כנגד כל הסיכויים

כנגד כל הסיכויים פרק 41

פרק 41 לואי
אני לא מאמין שהוא זכר... הוא זכר את מה שהכנתי לו , ויצא לו כל כך מוצלח!!.
הבטתי בו לרגע שוטף את הכלים ,ופשוט הרגשתי את הלב שלי מפסיק לעבוד, גם שהוא שוטף כלים הוא כזה חתיך?
יש איזה משהו שרציתי לשאול אותו כבר בנויורק אני חושב שזה הזמן המתאים, הארי בדיוק סיים לשטוף כלים ויצא מן המטבח והתקדם לספה בסלון ,
"הארי?" קראתי לו מוודא שהוא פנוי לדבר,
"כן?" הוא הרים את ראשו והביט בי בשאלה,
"סתם משהו סיקרן אותי..." אמרתי לו והתיישבתי לעדו,
"ממ מה?" הוא שאל אותי בזמן שהנחתי את ראשי על ברכיו והבטתי בו,
"הטבעת שיש לך על היד" אמרתי וניסיתי להצביע עלייה, "זאת הטבעת הבטחה שנתתי לך?" שאלתי אותו מנסה להעמיד פני אדיש,למרות שהלב שלי פשוט דפק ללא מעצורים.
"כן " הוא ענה בפשטות והביט לי בתוך העיניים,
גורם לי מהר לעבור למצב ישיבה ולהחזיק בידו,
"הארי אני כל כך מצטער על הכל,אני מרגיש שקרן".
אמרתי לו מנסה לא לבכות, לא האמנתי שהוא שמר את הטבעת הזאת, חשבתי שהוא כל כך נפגע וכעס עליי שהוא העדיף למחוק כל דבר שקשור אלי.
"היה לי מאוד קשה לשמור אותה,כל כך הרבה פעמים החלטתי שאני מוריד אותה ,היא יותר מידי הזכירה לי אותך, את המילים היפות שלך,את ההבטחות שלך,את הימים הטובים שלנו, אבל הייתי כל כך שבור מהפרידה שכבר לא רציתי בה יותר, אבל כל פעם שבאתי להוריד אותה משהו עצר אותי, הידיעה שאולי בעתיד נחזור, זה הדבר היחיד שהחזיק אותי כל התקופה בלעדייך"
הארי אמר לי ודמעה ברחה מבין העיניים הנוצצות שלו,
"תוריד את הטבעת" אמרתי לו בקול חנוק ונעמדתי,
"מה?" הוא שאל בבלבול, "תוריד את הטבעת" חזרתי על דבריי מדגיש כל אות ואות, ומנסה לשאוף אוויר לריאותי, הרגשתי כל כך רע עם עצמי שהבטחתי משהו ולא עמדתי בו, אבל אני מתכוון לשנות את זה.
הארי הסיר את הטבעת מהאצבע שלו והגיש לי אותה עם מבט מבולבל,לקחתי אותה והבטתי בה על החריטה של הראשי תיבות שלנו, נזכרתי מתי קניתי אותה , ממש לפני שידעתי שהלהקה הולכת לצאת להפסקה , נגשתי לחבר קרוב שעוסק בצורפות וביקשתי ממנו שיכין לי את הטבעת הכי מיוחדת שיש ,
עבדנו על העיצוב במשך שבועיים, עד שהטבעת הייתה מוכנה בפועל לקח חודש, היא עלתה יקר אבל שווה כל דולר, היא כל כך מיוחדת,התעוררתי מהזכרונות שלי רואה את הארי ממשיך להביט בי במבט מבולבל,
ירדתי על ברך אחת ושפכתי את ליבי:
"הארי אדוארד סטיילס , אתה האושר שבחיים שלי,
אני אוהב אותך כל כך שזה כואב, אתה הסיבה שבשבילה אני חי ונושם, אתה העצב והשמחה שלי, אתה הכאב והמרפא , אתה הכל בשבילי, אני לא מדמיין את עצמי בלעדיך, כל רגע שלא הייתי איתך הרגשתי שחסר בי משהו, אתה משלים אותי,אתה האוויר לנשימה שלי, אתה הכח שלי--"
עוד לא סיימתי את המשפט ופרצתי בבכי, והמשכתי לדבר בזמן שהארי הביט בי המום,
"הארי אדוארד סטיילס, האם תתחתן איתי?".

*זה היה מפתיע...*