9,118 קילומטר.

פרק 8:השטן נכנס לחיי.

״אולי אתה יודע
מכיר אותי הכי טוב בכל מקרה
היינו חזקים, היינו מוכנים
לנשום אחד את השנייה שנים...
והאמת לא אכפת לי כבר איפה טעינו
תחזור לגלם את כל מה שהיינו
ראינו הכול, היינו כמעט הכול...״
(ביצוע; ספיר סבן
מילים ולחן; אושר כהן)

•••

התבקשתי לא ללחוץ על שקד לספר מה קרה. אמא שלה הסבירה לי שדיברה עם איש מקצוע,איזה פסיכולוג מוכר
והוא המליץ לא ללחוץ על שקד,לחבק ולעטוף אותה מצד
אחד אבל גם לא לנסות לחלוב ממנה מידע. לטענתו,המידע
ישפך ויצא ממנה שהיא תרצה בכך ומול איש מקצוע שמעתה היא הוכרחה ללכת אליו פעמיים בשבוע.

שקד לא ידעה שהיו בידיי פיסות מידע על עברה בחו״ל
גם אמה לא. והחלטתי לשמור את ידיעות אלו לעצמי.
לא ידעתי איך החקירה שבצעתי מול נופר,ואולי נכון לומר החקירה הסמויה.תתקבל,ונכון לעכשיו כפי שנאלצתי לא
ללחוץ על שקד, החלטתי שלא ללחוץ על  עצמי. ולא לספק
עוד דרמות וטלטלות.

״אתה לא שואל אותה יותר מדי על האירוע״ אני שוטף את
הכלים בכיור בזמן שברק מוזג לעצמו חלב לתוך כוס הקפה

״הבנתי בפעם הראשונה איתי״קולו נשמע והוא פתח את
המקרר,הכניס את קרטון החלב וסגר את הדלת ״אבל לא
מסקרן אותך? לשמוע ממנה,מקור ראשון?״

״מסקרן,מעניין אבל הבריאות הנפשית שלה חשובה יותר״
עניתי והנחתי את הכלי האחרון במתקן הכלים שברק לקח
מהבית של ההורים ״היא בכלל לא יודעת שאני יודע מידע
ולבנתיים עדיף ככה. חיים רגילים,שאני לצידה והיא יודעת
ומודעת לנוכחות שלי״

שקד

זה עדין מרגיש שהאדמה רועדת לפעמיים,שבלילות מחשבות סביב המציאות ההיא תוקפות אותי. אני מרגישה איך כולם
פוקחים עיניים אחרי ניסיון ההתאבדות שלי,איך כולם מנסים
להיכנס לי לורידים.אפילו אבא מתקשר פעמיים ביום,הוא
מביע המון חום.ואני מרגישה שאהבה שלהם אופפת אותי
בלי ניסיון לדלות ממני מידע, אני מניחה שהשינוי שלהם
נבע מהכוונה מקצועית כזו או אחרת.

אבל ההכוונה טובה. אין בי רצון לפתוח את הפצע,לגעת בכאב,אני לא רוצה להיות הזויה הזו,האישה שנפלה לתוך המערבולת,אני מעדיפה שרוב המידע ישמר לעצמי,שמי
שיודע מעט ישאר איתו,ומי שלא יודע שלא ידע בכלל.

״שקדי,לאין את יוצאת?״פניה של אימי מתחלפות שאני
יוצאת מהחדר.היא סורקת אותי במטה שאני לבושה במכנס
גינס וגופיה לבנה. החשש אוחז בה.במשך שבוע וחצי היא
היתה איתי כאן לקחה חופש מהעבודה. ראינו סרטים, בשלנו,
שרנו.