9,118 קילומטר.

פרק 12:גם חברים טובים מקנאים.

״...אולי בכל זאת עדיף לא לדעת הכל
ברוב לא העזנו לגעת
בסוף יגידו שאת משוגעת
נשכבת בחוץ כשהגשם מכה בכח
צועקת שכל העולם יחכה...״
(מילים,לחן,וביצוע: נתן גושן
*כך זה שאתה מוכשר פחדדד)

•••

זה התחיל בכך שנאור היה בהלם שמתן מעולם לא היה
בסחנה.את כולנו זה לא הפתיע במיוחד,מתן מגיע
ממשפחה שיכולה לקנות את הסחנה בעצמו,ועוד שבעים
מלונות בצפון או/ו אילת ועדין ישאר להם כסף בצד
להוריש לנכדים.לולא הצבא אני בספק אם מתן היה פוגש
אנשים שלא חיים ברמת חיים של קים קרדישאן.

טוב אולי קצת הגזמתי, אבל יחסית לאוכלוסיה הישראלית
אין ספק שמתן וסביבתו מדורגת בעשיריון העליון,ובזמן
שכולנו בתור ילדים ביקרנו בסחנה מתן ככל הנראה היה
באיזשהי חופשת סקיי בסוף העולם.

זה התחיל עם רצון עז של נאור ללכת לסחנה, ואז
מתן הוריד אותו מזה בטענה שאת פערי הילדות שלו הוא
ישלים בעצמו.תכלס למתן לא היתה בעיה ללכת לסחנה
או לכל חור שנחליט את התנגדתי הוא הביע נטו מהפרצוף
הלא מרוצה של כולנו למשמע הרעיון.
אולי זה מה שאהבתי במתן,במיוחד בשנים האחרונות, הוא
לא היה מתנשא,הוא לא היה מתרברב בכסף שלו,לעיתים
הייתי אפילו שוכח שהוא מגיע ממשפחה מסודרת ועשירה.

ואז ההצעה הגיעה,סופש על חוף הכנרת באוהלים.

הפרצוף של ברק היה הפרצוף הכי מבוהל שאי פעם ראיתי
אבל איכשהו מתן לירן וזוהר נלהבו מהרעיון של נאור ולא
הצלחנו להניע אותם ללכת לבית מלון. החלטתי לזרום עם
רעיון היזרקות על החוף,ולהפתעתי גם ברק אימץ איזשהו
גישה שהוא מקבל את רוע הגזרה בצורה חיובית.

בשעת בוקר ולפני לוז אימונים אני נכנס להחדר של שקד.
פותח את הדלת ורואה אותה עומדת מול המראה ומחזקת את הגומיה שאוספת את שיערה.חיוך קטן עולה על שפתי. מאז השיחה לפני שבוע דברים הולכים אחרת,אנחנו לא מגדירים יותר מדי את הקשר,ושיש עוד דברים שאני לא יודע, אבל התחושה שונה דברים לא חבויים,משהו השתחרר ונפתח.
האמת ברובה מונחת על השולחן.

ואין את הפחד שאסור לגמרי לדבר על דברים מהעבר.
הפתח נפתח,ועכשיו צעדים קטנים ולאט לאט

״מתי המשמרת שלך מתחילה?״ אני מתעניין ומתיישב על
המיטה שלה. שקד התחילה לעבוד בדוכן של תכשיטים,את
הדוכן מנהלת אחות של אבא שלה.דודה שלה אפרת שלדעתי כואבת את הגירושין של הוריה של שקד