9,118 קילומטר.

29:בטוב וברע.

ובדרך מה יהיה בדרך?
אל תגיד ששכחת
ואולי שלחת הגשם שישטוף ת׳טעיות שלי״
(מילים ולחן:צליל קליפי וערן קאשי
ביצוע מקור:עדן מאירי המוכשר
ביצוע בפרק:שחר אדמוני)

***

חבקתי את איתי קרוב,הלב שלו פעם במהירות אין קץ.

הצלחתי להרגיש את הרעד בגופו,את זרועתיו החסונות שמחזיקות בי חזק.

״אתה בסדר?להכין משהו לאכול?״הלכתי מעט אחור הסתכלתי
על פניו,לתוך עיניו הכבויות מהאור הטבעי שהיה בהן.אחריו נכנס ברק אל חלל הבית,היה נראה אחרי מלחמה,פניו הביעו רציניות יותר ממה שהביעו בדרך כלל.

זוהר ומתן התעוררו ומתן נגש אל ברק וחיבק אותו חיבוק גברי.
בעוד שזוהר נתן לו צאפחת עידוד בכתף,הלב שלי הלם שראיתי
את הפנים של שני האחים האלה. שניהם היו נראים שונים,היה
נדמה לי שלא ראיתי אותם מיליון שנה,בעוד שאת איתי ראיתי
בבוקר ואת ברק לפני שלושה ימים,אבל הם כבר היו חלק ממני
חלק מהחיים שלי,חייתי איתם,נשמתי אותם,הלכתי לישון איתם.

״אתם בסדר?״קולו של זוהר פצה את השקט,אני עדין הייתי קרובה אל איתי,בין זרועתיו מודיעה לו ללא מילים שאני יודעת. שאני מכירה אותו,ואף חקירה לא תגרום לי לחשוב שהוא נגע
במישהי ללא רשותה בין אם הינו יחד או לא הינו יחד שזה קרה.

איתי הינהנן וברק הוציא הגה שאישר שהוא בסדר בעודו צועד
אל המקלחת ״מה להכין לאכול?״פניתי אל איתי שוב,לא יכולתי לראות את עיניו ללא הניצוץ,את השכבה של הקשיחות שנוספה
לו בגלל הכעס שהתגנב לליבו

״אני לא רעב״הוא הגיב וליטף את ידי,נשמתי עמוק שדלת
חדר המקלחת נפתחה אל ידי ברק. הוא נכנס לתוכה וכווצתי
את שפתי זו אל זו

״רגע הולך לעשן״איתי לחש שהסתכלתי לתוך עיניו,הוא ליטף את ידי והתרחק ממני כשצעד אל המרפסת.

״מרגיש כיאלו עברו פה טראומה,מלחמה״זוהר לחש
לי ולמתן שנשארנו בחלל שאח אחד במקלחת ואח שני
במרפסת.

״אפשר להאשים אותם?״מתן גלגל את עיניו ופתח את הפאלפון שלו,כנראה לעדכן את כל החברים ששניהם שבו אל הבית.

הסתכלתי על דלת ההזזה של המרפסת ורצתי לצאת אל איתי.
אבל משהו בי פחד,הרגשתי שאיימה אוחזת בי,ידעתי שאיתי
לא אשם בדבר,לא חשדתי בו,לא היו בי ספקות. אבל ראיתי
את הכאב והכעס בעיניו ופתאום לא ידעתי איך לגשת אליו .
אלו מילים אפשר להגיד, מה נכון להגיד,ואולי אני צריכה
רק להקשיב?

חזרתי בצעדי אל החדר שלו,הפתעתי לראות שליה לא בחדר
אבל הדלת נפתחה שניה לאחר מכן והיא נכנסה ״איפה היית?״