא מה שזה נראה..." הוא הזדקף והרים את ידיו , אבל אני לא שמעתי כבר.

הטחתי את אגרופי בבטנו והוא התקפל. לקחתי את ראשו בן ידיי , ובמהרה אפו פגש בברכי. הרמתי את ידי כדי לתת לו אגרוף בראשו כשנוי לחשה "שחר , מספיק" והביטה בי בעיניים דומעות.

"מה הוא עשה לך?" שאלתי בכעס ודאגה. "בבקשה שחר , רון עזר לי. הוא זה שהציל אותי , הוא התכופף כדי לעזור לי לקום , זה לא היה הוא" היא ענתה ואני חזרתי להסתכל על רון.

הוא ישב שם והביט בי בחיוך עצוב. "אמרתי לך שזה לא מה שאתה חושב" הוא אמר.

"מצטער אחי" התנצלתי והשפלתי את ראשי.

"זה כלום , כל עוד אנחנו מטפלים בו" הוא אמר והצביע אל הצד השני של המסדרון , שם שכב מחוסר הכרה סגן המנהל , אמיר.

"אמיר?" שאלתי בבלבול. "אמיר הוא זה שניסה לאנוס אותי" נוי לחשה לי. קמתי והבטתי בעיניה , מושך אותה לעמידה ולוחש בשאלה. "מה הוא עשה לך?".

"אחר כך שחר , בוא נצא מפה" היא ענתה בעייפות.

רון קם גם הוא וחזר להביט בנו. "מה נעשה איתו?" הוא שאל. "נתקשר למנהל , הוא יגיע ויטפל בו. שיכלאו אותו ומצדי גם שיהרגו אותו" עניתי בכעס.

"אני חושב שאני עוד לא מוכן למות שחר" שמענו את קולו של אמיר.

הסתובבנו וראינו את אמיר עומד כשבידו אקדח המכוון אלינו.

"מה אתה עושה , אתה משוגע?" רון צעק.

"היית חייבת להרוס הכול? אה נוי?" הוא שאל וצחקק לעצמו. "למה לא יכולת להיות כמו כל שאר הבנות שמיד מתעלפות כשהן נושמות את הגז? למה היית חייבת לסבך את הכל? תראי לאן הגענו , עכשיו אני חייב להרוג אתכם!" הוא אמר וטען את האקדח לעינינו.