9,118 קילומטר.

פרק 1:שקד שלי.

הוא ארז את תוכלת חייו והעביר את הארגזים לדירה החדשה שלנו.בהתאם לאופי שלו ובניגוד אלי שרק עכשיו,שבועיים
מהמעבר הרשמי החלטתי להזיז את עצמי ולהעביר את הבגדים
והחפצים שאני צריך מבית ההורים אל הדירה המשותפת
שלנו.

תאורטית,ברק היה יכול לאסוף כמה דברים שלי בתהליך האריזה שלו אבל לו יש התעקשויות מטומטמות יחד עם עקרונות לא חשובים.

וזה קצת מצחיק שאני מוכן לתרום כליה בשבילו, לוותר ולהעניק לו כל דבר,אני יודע ובטוח שזה הדדי,שהוא יעשה
הכל בשבילי

אבל כנראה שכמעט הכל

חוץ מלסייע לי,ולתקוע דברים שלי בתהליך האריזה שלו

יותר מדי בשבילו.

כבר בהיותנו ילדים,האופי השונה שלנו היה ברור לעיין
ברק כילד היה בוגר יותר,רציני ומחושב אחד שבונה תוכניות לטווח ארוך גם בגיל שלוש,ואני?אני בוחר ברצינות שבאמת צריך אותה,אני רואה את החיים בעיניים חיוביות וקלילות,אני יודע שהכל זמני על הכדור ומשתדל לא להיכנס לכובד ראש ולהודות על מה שיש,להתקדם בחיים ולהגשים את המטרות שלי.

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לשוני בני לבן ברק,מצויה בסיפור ילדות מגיל תשע,שמסבא וסבתא נתנו לנו דמי פורים.

ברק שיחייה שמר את הכסף במגירה וטוב שלא פתח תוכנית חסכון. בעוד שאני הלכתי וקניתי כמות עצומה של חטיפים וממתקים וחילקתי בין כל ילדיי השכונה.

והאופי השונה שלנו לא מונע מאיתנו להיות חברים טובים,יחד
עם ריבים צרחות והצקות,תמיד היינו אחד בשביל השני,באותה קבוצת חברים,וחברים משותפים.

מנקודת המבט שלנו,לצאת מהבית של ההורים הוא צעד גדול ומשמעותי.תמיד הינו בעלי אחריות,לא גדלנו בבית עם יכולות כלליות והתחלנו לעבוד בגיל צעיר יחסית בכדי לעזור בפרנסה.

בצבא גם שירתנו ביחידות נבחרות ונדרשנו לבגרות ואחריות  אבל,ועדין תמיד היינו ילדים של אבא ואמא,ילדים שרוצים לחזור הבית להשתרע על הספה ולאכול את האכול של אמא.
בבית קטן,גם אם חומרית לא תמיד היה,החום והאהבה היה בשפע.

אחותנו אלי, היא נקודת התורפה המשותפת שלי ושל ברק.

ולא,לא רק מהמחשבה הפשוטה שהיא אחותנו הקטנה וקיים
בנו צורך נועז לגונן ולשמור עליה מנזקי העולם.

אלי חרשת מלידה היא לא שומעת ולא ממש מדברת.

והיא המתנה הכי גדולה שיכולנו לבקש בחיים,יש לפעמים קשיים  אבל נגד כוחה של השפה עומד הכוח של המבט.

וברגע שאני מסתכל לאלי לתוך העיניים,אני יכול לדעת אם היא שמחה ומאושרת.ואולי היא לא אומרת שהיא אוהבת אותי אבל היא כותבת את זה על דף ואני צורח שאני שרוף עליה,היא לא שומעת,אבל היא רואה לתוך העיניים שלי ואני יודע...