״...והשארת אותי עם השגעון
לא הצלחתי לעמוד
ורק סרטים רעים רצים בראש...״
מילים ולחן: בית הבובות
ביצוע בית הבובות&יסמין לוי
***
כסאות בית החולים לא היו המקום הנוכח ביותר,ועדין שם מצאנו את עצמנו כל חבורת החברים של איתי והוריו. ישבתי בין נאור לחן שעיני היו נשואות אל החדר שאליו הובל איתי. ברק הלך הלוך ושוב ,רגליו צעדו מתחילתו של המסדרון לסופו,מבטו היה קבור באדמה ועיני הבחינו בחוסר שקט שהיה באחיו של איתי. ידעתי גם מבלי לדבר שברק חושש ודואג לשלומו של איתי באופן שלא מאפשר לו לשבת,הבחור הרגוע, השקול בצמד איתי וברק לא ידע מנוחה ושקט באותו הרגע,הם מחוברים אחד לשני בצורה חזקה, קשר הדם בניהם חזק.
"ברק" קמתי ממקומי ונגעתי בזרוע ידו,הוא נעצר בהליכתו והדאגה היתה ניכרת בעיניו
"הוא יהיה בסדר, בוא נאמין בזה" לחשתי, עוד שומעת באוזני את המילים הרעלת פחמן דו חמצני, לא הבנתי מה זה אומר,לא היה לי ידע רחב בביולוגיה ולמען האמת די סלדתי מהמקצוע הזה עוד בתיכון.
אבל באותו הרגע רק רציתי לפתוח ספרים,לחפור, ללמוד
להבין מה קרה לאיתי שלי. אבל מנגד גם ידעתי את השפעות
של חיפוש ברשת לגבי דבר מה.ידעתי שאכנס לסרטים,
לפחדים,לקישורים שיובלים לקישורים אחרים ולמסקנות ברורות שאינן בהכרח מתקשרות למצב של איתי במציאות.
"אני מצטער ששלחתי אותו לשם. תראי את ההורים שלי,תראי את הפחד על הפנים שלהם" זה היה נכון,הוריהם של איתי וברק ישבו על ספסלי בת החולים מודאגים וחוששים,ידה של אמא של איתי היתה בידו של בעלה.והכרתי את המשפחה הזו טוב,בעבר הייתי בת בית אצלהם,הם לא היו זוג שרב או מתווכח המון אבל גם לא היו מקרינים חום או מגע לפחות לא באופן חיצוני ופומבי,וברגע הזה הפחד היה שם בעיניה של אמם ומי שהכיר לעמוק את אביהם גם קלט בשקט שלו,שרק הציג את הדאגה לבן שלו.
"אל תאשים את עצמך ברק.הדבר האחרון זה להאשים את עצמך"
"לא מצליח להתנתק שקד...כל הסרטים הכי רעים רצים לי בראש"
"אנחנו חייבים להיות חזקים" לחשתי וחיבקתי את גופו הקשה של ברק שהתרכך אט עם החיבוק שלי וחיבק אותי חזרה.
בשעה מאוחרת הוריו של איתי,אחותו אלי ברק ואני היינו בחדרו הקטן של איתי בבית החולים,הוא עוד היה מורדם אחרי הטיפול הרפואי שקיבל.אמו החזיקה את ידו,הרופא הבטיח שהוא בקרוב יתעורר שהוא איבד הכרה משאיפת עשן.רמת הלחץ של כולנו ירדה מעט,אבל עדין נדמה שכולנו ציפנו
לראות את עיניו של איתי נפקחות,אישור לכולנו שהכל בסדר.
״את בסדר?״ברק לחש לי מהצד הרמתי את עיני אליו,הוא ישב בכיסא לידי צמוד לקיר. בעוד שהוריו ואחותו ישבו ליד איתי
YOU ARE READING
9,118 קילומטר.
Romance🔒גמור🔒מכיל ניסיון התאבדות,מחשבות אובדניות ומאורעות כת מי שמרגישה שסיפור זה עשוי לפגוע בה או לעורר בה רגשות כאלו ואחרים -אנה אל תקראו את הסיפור- לא כולם זוכים לחברוּת אמיתית,נאמנות,וחיבור מעומק הנשמה. מגיל חמש עד שמונה עשרה זכיתי ואז שקד עלתה על מט...
