כנגד כל הסיכויים פרק 17, 18+

2.5K 135 37
                                    

פרק 17 הארי, זכרונות
18+
התעוררתי לעוד בוקר חבוק בין זרועותיו של לואי,
חייכתי חיוך קטן ונתתי לו נשיקה באף ,
זה הגיוני שהוא ככה יפה על הבוקר?
אני יכול לשבת ולבהות בו שעות על גבי שעות,
אני לא מאמין שאנחנו בדיוק חוגגים היום שנה ביחד! שנה של אושר ואהבה,
אבל גם שנה של זוגיות מתחת לרדאר,
השנה הכי טובה שהייתה לי בחיים, השנה הכי מוצלחת,
התפחתי מכל בחינה ,מוזיקלית , חברתית, זוגית,אישית.
התבגרתי ,למדתי, חוויתי חוויות ששינו אותי,
והעיקר שאני עוסק בדבר שאני הכי אוהב יש לי את המעריצים הכי טובים בעולם, ולצידי שוכב הגבר הכי מושך בארץ, גיכחתי לעצמי והתקרבתי לפניו,
מרגיש מיליון חבלים שנקשרים ונפרמים לי בבטן בו זמנית רק מלהביט בו, בתמימות שעל פניו, ביופי שלו,
העברתי את האצבעות שלי על הזיפים של לואי בעדינות ולוחש לו באוזן :"גוד מורניג סאנשיין" .
ראיתי אותו נע תחת המגע שלי והבנתי שהוא כבר ער,
צחקקתי לעצמי והתכוונתי לקום מהמיטה וללכת להתקלח אחרי הלילה הסוער של אתמול...
בדיוק שבאתי להעיף ממני את השמיכה ולהתרומם
לואי משך אותי בחזרה למיטה ועלה מעליי נושק לשפתיי בעדינות,
"יום שנה שמח לנו הארלוד" הוא אמר לי ועיניו נצנצו,
הלב שלי פשוט הפסיק לפעום ורק נזקקתי לעוד נשיקה ממנו, לעוד מגע,לעוד חיבוק,לעוד מבט.
אני אף פעם לא יהיה שבע ממנו.
"זה הייתה השנה הכי טובה שלי, תודה לו" לחשתי לו בשקט , תפסתי בפניו מתגבר על כל הרגשות שלי ומנשק אותו , מערבל את לשונותינו אחת בשנייה,
זה כאילו שלשום דבר אין משמעות כשאני איתו...
"גם שלי" הוא לחש לי בחזרה והעביר בי את מבטו הבוחן, ישר התמלאתי סומק וניסיתי למשוך יותר את השמיכה שתכסה אותי עד הראש,
לואי גיחך ואני העמדתי פני נעלב,
"זה לא שלא ראיתי אותך ערום בעבר" הוא לחש לי והעביר את ידיו על הקוביות בבטן שלי גורם לי להצתמרר ולהתקשות למטה,
ראיתי שהוא הבחין בכך והוא גיחך עוד יותר,
שיט אני זקוק לו עכשיו!
"לואי" לחשתי כמעט בלי קול, "עכשיו--" המשכתי לדבר בצרידות של בוקר יודע שהוא אוהב את הקול שלי ככה,
"הארלוד רק בוקר עכשיו... מחכה לנו עוד יום ארוך שתכננתי לנו" הוא אמר והתרוממם מהמיטה והתקדם לכיוון המקלחת.
הוא דחה אותי עכשיו?, הוא פוקינג רציני איתי?
נאנחתי בתסכול וקמתי מהמיטה והתקדמתי לכיוון המקלחת נכנס בדלת ופונה בהפגנתיות למקלחת ,ופותח את הדוש ,מסיר את הבוקסר נותן למים לשטוף ממני הכל,
הגנבתי מבט קטן למראה רואה את ללואי לעד הכיור מצחצח שיניים ומביט במראה , בשנייה הזאת המבטים שלנו הצתלבו , ישר השפלתי את המבט , ופניתי לעבר השמפו פותח אותו ומוציא לעצמי כמות שמפו ומתחיל לעסות את הראש , שמעתי את לואי יורק לכיור את המשחת שיניים, ושמעתי אותו מתקרב,
"אתה לא באמת מצפה שאני אשלוט בעצמי שאני רואה אותך ערום, נכון?! הוא אמר לי ובלי לחכות לתשובה הוא הוריד את הבוקסר שלו ופסע לעברי ,ונכנס למקלחת, עמדנו אחד מול השני,
הרגשתי את הנשימות שלו על הצוואר שלי וצמרמורת נעימה עברה בי , רציתי לכעוס עליו אבל המשיכה בינינו הייתה יותר מידי חזקה מבשביל שאני אבזבז את הזמן שיש לנו על כעסים מיותרים,
הוא קירב את פניו לשלי ונשק לי במעט אגרסיביות,
אני אוהב שהוא פרוע, זה מדליק אותי,
נאנחתי בשקט לתוך הנשיקה תופס בצידי גופו נתמך בו , הוא החל לרדת במורד צווארי נתפס על הנקודה הרגישה שלי ומוצץ אותה ללא הפסקה ,
"אבל --" נאנחתי בשקט,
"אתה לא רצית את זה ממוקדם" השלמתי את המשפט שלי תוך כדי שאני אוחז בו יותר חזק נתמך בו מפחד למעוד, הוא העוגן שלי בכל המובנים .
"טיפשון" שמעתי אותו לוחש לצווארי,
"אני תמיד רוצה אותך, פשוט רציתי שתתחנן לזה"
הוא אמר והרים את מבטו לעיניי,
"אני אוהב אותך על הברכיים, מתחנן , צועק וגונח את שמי הכל בו זמנית" הוא אמר והעביר את ידיו על גופי,
אין לתאר הבן אדם הזה דפוק , פשוט דפוק,
אבל משום מה הוא רק גורם לי לגחך ולהרגיש יותר חרמן, אני לא מאמין שאני הולך לשתף עם הדביל הזה פעולה עכשיו.
"איך אתה אוהב שאני צועק את השם שלך?" שאלתי אותו במעט התגרות,
"לואי, לואי" גנחתי וצעקתי לוקח את ידו ומניח אותה על הזין הקשה שלי,
מפה הוא כבר לקח שליטה והחל להחליק את אצבעותיו על איבר מיני הלוך ושוב ,
וואו זה הרגיש כל כך טוב,
"פאק לואי אתה כל כך טוב, אני כל כך אוהב את זה ,אני צריך עוד " פלטתי בגניחות חלושות, רואה איך הוא נדלק בשנייה, סימנתי וי דמיוני במוח שלי, הצלחתי להדליק אותו.
"הארי" הוא אמר ונגס באוזני בעדינות ,שולח זרמים של חשמל לכל אורך גופי,
הרגשתי כל כך קרוב , כמעט שם,
"פאק לואי אני גומר" גנחתי בקול ,אוחז בו עוד יותר חזק.
הנוזל הלבן יצא ממני על ביטני ועל ידו של לואי,
לואי רק חייך והתקרב לאוזני ולחש לי בקול הצרוד שלו,
"אני אוהב שאתה גומר ממני, וכל כך חזק"
התמלאתי סומק, לבן אדם אין בושה , הדיבור שלו כל כך מלוכלך ,אבל זה כל כך עושה לי את זה.
חייכתי ונישקתי אותו ועוטף אותו לחיבוק,
עדיין לא מעכל שאנחנו שנה ביחד,זה מטורף.
*כעבור חצי שעה*
יצאתי המקלחת מחויך ולואי יצא ישר מאחוריי תופס באגני בעדינות ותומך בי,
"מקווה שנהנת בייב" הוא אמר לי , עצרתי והסתובבתי אליו, "מאוד" אמרתי לו בחזרה ונישקתי אותו על שפתיו הנפוצות הלשונות שלנו נצמדו אחת לשנייה זזות בקצב מתואם, יכולתי להרגיש את האהבה שלנו בנשיקה הזאת.
"בוא נלך לאכול" הוא פלט לתוך הנשיקה , והתקדם לארון לובש חולצת פסים וגינס בורדו,
בחרתי לעצמי חולצה מכופתרת לבנה ופתחתי בה 3כפתורים , וגינס שחור צמוד כמובן שגם נעלתי מגפונים והחלטתי לאסוף את השיער לפקעת קטנה וחמודה , לואי תמיד מחמיא לי כשאני אוסף ככה את השיער,
ברגע שסיימתי לעצב את השיער שלי, הסתובבתי וליבי נעצר ראיתי את לואי עומד ובוהה בי,
"תיזהר שלא יצא לך ריר" גיכחתי והתקדמתי לכיוון היציאה מהחדר ,
"אתה יפיפה" שמעתי אותו קורא מאחורי,
"גם אתה לו" אמרתי לו בחזרה ,תופס בידו ונותן לו להוביל אותי במדריגות.
הגענו למטבח וישר תפסתי שליטה על האוכל,
אני ממש אוהב לבשל ולואי ממש אוהב את הבישולים שלי אז יצאנו לנו טוב...
עמדתי מול המקרר מתלבט מה להכין ,
הוצאתי ירקות וגבינות וקרקרים,
לא באמת היה לי בסוף כח לבשל ...
חתכתי סלט ותיבלתי אותו בזמן שלואי עומד ובוהה בי,
"מה?" שאלתי וגיכחתי בשקט מרים את ידי ומוציא שיערה שוררת מראשי,
"כלום, אני פשוט נהנה להביט בך".
הסמקתי , עצרתי מהחיתוך ועמדתי ובהיתי בו בחזרה במשך דקה ארוכה , במשך דקה שלימה רק עשינו קרב מבטים עד שלואי פשוט נשבר ופרץ בצחוק והתקדם ונישק אותי, מיליון דרכים לא יתארו את מה שהרגשתי באותו רגע איתו....
הסלט היה מוכן אז הוצאתי כלים ושמתי על השולחן ופשוט העברנו ככה את הזמן אוכלים מפטפטים ופשוט נהנים להיות אחד עם השני...
שסיימנו לאכול ולואי שטף כלים, פתאום הטלפון שלי צלצל יצאתי מהמטבח לכיוון הסלון איפה שהשארתי את הטלפון שלי אתמול , ראיתי שזה הבן אדם שדיברתי איתו בקשר להפתעתה ללואי לכבוד יום השנה שלנו .
מהר לקחתי את הטלפון ועניתי ,
דיברתי בשקט לתוך הפומית,
"זה כבר מוכן?" שאלתי בלחץ חושש שאולי ההפתעה לא מוכנה עדיין...
"הכל מוכן, היום כמו שקבענו ב16:00 , תיהיו בשדה"
הוא אמר לי בקול מונטוני.
"מעולה תודה" צרחתי בהתרגשות וניתקתי.
ובדיוק לואי נכנס והביט בי במבט בוחן,
"חח למה אתה כזה מתרגש?" הוא שאל אותי,
"אממ.. אתה עוד תראה" אמרתי לו והתיישבתי בספה
הוא התיישב לידי והניח את ראשו עליי,
"הייתי נלחם בך שתגלה לי אבל אני עייף מידי",
הוא אמר וגרם לי לצחוק ולהדביק נשיקה לראשו.
"תישן קצת אני כבר יעיר אותך..." לחשתי רואה שהוא כבר נרדם , החלטתי גם לנוח קצת...
*כעבור שעה*
התעוררתי מרגיש קצת כובד על הכתף שלי ונזכרתי שזה לואי, פאק איך אני יכול להעיר אותו עכשיו?
הוא כזה מתוק שהוא יושן...
"לואי, לואי קום בייבי" אמרתי לו מנסה להעיר אותו,
"היה עדיף שתעיר אותי במציצה" הוא אמר וגיחך והבנתי שהוא כבר ער, הוא כזה גס רוח אבל אני אוהב את זה .
"ממ מי יודע?!אולי פעם הבאה..." אמרתי לו ופרעתי את שיערו ראשו,
"אני חושב שאני מעדיף את זה עכשיו " הוא אמר בהתגרות והיידים שלו החליקו במורד הג'ינס שלי,
ידעתי שאני חייב לעצור אותו כי עוד מעט אנחנו מאחרים להפתעה שהכנתי לו,
אבל איך אני יכול להתנגד למגע שלו?!
הוא כבר בא לפתוח את הריצ'רץ' בג'ינס אבל התאפסתי על עצמי וקמתי,
"מהר לואי, תתארגן אנחנו יוצאים עוד רבע שעה" ,
"מה ?לאן?על מה אתה מדבר? חשבתי שסתם נשאר בבית היום".
"דברים משתנים " זרקתי לחלל האוויר ויצאתי מהסלון מארגן במהירות את כל הדברים שנחוצים לנו לעכשיו.
העברתי במחשבות שלי את התגובה של לואי כשהוא יראה מה הכנתי לו ,ובוודאות אני יודע שהוא יאהב!.
*כעבור רבע שעה, נקודת מבט לואי*
יצאנו מהבית והארי נעל אחריו,
נכנסו לרכב ,והארי נהג , רציתי לשאול אותו לאן נוסעים אבל ראיתי על פניו שהוא מתרגש אז העדפתי להיות בשקט ולעזוב אותו לנפשו,
אחרי נסיעה של עשרים דקות בערך שעברה רובה שקטה חוץ מזה ששמנו שירים של וואן דרייקשן ,
אנחנו נרקסיסטים,אבל מה לעשות שהשירים שלנו באמת טובים?!
הגענו לאיזה שהוא שדה ,הארי חנה בצד הדרך והוציא מכיסו חתיכת בד,
"תתקרב" הוא אמר לי,
"הארי אם אתה רוצה לעשות משהו סוטה פשוט תבקש,אני אוהב לשחק איתך" אמרתי וקרצתי לו,
נהנה לראות אותו מסמיק .
"לא טיפש,זה לא זה,ועכשיו תתקרב לפה".
החלטתי להיות ילד טוב וקרבתי את ראשי אליו בזמן שהוא כיסה את עיניי עם הבד שאחז בידיו,
"אתה לא רואה כלום?" הוא שאל,
והנהנתי בראשי לאות חיוב, חוץ מחושך אני לא רואה כלום.
"יופי" הוא לחש ופתאום הרגשתי אותו מרסק את שפתיו על שפתיי,גיששתי באפילה לאחר פניו, עד שמצאתי אותם ואחזתי בהם מעמיק את הנשיקה,
הוא מדהים,הוא פשוט יודע איך להקפיץ אותי בשנייה.
"בואו נצא" הוא מלמל לי לתוך הנשיקה,
וגיששתי אחר הידית,"חכה אני אפתח לך" הוא אמר לי ושמעתי אותו יוצא מהרכב ולאחר כמה שניות כבר הלכתי נתמך בגופו החסון,
אחרי שלוש דקות של הליכה שבעיקר צחקקנו על שטויות , הרגשתי את הארי נעצר אז נעצרתי גם,
הרגשתי את ידיו המחוספסות על כיסוי העיניים שלי,
הרגשתי איך הוא אט-אט פורם את הקשר שהוא עשה,
הכיסוי ירד,ונשמתי נעתקה, עמדתי מול כדור פורח ענק שמקושט בפרחים כחולים וירוקים מפלסטיק.
"וואו זה מדהים" לחשתי בלי קול, מביט על הארי הנרגש, "יום שנה שמח בייבי" הוא אמר לי והתקדם לנשק אותי, נענתי לו ברצון עוטף את ידי מסביב צווארו ומעמיק את הנשיקה,אני אף פעם לא ישבע ממנו.
שמענו כיחכוך מאחורה ומהר התנתקי מהארי מביט בלבלול לאחור מנסה להבין מה זה הקול הזה ,
קולט שזה המפעיל של הכדור הפורח,
הארי התקדם אליו ולחץ את ידו, הלב שלי צנח ...
אני לא אוהב שהוא נוגע בגברים אחרים ,אפילו לא סתם לחיצת ידיים תמימה, אבל אני צריך להתגבר על המחשבות המטופשות שלי עכשיו ולהתמקד בכאן ועכשיו ,במתנה המהממת שהוא הכין לי.
הארי ורוי כך שמעתי שהארי קורא למפעיל הכדור הפורח החליפו כמה מילים ביניהם,
ואז הארי סימן לי להתקדם לכיוון הכדור פורח,
"וואו זה מדהים, אף פעם לא הייתי על אחד כזה " אמרתי להארי ואחזתי בידו, מתקדמים ביחד לכיוון הכניסה לכדור, "גם אני" הוא אמר לי ונשק לראשי,
רוי נתן לנו כמה הנחיות הוראות ואמר שהטיסה בכדור תימשך חצי שעה, אני כל כך מתרגש!!.
ברגע שנכנסתי לכדור נדהמתי עוד יותר ...
חיכה לנו שם שולחן ערוך ומקושט עם תמונה חמודה שלנו, ונרות ,הכל היה נראה מדהים,
"תודה" אמרתי להארי בקול חנוק מדמעות,
"אני אוהב אותך" הוא אמר לי גורם לליבי לחדול מפעולה, "ואני אוהב אותך " אמרתי לו ושתינו אחזנו ידיים עומדים ומביטים בנוף היפה שמול השקיעה,
לפתע נזכרתי במתנה שאני הכנתי לו ,עזבתי את ידו לרגע והוצאתי מכיסי שעון מיוחד שהכנתי לו בהזמנה אישית, אני יודע כמה הוא אוהב שעונים,
מהכיס השנייה הוצאתי ארנק מיוחד שקניתי לו שבפנים כמובן יש תמונה שלנו מאיזה אירוע שהיינו בו,
על הארנק היה חרוט:"הארולד ", השם חיבה שאני אוהב לקרוא לו כך, הגשתי לו את המתנות מצפה לראות את תגובתו, ראיתי שהוא נרגש ושמח וזה הספיק לי,
החיוך שעל פניו זה הדלק שלי להמשיך לחיות.
"תודה, תודה זה מושלם, אתה מושלם!" הוא קרא בהתרגשות וחיבק אותי.
"יום שנה שמח, ולחיי עוד הרבה כאלה" אמרתי לו והרמנו ביחד שתי כוסות שמפנייה,
הלוואי וזה יהיה לנצח.

כנגד כל הסיכוייםWhere stories live. Discover now