כנגד כל הסיכויים

כנגד כל הסיכויים פרק 29

פרק 29 -לואי
התעוררתי ממגע עדין באוזן שלי,פקחתי את עיניי מחפש אחרי הארי בעיניי,ורואה רק המון רופאים עומדים סביבי, מצפים לאיזה שהיא תגובה ממני, ניסיתי להתרומם אבל בלי הצלחה מרובה ישר צנחתי בחזרה על המיטה.
"אל תתאמץ עכשיו" הרופא התקרב אלי מיטיב את הכרית מאחורי, "ניקזנו לך את הנוזלים מהריאות, והכל עבר טוב,אני מעריך שעוד יומיים תשתחרר, והכי חשוב , אתה תחיה! " הרופא חייך מביט עליי מצפה שאני אצרח מאושר או משהו, איך אני יגיד לו שאני בכלל לא בטוח רוצה להיות בחיים ?...
*כעבור שעתיים*
העבירו אותי למחלקה לחדר פרטי ,ניסיתי לנוח קצת עייף מכל היום הארוך הזה שהיה אתמול, פתאום נשמעו כמה דפיקות על הדלת הרמתי את הראש בוחן מי נכנס, זה היה הוא,זה היה הארי.
"היי" הוא לחש מתקרב אליי מניח שקית על השידה,
"איך אתה מרגיש?, הבאתי לך אוכל וכמה דברים .."
"תודה הארי,אני מרגיש יותר טוב... ,מה איתך ישנת קצת?" שאלתי אותו , "כן אני בסדר" הוא ענה לי קצרות ,הרגשתי ממנו שהוא לא כל כך רוצה לדבר עכשיו... והבנתי אותו אני כל כך פגעתי בו , וכל מה שהיה אתמול זה היה יותר מידי בשבילו ,אבל היה משהו שהייתי חייב להגיד לו עכשיו :"תודה שהגעת אתמול,הצלת אותי" אמרתי לו אוחז בידו,
"לו, מה לעזעזעל הלך שם אתמול? אתה ניסית להתאבד או טבעת? ,אני יודע שאולי זה לא הזמן לשאול אבל אני מת מדאגה" הוא אמר בדאגה עמוקה,מתנשף .
"אני-- אני--" לא הצלחתי להוציא משפט מהפה שלי, כל הרגשות הציפו אותי, נחנקתי.
הארי ישר קם מהכיסא שלו ופתח חלון והגיש לי מים,
"איזה אירוני זה ,שהוציאו ממך נוזלים,ועכשיו מחדירים לך נוזלים" הוא אמר את זה תוך שהוא בוחן את האינפוזיה שלי ,מחליף נושא .
'זה באמת אירוניה'  המחשבה הזאת חלפה גם בראשי .
הבנתי שאני לא יכול להשאיר את הארי בלי תשובות ,לפחות אני יענה לו על מה שהיה אתמול,אני חייב לו את זה!
"מה שהיה אתמול.. אחרי שראיתי אותך אצל אלן אחרי כל הנתק הזה ,אני יודע שאתה פגוע ממני אני אידיוט אבל אנחנו עוד נדבר על זה ,אז בקיצור שראיתי אותך אתמול הכל הציף אותי מחדש, ושאמרת שהרסת לי את החיים ,איך אני יכול לחיות בידיעה שאתה פגוע ממני והרסתי לך את החיים?! ,אתה מבין שאתה החיים שלי? שכל יום בלעדייך היה סיוט!!, לא יודע איך תפקדתי כל הזמן הזה, כל שיר שלי עלייך,כל מה שאני עושה בחיים אני מדמיין אותך איתישאמא שלי מתה ואז גם אחותי , נכנסה בי דאגה פסיכית שאולי אני יכול לאבד גם אותך ככה בפתאומיות, ותאמין לי זה הדבר האחרון שרציתי! ,אז אתמול בתוכנית כן אני מודהכ אני קיטצ'י וצפוי אבל כן שראיתי אותך רק רציתי לתפוס בך ולנשק אותך מול כל העולם, להגיד לכולם שאתה שייך לי, להצהיר על אהבה שלנו, אבל ברגע שאתה הפנת אלי אצבע ואמרתי שאתה שונא אותי ויצאת , זה הרגע שבו הלב שלי נשבר לרסיסים , לחלקים שלעולם לא יתאחו
לא רציתי להמשיך לחיות עם עצמי בידיעה שאני בן אדם רע, לא היה לי אכפת מכלום רק רציתי להירדם ולקום איתך, רציתי למות רציתי לא להרגיש כלום! ,אני אגואיסט ,אני מגעיל ,אני רע!" צרחתי בכאב משתולל במיטה , הארי התקרב אלי במהירות מתיישב על המיטה ומושך אותי לחיבוק ארוך ומרגיע שמתי את הראש שלי בשקע של צווארו בוכה את חיי בוכה את הכל, בוכה על הטימטום שלי שכמעט השארתי את הבן שלי יתום, כמעט השארתי את הארי לבד,כמעט השארתי את חבריי הטובים ביותר נייל ליאם וזאין לבד! מה לעזעזעל עובר עליי?, "אני דפוק-אני דפוק" מלמלתי לתוך צווארו של הארי, נושם אותו.
"ששש" הוא לחש לי מחבק אותי יותר חזק,יודע שאני זקוק לזה .
"אנחנו עוד נתקן הכל,אני מבטיח " הוא אמר מנתק אותנו מהחיבוק אוחז בכתפיי ומרים בידו את סנטרי כדי שאני אביט בו "הכל יהיה בסדר" הוא לחש בקול העמוק שלו.
התחלתי להירגע קצת מהבכי,הארי פשוט יודע איך להרגיע אותי מספיק מבט אחד שלו וכאילו עובר בי אוקיינוס של שלווה!
נשכבתי על המיטה בחזרה זז קצת מפנה מקום להארי תופח את ידי על המקום הפנוי ולוחש לו:"תישן איתי" .
ראיתח שהוא מתלבט, אבל אחרי שנייה הוא נאנח, חלץ את הנעליים ונשכב  לצידי תוך כדי שאנחנו מתכרבלים והוא הכפית הקטנה .
"מה שאתה עושה לי לואי..." הוא לחש ,וככה נרדמנו מחובקים אחד עם השני.
אומנם לא חזרנו,אבל כרגע אנחנו צריכים אחד את השני.