פרק 37 הארי
עמדתי בכניסה בוהה בו ,הייתי המום מכדי לדבר.
"אני לא בטוח שאתה יכול להיכנס" הוא אמר לי בקול חנוק מדמעות, מנגב עם הסוואצ'ארט הירוק שלו את הדמעות שזלגו מענין בחופשיות.
תאמת ? ברגע הראשון רציתי להסתובב וללכת אין לי כח למשחקים האלה שהוא עושה לי, היה לי כל כך קשה לחזור אליו אחרי מה שהוא עשה לי וסלחתי לו למרות שעדיין לא דיברנו על זה... הנשיקה שלנו הייתה כלום בשבילו?? ,מה נראה לו שהוא דקה אחת מתנהג אלי הכי יפה בעולם ודקה אחרי זה זורק אותי ??.
אבל נעצרתי והמשכתי להתבונן בו ,לא יכולתי לעזוב אותו שהוא בוכה , וגם נזכרתי בהחלטה שהגענו אליה אנחנו נילחם על הקשר הזה לא משנה מה.
"אני נכנס " הודעתי לו ועשיתי צעד פנימה ,מצפה שהוא יטרוק עליי את הדלת וזה לא קרה.
סגרתי בידי הפנויה את הדלת מאחורי , ומניח את המגש על השולחן הקרוב.
"כמה שהכל השתנה פה" אמרתי לו תוך כדי שאני מסתובב בבית שלו בחופשיות כמעט כמו פעם, כל פינה בבית שלו העלתה זכרונות כואבים ומשמחים בו זמנית.
"עבר הרבה זמן מאז שהיית פה" הוא אמר בלחש.
הסתובבתי אליו מתקרב אליו עומד מולו, באתי לעשות עוד צעד לקראתו אבל הוא פשוט התרחק ואמר : "אל תתקרב".
מה? הוא צוחק איתי?.
"זה מה שהייתי בשבילך אתמול בטיסה? סטוץ? שיעממם לך ופשוט השתמשת בי?" הטחתי בו את כל הרגשות שלי.
" כנראה שלא באמת השתנת, סליחה שבזבזתי לך את הזמן , אל תדאג אתה לא תשמע ממני יותר ", לחשתי לו ופתחתי את דלת הכניסה מתכוון לצאת.
"זה משה " הוא קרא אחריי בקול חלש וחנוק מדמעות,
הסתובבתי אליו מבולבל , "מה עם משה ?" שאלתי בלחש מבין שזה הטון שצריך להתקיים עכשיו.
"המנהלים שלי קראו לי היום לשיחה, הלך עליי אתה מבין?! הם רוצים להרוס אותי! הם רוצים שאני לא יצור איתך קשר לעולם ,הם איימו שהם יפגעו במשה וישלחו אותו לאימוץ ,אתה מבין?? למה הבן שלי הבן הקטן והמתוק שלי צריך לסבול?! הוא לא עשה כלום! הוא בסך הכל ילד קטן שנולד בסיטואציה כל כך לא נכונה אבל לא מגיע לו שום דבר רע, אני אוהב אותו " הוא אמר ופשוט בכה והתמוטט לרצפה .
לא יכולתי לראות את זה יותר לא הבנתי איזה רגש מציף אותי יותר חמלה על לואי ומשה או כעס מטורף על המנהלים הנוראים שלו שלא רק שהורסים לנו את הזוגיות אלה מאיימים על הבן של לואי! , באיזה זכות?! .
משה כל כך מתוק, ראיתי אותו רק פעם אחת בחיים כמה ימים אחרי שהוא נולד שאני ולואי עוד שמרנו קצת על קשר אחרי ההפסקה של הלהקה , באתי לבקר אותו ואת "החברה" שלו אז , הבטתי במשה אז והוא היה יפיפה כל כך דומה ללואי הרגשתי אליו חיבור מיידי.
"משה אולי נוצר בטעות, אבל הוא הטעות הכי טובה שקרתה לי " לואי אמר בשקט ממשיך להתייפח.
ירדתי בשקט על ברכיי קרוב ללואי מצמיד אותו לחיבוק אליי נותן לו להרטיב את החולצה שלי בדמעות, נותן לו לפרוק הכל.
" זוכר שנפרדנו ב2015 קצת לפני שהלהקה יצאה להפסקה , הייתי שבור באותו יום הלכתי לאיזה מועדון מעפן והכנסתי לגופי כל דבר מזיק שראיתי סמים, אלכוהול,סיגריות הכל! ,פתאום הגיעה איזה בחורה והתחילה לגעת בי פשוט זרמתי איתה ,לא רציתי להרגיש כלום, לא רציתי להיזכר בך , סבלתי כל כך , באותו יום בבוקר שאני ואתה נפרדנו שהבנו שזה לא יכול להמשיך יותר הזוגיות הסודית הזאת מתחת לראדר שרק גורמת למנהלים לכעוס ומסכנת אותנו ואת שאר חברי הלהקה , נפרדנו לא כי לא היה אהבה בינינו אלה נטו כי הכריחו אותנו! אתה קולט?" הוא בכה בכי קורע לב לתוך החולצה שלי ואמר לי את כל זה.
הנהנתי בעדינות בראשי, נזכר ביום הזה , ביום הנוראי הזה...
"אז.. פשוט זרמתי עם הבחורה הזאת , שכבנו ואתה יודע למה? רציתי כל דבר אחר שהוא לא אתה! לא רציתי להיזכר בך ! אני פשוט נשברתי , היה לי כל כך רע , אבל על מי אני עובד? כל נגיעה איתה באותו לילה דמיינתי אותך , ראיתי אותך, הרגשתי אותך , הייתי איתך.
ואז היא נכנסה להריון, באותו רגע ראיתי הכל שחור פחדתי כל כך איך תגיב לזה, למרות שטכנית זה לא בגידה הריח נפרדנו אבל עדיין זה בגידה רגשית ,אני מרגיש בוגד , אני מרגיש כל כך רע עם זה .
והשיחה שעשינו חודשיים אחרי ששכבתי איתה ממש תקופה קצרה אחרי שהיא סיפרה לי שהיא בהריון, שסיפרתי לך את כל זה , וציפיתי שתכעס ,שתיפגע ואתה פשוט חיבקת אותי ואמרת לי שהכל יהיה בסדר, שלא משנה מה קרה או מה יקרה תמיד תיהיה שם לצידי, ותאהב אותי תמיד, ובמקום שאני יתנצל בפניך רק שטחתי בפניך את הפחדים שיש לי על להיות אבא צעיר בשיא הקריירה שלי עם מישהי שאני אפילו לא מכיר . ואתה היית שם וישבת והקשבת ותמכת ועודדת.
ואחרי זה שסיפרתי למנהלים שאני עומד להיות אבא הם כל כך כעסו איך אני מעיז לעשות את זה בלי לבקש אישור, אז צעקתי עליהם בחזרה :" הנה רציתם שאני יהיה עם אישה , אז בבקשה שכבתי עם אישה , וזה התוצאה ! , מרוצים?! "
הם עוד הציעו לי שנעשה הפלה! הם פשוט לא בסדר המנהלים האלה האכזריות שלהם נוראית!
ואחרי שמשה נולד ובאת לבקר זה היה כל כך כיף, דמיינתי שזה הילד שלי ושלך , זוכר שפעם היינו חושבים איך בעתיד נביא ילדים? אז הרשתי לעצמי לדמיין שזה הילד שלנו.
אבל מאז הכל השתנה , פגעתי בך כל כך אז שרצית לצאת מהארון ואני הייתי פחדן ולא העזתי לעשות כלום בנוגע לזה וכל פעם ששאלו אותי אם לארי אמיתיים רק דיברתי עלייך מגעיל והכחשתי במקום לאשר את זה מאתיים פעם, אני פאקינג הייתי עם הבן אדם הכי יפה בעולם מבפנים ומבחוץ ופגעתי בך כל כך בקטע הזה וזה גרם בינינו להמון מריבות ,אני ממש מצטער על זה אני שמח שיש לנו את היכולת לדבר על זה עכשיו".
הוא סיים לדבר והרים את ראשו ממני מביט בי ,מצפה לתגובה כל שהיא.
הייתי כל כך המום, היה פה המון דברים שהוא לא אמר לי אף פעם ,לא ידעתי שהוא שכב איתה כדי להתגבר עליי, לא ידעתי עוד המון דברים ,אבל הוא התנצל על מה שהוא פגע בי! הייתי כל כך צריך לשמוע את הסליחה הזאת.
"תודה ששיתפת אותי לואי" אמרתי לו ,
"חידשת לי המון , ואני באמת סולח לך מכל הלב ,ואל תדאג אנחנו נדאג שמשה יהיה בסדר,הכל יהיה בסדר עוד מעט החוזה יגמר ואתה לא תחדש אותו לעולם , אבל אני מבין שאתה פוחד כל כך אז אתה מעדיף ששוב נתרחק , וזה בסדר אני באמת מבין אותך , החיים שלי משה מעל הכל!" . אמרתי לו ברוך מביט לתוך עיניו ,מבין שיש דברים שלא נמצאים בשליטה שלנו.
התרוממתי עוזר גם לו לקום , באתי לפסוע שוב לכיוון הדלת , אבל הוא פשוט אחז בידי וסובב אותו אליי והצמיד את שפתיו לשלי בעדינות נעימה , התפלאתי אבל החלטתי להענות לנשיקה ונישקתי אותו בחזרה מעביר את ידי על פניו שוב ושוב נהנה מהמגע הקטן הזה איתו.
"הארי , אני לא יוותר עלייך לעולם! , אנחנו נמצא פיתרון" , הוא לחש לי לתוך הנשיקה שלנו.
יותר מזה לא הייתי צריך כלום, לואי בין זרועותיי ושפתיו על שלי זה הדבר הכי טוב שיש .
YOU ARE READING
כנגד כל הסיכויים
Fanfictionעבר זמן מאז שהם נפגשו... אבל במחשבות שלהם לא עברה דקה מבלי לחשוב אחד על השני, כנגד כל הסיכויים העולם שלהם מתהפך שוב ושוב. אזהרות: מכיל תכנים 18+ שפה גסה טריגרים. קריאה נעימה 💚💙 -גמור-