הורד האדום

פרק 31

"מאגודת חרב הכסף הבריטית: ראן, לילה, קאסה, זק, דארין ופיל!" הכריז פאבלו, ואנחנו נעמדנו ופתחנו את הדלת כדי להיכנס לזירה. לפנינו נפרש מסדרון ארוך, ולנו היה רק כמה שניות עד שפאבלו יקרא בשמינו ונצטרך להיכנס. 
שמעתי את הקהל מריע בחוזקה מעלינו, ומתיו ופנלופי הובילו את הדרך במסדרון הרחב. 
"מאגודת צרור הזהב האמריקאית: מריה, אספן, סקוט, דפני, צ'אד וג'ורג'!" שמעתי את פאבלו מכריז במעומעם, וקולות הקהל התגברו. בלעתי רוק, היינו ממש לפני היציאה אל הזירה. פאבלו רק צריך להכריז על בואנו ו- 
"ומאגודת הורד האדום האיטלקית:" - הנה אנחנו באים - "משאלת מוות, רייבן, קלואי, מתיו, נרו ולונה!" 
נכנסנו לזירה, והצעקות של הקהל איימו להחריש אותי. מתקרה המקורה השתלשלו מאות פנסי גדולים שהאירו את הזירה, וגם מסכים שהזכירו לי את הטלויזיות בתחרות שהיתה באגודה. רק שאלה שכאן היו הרבה יותר ענקיים. חייכתי ונופפתי כמו שעשו השאר, וראיתי גם את המתחרים שלנו עושים כמונו. 
"למי שלא שמע עד עכשיו, מסתבר שהלוחם 'משאלת מוות' הוא ילדה בשם פנלופי. אני יודע, לא נאמין עד שנראה, אבל כמו שאלאריק כבר הבטיח לי, אנחנו הולכים לראות הרבה מהילדה הקטנה הזאת!" 
"אני לא ילדה קטנה" מלמלה פנלופי, שלא חייכה ונופפה לאף אחד. לרגע חששתי לחייו של פאבלו. 
"ועכשיו, בלי עיקובים נוספים, בואו ניגש לתחרויות שלנו! כמו שכבר אמרתי, בתחרות הראשונה יתחרו לוחם מכל קבוצה, ולקבוצות שלנו יש עכשיו דקה להחליט מי ילך ויתחרה בשמה" 
"תאחלו לי בהצלחה" קרץ רייבן לפני שניגש קדימה. 
"מהורד האדום מתחרה רייבן, מה אתם אומרים על ההחלטה הזאת?" שאל פאבלו את שאר המאסטרים. 
"הם רוצים להתחיל במישהו חזק" הנהן מייקל, המאסטר של חרב הכסף. "אבל השאלה האמיתית היא מה התחרות" 
"אני מסכימה" אמרה ג'ודית. "אי אפשר לדעת על מה התחרות תתמקד, כוח לא תמיד ינצח" 
"ואני רואה שמחרב הכסף מתחרה פיל, גם הוא לוחם חזק" אמר המאסטר, ואני הבטתי בפיל שניגש קדימה בחיוך זחוח. נזכרתי איך שהוא צחק כשעינה את הלוחם ההוא מהאגודה הצרפתית, הוא עשה לי צמרמורת. 
"אכן. ומצרור הזהב מתחרה סקוט" אמר פאבלו. "כולם מתחרים חזקים, אני רואה שאף אגודה לא רוצה להפסיד בתחרות הראשונה" 
"מין הסתם" מלמלתי לעצמי. 
"כל שאר המתחרים מוזמנים לגשת לתאים הפרטים שלהם, שמהם הם יצפו בזירה. שלושת הלוחמים שנבחרו מוזמנים להישאר, וכשהזירה תתפנה נוכל להתחיל בתחרות הראשונה בתחרויות הבין לאומיות!" 
קבוצת הורד האדום הלכו לעבר דלת שהיתה לצד פתח כניסה לזירה. עלינו במדרגות עד שהגענו לחדר אדום מלא ספות וכורסאות שהשקיפו אל הזירה. היה שם מעקה אבן, ומעבר לו נפרסה הזירה כולה. הבטתי הצידה וראיתי את התא של חרב הכסף וצרור הזהב משני צדדי. בתא של חרב הכסף כולם התמקמו בנוחות, וצ'אד אפילו התיישב על המעקה העבה. בתא של צרור הזהב כולם ישבו באופן מסודר, וכשאספן הבחין בי מביטה בהם הוא שלח לי נשיקה באוויר. אם הוא לא למד את הלקח שלו, אני אשמח לחזור על השיעור שלי. 
אבל לא היה לי זמן להסחות דעת, פאבלו חזר לדבר. 
"חזרנו! ואני אסביר עכשיו על התחרות של היום. מסתבר שעל פי בקשת המועצה העליונה שלנו, לכל יום יהיה נושא שונה. בתחרות הזאת המתחרים יקבלו נקודות על יצירתיות, חשיבה, ועשיית הדבר הנכון. היום הנושא הוא מפלצות, נשמע קל נכון? אז זהו, שלא. המפלצות שהמתחרים שלנו הולכים להילחם מולן הן בדרגה גבוהה. לא הרבה יודעים, אבל יש למפלצות דירוג מסויים. המפלצות שכולנו מכירים הן בדרגה נמוכה, ומפלצות ברמה בינונית הן מפלצות מולם נלחמים נבחרת העיילית בדרך כלל. המפלצות האלה הן ברמה לגמרי אחרת, ובדרך כלל צריך הרבה לוחמים והרבה זמן להרוג אחת מהן. אנחנו הולכים לשחרר עשרה מפלצות כאלה לזירה, מי שהורג הכי הרבה מנצח. ומי שמובס על ידי מפלצת יוצא מהמשחק. הכללים מובנים? יופי, אז בואו נתחיל" פאבלו אמר, ואז הוסיף ברגע האחרון. "אין מה להבהל, הקהל מוגן לגמרי בזכוכית חסינה מפני מפלצות וקסם, כולם מוגנים כאן. והנה המפלצות נכנסות!" 
שער נפתח בזירה, וכל שלוש המתחרים - כולל רייבן - עמדו בנשקים שלופים וחיכו לדבר הכי רע להגיע. הדבר שהגיע באמת היה מפחיד מאוד. הם נראו כמו ילדים קטנים, רק שהעור שלהם היה שחור לגמרי עם חתכים גדולים ואדומים. שערם היה פרוע, הבגדים שלהם היו קרועים, והם התקדמו אל הזירה וחייכו חיוכים מבחילים. מפלצות ילדים? איך הם מפלצות ברמה גבוהה? אולי הם הילדים של המפלצות האמיתיות, זה הסיפור. 
"לאלה שלא מכירים, אני רוצה להציג לפניכם את גולת הכותרת של המפלצות - אפשר לומר. הם נקראים ילדיי שדים - גם המבוגרים בינהם - והם ניחנו במהירות, חשיבה, וחוזק. הבאנו רק ילדים כדי שלא יקרו לנו מקרים… מצערים. המפלצות האלה הן דרגה אחת מתחת למפלצות החזקות ביותר בעולם - השדים - אז הקרב הזה לא הולך להיות קל בכלל. מה אתם חושבים?" פאבלו פנה אל המאסטרים המתוחים. "זה נראה לכם יותר מידי לשלב הראשון בתחרויות?" 
"אלא אם המועצה רוצה להרוג אותם אז כן!" אמרה ג'ודית בדעתנות. "זה מטורף! המפלצות האלה בדרגה שלנו, למה נותנים להם להתמודד עם דברים כאלה ישר בתחרות הראשונה?" 
"אז את נגד, אני מבין. מה עם השאר?" שאל פאבלו. 
"אני מסכים - ואני מאמין שמייקל גם - עם ג'ודית. זה לא נורמלי שיתנו להם להתמודד עם משהו כזה, ועוד רק על ההתחלה!" אמר המאסטר.
"שניכם הוצאתם לי את המילים מהפה" הנהן מייקל. 
"אתם יכולים לנחש מי ינצח? חוץ מהלוחמים שלכם כמובן" 
"אני מניח שפיל יצליח יפה, הכוח שלו מאוד יוצא דופן" אמר המאסטר ופאבלו הנהן בהבנה. 
"אני חושב שבגלל שהכוח שלו, רוב הסיכויים שסקוט יזכה" אמר מייקל. 
"ואני חושבת שרייבן יצליח להרוג הכי הרבה לפני שהוא יפסל. אם זה לא יהיה סקוט כמובן" אמרה ג'ודית. 
"אני מבין שיש לנו משולש כאן, מעניין מי ינצח" אמר פאבלו. "כי כמו שאני רואה, הקרב כבר התחיל!" 
החזרתי את מבטי מהמסכים הגדולים אל הזירה, ונראה שהמפלצות התחילו לתקוף. רייבן הפך לצל וניסה לצוץ מתוך צל המפלצת בהפתעה ולבצע תקיפת פתע, אבל ילד המפלצת התחמק בקלילות מפתיעה. טוב, פאבלו אמר שהם יהיו קשים להריגה. ואחרי רבע שעה של ניסיון של המתחרים להרוג את המפלצות, הבנתי שזה הולך להימשך עוד הרבה זמן. 
המפלצות האלה באמת היו מהירות, אולי אפילו מהירות כמוני, ובמזל רייבן לא מת בכל פעם שהמפלץ התקיל אותו. בינתיים היו רק שלוש מפלצות בזירה, אבל לא נראה שהדבר מתקדם לאנשהו. רייבן ושאר המתחרים כבר לא ניסו להילחם, הם ניסו לשרוד. 
"זה מטורף" אמרתי. "איך הם מצפים מהם להרוג מפלצות ברמה של מאסטרים?" 
"פיל יכול לענות את השד שלו, סקוט יכול להעתיק את הכוח שלו ולהילחם כשווה לו, ורייבן פשוט יכול להתחבא באחד הצללים ולשלוח את הצללים שלו כדי לחסל את השד" פנלופי אמרה בפשטות וכולנו הבטנו בה. "הם יכולים לנצח, הם פשוט לא חושבים בגלל שהם מתוחים" 
"תפעיל את ראש רייבן!" צעק מתיו לרייבן ונעמד לצידי על המעקה. רייבן הנהן לעצמו בזמן ששיסף את האוויר בחרבו, השד מתחמק ממכותיו. הוא שמע את מתיו. 
ואז, כמו שפנלופי הציעה, הוא הפך לצל ונעלם מפני העין. לפתע זחלו צללים סביב האדמה עליה השד עמד, ולפתע הם תפסו אותו בחוזקה והיכו בחוזקה אותו עד שנחלש, ולאחר מכן רייבן יצא מאחד הצללים שלו והרג את השד לפני שהבין מה קרה לו. 
"ושד אחד נפל!" הכריז פאבלו בזמן ששד חדש נכנס לזירה. "זה מרתק איך שרוב הכוח של ילדיי השדים בא מהבלבול שהם גורמים ליריבים שלהם. אם תחשוב שהיריב שלך בלתי מנוצח, הוא יהיה כזה. אבל הכל בראש" 
ובאמת, גם סקוט ופיל התחילו להבין מול מה הם מתמודדים. לאחר כמה דקות של לחימה, הם ניצחו את ילדיי השדים. ועוד שני ילדי שדים חדשים נכנסו. 
"מדהים" מלמל מייקל. "הם פשוט מדהימים" 
"אין ספק, כולם רוצים לזכות" ג'ודית הנהנה. 
המאסטר רק הביט ברייבן בשתיקה, הוא בוחן אותו? למה שהמאסטר יבחן את רייבן? 
"יכולות יוצאות מין הכלל" הוא אמר, אבל המבט שלו לא הניח לי. משהו פה מוזר, או שאני פשוט מתוחה בגלל התחרויות. 
רייבן, סקוט ופיל קטלו עוד ילדי שדים, וכשהשלושה הבאים נכנסו לזירה הם כבר היו מוטשים. לקח להם הרבה זמן להרוג את השדים האחרונים, אבל בכל זאת נשאר להם עוד אחד. מי שיהרוג אותו, ינצח. 
וכשילדת השדים יצאה לזירה, המתחרים כבר התנשפו בעייפות. והילדה הזאת נראתה החזקה ביותר מבין כל הילדים לפניה. רייבן, סקוט ופיל כבר הזיעו ורק הגנו על עצמם בזמן שהילדה תקפה אותם באגרסביות. לאף אחד מהם לא נשאר כוח קסם, הם היו צריכים להתאמץ ולהרוג אותה בחרב או סכין. 
בסופו של דבר, מי שהרג אותה היה סקוט. עם קמצוץ כוח שנישאר לו הוא העתיק את הכוחות שלה והרג אותה. הוא ניצח במשימה הראשונה. 
"ניצחון אגדי של סקוט מצרור הזהב!" הכריז פאבלו. 
"הלוחמים שלי הולכים להפציץ השנה" אמרה ג'ודית בגאווה. 
"והראשון לעשות את זה היה סקוט. כל הכבוד לכולם!" אמר פאבלו. "להזכירכם, המפלצות האלה היו ברמה של המאסטרים, מה שאומר משהו המתחרים שלנו" 
"זה אכן דבר מדהים פאבלו" אמר המאסטר. 
"ביצועים מדהימים מכולם, לא ציפיתי לפחות" הוסיף מייקל. 
"וכך נגמרת המשימה הראשונה שלנו להיום! הפסקת פרסומות קצרה ונחזור למשימה השניה, קרב הזוגות! אל תלכו לשום מקום" פאבלו אמר, ועל המסכים הגדולים שנתלו מהתקרה הוקרנו פרסומות. גם פה עושים את זה? חשבתי שזה רק בטלויזיות שבבתים. 
הבטתי ברייבן, שישב על האדמה ונראה מוטש ופצוע. כמה רופאים נכנסו לזירה וניגשו אל המתחרים כדי לבדוק אותם, וכמה אנשי צוות נכנסו ופינו את גופות המפלצות. 
"רייבן נלחם מעולה" אמר נרו. "זה לא משנה שהוא הפסיד" 
"ברור שכן! אם נפסיד נצא מהתחרות! אתה מבין על מה אני מדברת? לא רק הניצחון שלו יהיה בסכנה, גם שלנו" קלואי סרקה את כולנו ואני הסתובבתי לעברה. "אני הולכת למשימת הזוגות, ואני הולכת לנצח. מי בא איתי?" 
היתה שתיקה ארוכה עד שמתיו הנהן לעברה. 
"אני בא איתך" הוא אמר. "אני כבר אדאג להכניס לצרור הזהב על זה" 
"טוב" אמרה קלואי ונשענה אחורה על הספה האדומה. "עוד מישהו רוצה להעיר הערות?" 
"את מתנהגת כמו חרא" אמרתי. 
"תראו מי פתחה את הפה, הלוזרית הקטנה שלנו!" קלואי חייכה חיוך מזויף. "תקשיבי צוציקית, אין לי כוח לשטויות שלך. תגידי מה שאת רוצה, אני דואגת לעצמי. אני רוצה לנצח בתחרות הזאת, ואם גם את רוצה, כדאי לך לא להפסיד כמו הלוזר הזה" 
"הי!" התקומם מתיו. "רייבן יותר טוב ממך ואת יודעת את זה" 
"מה שתגיד" היא גלגלה עיניים. 
"בואו לא נריב" נרו אמר. "אם נריב, לא נסתדר טוב בזירה. ואם לא נסתדר טוב בזירה, נפסיד. חשבתי שאת לא רוצה להפסיד קלואי" 
"אני גם לא רוצה להקשיב לאידיוטים, תודה רבה" היא נעמדה. "הפרסומות עוד מעט נגמרות, ואני לא יודעת מי ילחם מולנו, אבל אני הולכת לכסח אותו" 
"על זה אני יכול להסכים איתך" אמר מתיו. 
"וחזרנו!" קולו של פאבלו נשמע ברמקולים. "קרב הזוגות הוא הבא בתור, ומי שילחמו הן שתי האגודות שהפסידו בקרב הקבוצתי. זה קרב בין הורד האדום לחרב הכסף גבירותיי ורבותי!" 
קלואי היתה מאוכזבת בגלוי, אבל נראה שהיא עדיין במצב רוח רצחני. היא ומתיו יצאנו מהתא, ורייבן נכנס כמה רגעים אחרי צאתם. 
ניגשתי אליו. "אתה בסדר?" 
"יכול להיות יותר טוב" לפחות הוא לא שיקר. "בחיים שלי לא נלחמתי נגד מפלצות כל כך… חזקות. הרגשתי נורא, כאילו אני בעמדת נחיתות פתאום" 
"באמת היית בעמדת נחיתות" אמרתי ועזרתי לו לשבת בנוח. 
"כן אבל… זה גרם לי לתהות. מה אם פתאום ישתחררו מלא ילדיי שדים לעולם שלנו? כולנו נהיה בעמדת נחיתות, זה יכול להיות הסוף" הוא הרים מבט לעבר פנלופי, שהביטה בזירה במבט אטום. "אין לי ספק שכבר נלחמת נגד היצורים האלה, מעולם לא תהית- " פנלופי קטעה אותו. 
"ברור שכן. אבל לחשוב יותר מידי זה מבלבל, ובלבול זאת חולשה" היא הסתובבה להביט בו. "אם אתה לא רוצה להיות חלש - כמו, שלדבריך, הרגשת בזירה - אל תחשוב כשאתה נלחם. הדבר היחיד שאתה צריך לדעת הוא שיש לך מטרה, ואתה צריך לחסל אותה" היא הביטה בי ובנרו. "זה תקף לכולכם. אני יודעת שהשיטות והאמונות שלי בנוגע להרג מעלות בכם בחילה, אבל המשפט הזה תקף לכל מצב. תתפלאו שהוא יכול לעזור בקרב נגד אויב שנדמה בלתי מנוצח" 
היא צודקת, ידעתי שהיא צודקת. אבל גם אם הייתי במקום רייבן, לא יכולתי להתרכז אם מולי היה עומד ילד שדים שנלחם ברמה של מאסטר.
"מהורד האדום, קלואי ומתיו עולים לזירה!" פאבלו הכריז. "ומחרב הכסף, באים אלינו קאסה וזק!" 
קאסה, אני זוכרת אותה, היא משנת הצורה שנכנעה לפנלופי אתמול. 
"לקרב הזוגות - שלא בדומה לקרב הקבוצתי -  מוקצב זמן. אם אף אחד לא מצליח להביס את היריב תוך חצי שעה, הקרב נגמר בתיקו. כך גם יהיו דו הקרבות - עד להדחת אחת מהאגודות לפחות" פאבלו אמר. "מאסטרים, יש לכם השערות בנוגע למנצחים?" 
"אני חושב שאני ומייקל משוחדים בעניין הזה" אמר המאסטר. "היחידה שבאמת יכולה לשער היא ג'ודית" 
"ואני באמת לא יודעת מה לומר" היא אמרה והביטה במתחרים שעמדו זה מול זה במרכז הזירה. "כולם חזקים, אני לא חושבת שיהיה אפשר לדעת עד שהם יתחילו להילחם" 
"אז בואו ניתן להם להתחיל!" אמר פאבלו ופנה להביט במצלמה בחיוך. "קרב הזוגות הראשון שלנו מתחיל עכשיו!" 
ברגע שפאבלו הכריז על התחלת הקרב, שני הזוגות נכנסו כאילו לטרנס מלחמה. קלואי יצרה עשרות אשליות שלה ושל מתיו, וכולם התנפלו על קאסה וזק. לא היה להם סיכוי. 
אבל ברגע האחרון זק התחמק, וקאסה נעלמה מפני השטח. אבל היא לא נעלמה, היא בטח הפכה לקלואי או מתיו. זק ירה לייזר מעיניו והרג כמה אשליות שלא הצליחו להתחמק ממנו בזמן. הוא היה חזק, ללא ספק, אבל החולשה שלו היתה שקופה כל כך עד שכמעט חייכתי לעצמי. 
הוא לא מסוגל לשלוט בלייזר בלי המשקפים המיוחדות שלו. 
אבל גם עם החולשה שלו היתה העדר המשקפים שלו, לנסות להוריד אותם היתה משימת התאבדות. 
בינתיים, האשליות של קלואי התחילו להילחם זה נגד זה, ואני הבנתי שקאסה יצרה בינהן מהומה. האשליות של מתיו ניסו להתקרב אל זק - הוא כנראה גילה את חולשתו - אבל הם נקטלו במהירות. ברגע שהליזר יפגע במתיו האמיתי, זה יהיה הסוף שלו. 
לפתע סלעים גדולים נוצרו בכל הזירה - מעשה ידיה של קלואי - וכולם מיהרו להתחבא מאחוריהם. אם הם יחשבו דרך תקיפה והסחה, אני בטוחה שמתיו והאשליות שלו יוכלו להוריד לזק את המשקפים ולפסול אותו. 
בין האשליות של קלואי המהומה התעצמה, והן נעלמו אחת אחרי השניה. כולן נלחמו זו נגד זו, וכבר לא היה אפשר לדעת מי קלואי האמיתית, מי קאסה ומי האשליות. 
פאבלו עדכן בכל דבר שקורה בהתלהבות, התייעץ עם המאסטרים, וגם הקהל לא שתק בזמן הקרב. חלקם הריעו לחרב הכסף, וחלק לורד האדום. הבטתי לעבר התא של חרב הכסף, וראיתי שגם הם מביטים בקרב בעניין. ראן, מנהיג הקבוצה, הפתיע אותי בהבעה האדישה שלו, כאילו התחרות זאת לא חשובה בכלל. הוא כנראה קלט שאני מביטה בו, כי לאחר כמה שניות הוא החזיר לי מבט. ציפיתי שהוא יעשה פרצוף או יגלגל לעברי עיניים, אבל הוא רק הנהן אלי לשלום לפני שחזר להביט בזירה. 
הוא לא נראה עויין במיוחד, ואני תהיתי למה. 
בינתיים בזירה, מספר הקלואיות הצטמצם לשלוש. אך כשקלואי נוספת נעלמה, נשארו רק קלואי וקאסה. הקרב האמיתי התחיל, ונראה שקאסה נחושה לנצח את קלואי הפעם, כשפנלופי לא נמצאת כדי לעזור לה. 
מתיו והאשליות שלו כבר התפזרו והחלו לסגור על זק, שבתגובה נעמד על הסלע שלו כדי שיוכל לראות את כולם. החלטה גרועה, הרי עכשיו הוא מטרה חשופה. 
סכין הטלה הושלחה ופגעה ליד עקבו. הוא מעד ונפל ארצה, והאשליות של מתיו הסתערו. הן הפכו אותו - כך שפניו היו כלפי מטה - וריתקו אותו לארץ. מתיו עלה עליו והצמיד סכין לגרונו, ולאחר שהוא הרפה ממנו ועזר לו לקום התברר שזק נכנע. 
"זק יצא מהתחרות, ועכשיו נשאר למתיו ולקלואי לנצח את קאסה. אבל הכל עוד פתוח חברים, ונותרו עוד ארבע דקות לסיום הטכני!" 
האשליות של מתיו והסלעים הבהבו ונעלמו קליל. קלואי וקאסה נלחמו זו נגד זו במהירות ומיומנות, ואני בקושי יכולתי לעקוב אחרי תנועותיהן. מתיו התקרב אליהן, אבל הוא לא ידע למי לעזור. לקלואי לא היה זמן לסכם איתו על רמז לפני שהתחרות התחילה. 
נשארו עוד שלוש דקות, ולא נראה שהקרב מתקדם לאנשהו. מתיו עמד מולן באובד עצות, והן התחילו להתנשף בעודן מניפות את חרבן שוב ושוב ושוב… 
עד שלפתע קלואי אחת הכניעה את האחת, וזאת קרעה ארצה לרגליה. היא הניפה את החרב להכות את המכה המכרעת, אבל לפתע נשמע צלצול נורא שהכריז על סוף התחרות. 
הקלואי העומדת הורידה באיטיות את החרב, גופה הבליח, ולפתע היא הפכה להיות קאסה. קאסה עמדה להרוג את קלואי. 
מתיו עזר לקלואי לקום, והקרב הסתיים בתיקו. 
בינתיים יש עשר נקודות לצרור הזהב, חמש לחרב הכסף, וחמש לנו. 
מה שאומר שהקרב הבא הוא חשוב מאוד.
הדו קרב.