פרק 26:הלב מחלים.

753 92 26
                                    

״גוף בגוף תקח אותי איתך אל המקום
שבו אני שלך ואין לנו דבר
מעבר לנהר״
מילים:קרן פלס
מילים ולחן:קרס פלס ואמיר דדון
ביצוע קרן פלס ורון בוחניק
המוכשר פחד!!!

***

השעה היתה מאוחרת,אולי שלוש בלילה שכבתי על איתי גופי התחתון היה בין רגליו וראשי על חזהו. היה שקט מוזר בחלל שחלקנו,עברו אולי יומיים מאז שהוא השתחרר מבית החולים לאחר מעקב עקב רעלת פחמן דו חמצני,הוא נשלח לבית למעקב רחוק,אבל במקום ללכת לדירה שלו אימו התעקשה שהוא יגיע אל הבית שלהם. ולשם הלכנו,אל החדר שטמן בתוכו זכרונות רבים,גם עבור איתי מילדותו וגם עבורי ועבורו כחברים טובים.

"ראיתי את כל פעל החיים שלי נופל לטמיון שוקה,זו תחושה כיאלו מישהו עוקר לך את הלב בעוד אתה בחיים. העשן והאש בכל עבר. אתה בקושי נושם ובקושי רואה משהו"

הוא לחש,שבור לרסיסים. רק איתי בשקט ובלילה איתי הפך לכזה,מול כולם הוא מצא את עצמו איתן,אולי חלק יגידו שחזק...הוא הסתיר את הרגשות שלו מפני הוריו,האחים שלו והחברים שלו.

יודע בתוכו שמאורעות השריפה היו מכוונים,ולפחות זה ניקה מהאשמת המאמנים שהיו עלולים להרגיש,אבל זה לא העביר
או הותיר אותם ללא כאב. הבית המקצועי שלהם נעלם.

"מאמי שלי,לפחות יצאת מזה ללא נזק בריאותי פיזי משמעותי.עוד תצליחו להקים מקום חדש,להקים אימפריה שלכם" ניסיתי לנחם אותו,אבל ידעתי שלא בטוח שלמילים
יש מקום של נחמה.באמת האמנתי שהוא וברק יכולים להקים מקום חדש,אבל זה לא ישיב את המקום שאבד להם,את הבייבי הפרטי שלהם.

"ומה עם הנזק הנפשי?"הוא לחש,עליתי עם גופי אליו כך שעיני הסתכלו לתוך עיניו מקרוב וראו את כל הכאב שהיה בהם.הלב שלי התפוצץ נוכח הכאב הזה שהיה כל כך עמוק וחזק. שמחתי שאותי איתי כן משתף במה שהוא עובר,שאיתי הוא לא משחק אותה ׳החזק׳ או ׳האיתן׳ שהוא מנסה להציג שהוא מול אחרים.

אבל הייתי יותר שמחה לדעת שהוא לא מרגיש את התחושות הקשות האלו,שהוא לא נמצא במקום נפשי מעורפל בגלל מה שחווה בגלל הידיעה שמפעל החיים שלו ושל אח שלו נפל לטמיון.

נשקתי לשפתיו,הרגשתי אך גופו הנוקשה קצת מתרכך נוכח המגע שלי.ידו ליטפו את גופי ברכות,והרגשתי את גופי נזקק לאיתי.את הלב שלי רוצה לחוש אותה יותר ויותר.מצאתי את רגלי חובקות את גופו ואותי ממצב שכיבה יושבת על גופו ששפתי לא מנותקות משפתיו.

הכל גם התלקח גם אצלנו,גם בני לבינו.

לרגע איתי לקח את ראשו לאחור,ובעיניו ראיתי מבט שלא ראיתי אצל אף גבר בחיים שלי,הרגשתי צמרמורת עמוקה,הבטן שלי התפכה,ופתאום כל הפחדים שהיו בתוכי התנפצו כיאלו לא היו מעולם בתוכי,גם ככה העבר המעורפל ולא נעים שעברתי

9,118 קילומטר.Where stories live. Discover now