9,118 קילומטר.

פרק 21:הפתעה.

״חכי שניה ואל תלכי לי שוב עכשיו
זה מעייף אותי לפעמים אבל יודע שבפנים
את הנוף הכי יפה שיש בחיים...״
(מילים ולחן: דודי בר דוד
ביצוע:רוני דלומי,דודי בר דוד)
לצערי יש לי בעיה באפלקציה
לכן אני לא מצרפת לכן את השירים בתחילת הפרק
למעלה התגובה שלי ביום שזה הסתדר או ביום
שימצאו חיסון לקורונה😕
***

מפתיע לראות כמה אתה יכול להכיר בן אדם יותר ממה שחשבת שאתה מכיר.איתי ואני חברים מאז שאנחנו ילדים,אבל הפאן
הזוגי והרומנטי הכניס לנו לתוך הקשר קרבה נוספת.וזה
מרגיש באמת מושלם,כביכול מושלם,כי ככל שהזמן עובר
אני מנסה להבין עם עצמי עד מתי אוכל לדחות את הפעולה
הטבעית בין בני זוג. עד מתי איתי יוכל לחכות עד שאני
אצליח להתגבר על המעצור הפנימי שקיים אצלי.

היו לנו רגעים שהם מעבר לנשיקה,נגיעות קלות קרבה גדולה. אבל תמיד,שהפלאשים היו חוזרים הייתי נעלמת. כלומר מצד אחד נוכחת פיזית איתו,מצד שני נמצאת במקום אחר,בכלל מחשבתי אחר,איתי היה קולט את זה,עוצר וטומן את ראשו
בצווארי.לפעמיים,כל כך רציתי להתנצל על המצב הזה,על
העובדה שהפחד מנהל אותי יחד עם הטראומה שנמצאת בי
אבל לא ידעתי באלו מילים להשתמש,לא ידעתי אם המילים
הן אלו שיצליחו להגדיר ולהסביר לאיתי...והרגשתי שהוא
מבין גם בלי מילים,שגם אם הרצון והחשק חיי בתוכו הוא
מכבד את מקומי,הוא מכבד אותי.

״היי״ נופר התנפלה עלי לחיבוק שהיא פתחה את הדלת
בעודה לבושה בפיגמה שחולצתה עם שפן ענק ומכנסים
קצרצרים שעלו וחשפו את גופה שהיה נראה מדהים
לאישה אחרי לידה

חיבקתי אותה חזרה, ונכנסתי לחלל היא הציעה לי קפה
ואני הנהנתי לחיוב. רכנתי לגובהו של הלול שהיה בסלון
וראיתי את אושר. בנה הקטן,שהיה פשוט שכפול מדוייק
של האבא שלא לקח חלק אקטיבי בגידולו אותו

״במקרה הזה לא היה צריך בדיקת אבהות״ מלמלתי ושמעתי
את הצחקוק של נופר. היא היחידה בערך שיכולה לקחת את הסיפור שלה בצורה חיובית.ומסתבר שבשנים שעברו שאני השתנתי גם הצד השני השתנה והפך להיות במעט אחר,היא היתה הפכה להיות בוגרת הרבה יותר וגם פחות כעוסה על העולם.

אושר חייך אלי במקומו,הוא הסתכל עלי ולא בכה. דבר שדי
מפתיע לתינוק שמתחיל לזהות ואותי הוא לא באמת מכיר.

הרמתי אותו על ידי ופרצופו עבר אל פניי בעיניו הקטנטנות
הוא היה העתק של אביו המפורסם, מאור,שחקן כדורגל
שכנראה הכניס את חברה שלי להריון והחליט לא לקחת
חלק אקטיבי בגידול הילד שלו,מבנה הפנים והעיניים של
אושר היה פשוט העתק של מאור המופיע במסכי הטלוויזיה