9,118 קילומטר.

פרק 10:על מה את חושבת?

״על מה את חולמת מיכל
כשהלילה אפל ורחב
ורוחות הים פורעות מחשבות
ורסס גלים נקודות זוהרות...״
(ביצוע: כנסיית השכל
מילים ולחן:רן אלמליח)

•••

מה בסך הכל רציתי? להמשיך בשגרת חיים שקטה בלי עוד
דרמות וסצינות שלקוחות מטנלובלה סוג ד׳. אבל עכשיו מול
מיקה שמתקרבת לעברי,ששקד נמצאת לא רחוק,ומתן מתרחק
אני מבין שאי אפשר לשלוט באירועי חייך. שחברים שלך לא
תמיד שמים לב לצעדים שלהם. ועכשיו אני צריך להתמודד עם
מיקה,עם הזיון שהפך להיות יותר מצידה,פחות מצידי ובין רגע
הוצמד לי תג של המניאק אחרי הסיפור שהיא הצמידה לי.

היא נעמדה מולי,עורה היה שזוף יתר המידה לא ברור אם נרדמה תחת השמש או הגזימה עם מכוני השיזוף.הריח של
השמפו שלה אפף את האוויר ואלו היו העינים שלה שעברו
להתמקד על שפתי,באופן אוטומטי רציתי לברוח...

״מקוה שהגעת להנות״אמרתי והתמקדתי בעיניה. סיפור
שנחתם מצידי וטוב שכך.אין בי כוחות להתמודד עם פרק
נוסף בהשראת מיקה. העבר הוא עבר ולפעמיים טוב שכך

״רק להנות״ השיבה בחיוך שהיה יכול להפיל כל בחור בערך

״להנות, רחוק ממני...בואי נשמור על מרחק״

״מה קרה איתי? אתה מנסה לברוח מהעבר?״היא זרקה ועיניה
התכווצו יחד עם חיוך שהיום כבר נראה לי זדוני יותר מחמוד

״מנסה לשמור על העבר בעבר,והעתיד לא תהיי חלק ממנו״ עניתי ועקפתי אותה. אולי זה היה ישיר מדי או פוגע מדי
ברמה שלא הייתי רגיל לדבר ככה לבחורה. אבל עם מיקה כל
שיטה אחרת היתה נכשלת ובשל העבודה שרציתי להשאיר את
מה שהיה בנינו בעבר הייתי חייב לפעול באופן ישיר ומדוייק.

התעלמתי מהעובדה שעיניה כנראה נעוצות בגבי והתיישבתי
מאחורי שקד על מיטת השיזוף שרגלי מפוסקות לצדדים.שקד
העיפה מבט לאחור ״הכל בסדר?״ היא מלמלה והינהנתי לחיוב
חן המשיכה לדבר רק אחרי שזרקה אלי גם מבט מהורהר,ואני
שהחזרתי את מבטי למקום ממנו הגעתי שמחתי לראות שמיקה
לא עומדת בו,בליבי התפללתי שהיא באמת תתקדם,לא תעשה
סצינה או שתנסה להתקרב אלי.

״שקד רוצה בירה?״נאור הגיח שבידיו שני בקבוקי בירה
את האחת הוא נתן לחן לאחר שפתח אותה

״לא...פחות בקטע של אלכוהול״היא ענתה

״בירה זה לא אלכוהול נשמה שלי״הוא התיישב לידנו

״יש בזה כוהל,מה אתה מחרטט״חן ענתה וגלגלה את עיניה

״אחיין שלי בן האחד עשרה שותה את זה״