כנגד כל הסיכויים

כנגד כל הסיכויים פרק 47

פרק 47 הארי:
מוזר לי לקום במיטה לבד,  לואי חסר לי ,המחשבה על לואי ישר העלתה לי חיוך על הפנים...
עוד שבוע הוא כבר חוזר!
ואני ממש רוצה להפתיע אותו איך שהוא,
האמת שעבר עליי שבועיים מטורפים עד שבקושי היה לי זמן להתגעגע, היה לי המון עבודה, וגם את הזמן הפנוי שהיה לי הקדשתי למשפחה, וכמובן שאני ולואי דיברנו בטלפון ובהודעות, אני לא מאמין שעוד שבוע הוא פה! .
זה ממש מבאס אותי שישר שהוא חוזר יש את המשפט הזה על המכונית, אני ממש מקווה שיהיה בסדר,
למרות שראיתי שלואי לא ממש לחוץ מזה אז גם אני נרגעתי,נעבור גם את זה.
זה הזוי לי שעוד לא סיפרנו לאף אחד שחזרנו,או על האירוסין, אני ולואי החלטנו שאחרי שהוא יחזור נעשה מפגש מצומצם עם האנשים שחשובים לנו ואנחנו יכולים לסמוך עלייהם ונספר להם,
החלטנו שזה כולל גם את הלהקה, וזה אומר שאני חייב דחוף לדבר עם נייל ולסדר איתו את העניינים עוד לפני המפגש, נייל היה החבר הכי טוב שלי,
היה לנו קשר כל כך טוב שקשה בכלל להסביר ,
אני באמת אוהב אותו כמו אח ,
פשוט היה חוסר הבנה מטורף בעבר,
הוציאו מהקשרם מילים שאמרנו בראיון
ויצא מצב שהוא חשב שלא פרגנתי לו וירדתי עליו,
וכמובן שזה בכלל לא היה נכון,
אני גאה , על כל דבר שהוא עושה,הוא מוכשר מאוד ,ואני באמת אוהב אותו,
ולא משנה כמה התנצלתי מאז וניסיתי להסביר לו שהכל היה טעות, הוא אמר שהוא מעדיף שהכל ישאר ככה כי במילא קשה לו.
הוא לקח הכי קשה את העניין שהלהקה יצאה להפסקה, וגם שהוא התחיל להוציא מוזיקה סיימון רק ירד עליו, איכס המחשבה על סיימון עשתה לי בחילה,
הבן אדם הזה הוא נזק , הוא פשוט רע מבפנים.
החלטתי לקום מהמיטה ולצחצח שיניים,
בזמן שפתחתי את הברז שמעתי את הטלפון שלי מצלצל, החלטתי לסיים עם הציחצוח ואז לענות.
הטלפון לא הפסיק לצלצל והבנתי שאני חייב לענות כדי לקבל קצת שקט.
על הצג הופיע המספר טלפון של אחד המנהלים שלי,
עניתי ישר.
"הארי,יש היום אירוע השקה של איזה בושם של גוצ'י ואתה צריך להיות, אני רוצה שתביא את החברה שלך",
"חברה שלי?על איזה חברה אתה מדבר?" שאלתי וניסיתי להבין מה הוא רוצה ממני...
"כן זאת שדיברנו עלייה לפני שבועיים וקצת,
ואמרת שאתה רואה איתה עתיד"...
היזכרון התחיל לעלות לי, זה היה המצאה שאמרתי לו בזמן שלואי הרעיש ברקע והייתי חייב לתת לזה תירוץ,
לא חשבתי שהוא לקח אותי עד כדי כך ברצינות.
מאיפה אני מביא עכשיו חברה לאירוע הזה?!
"אממ... היא מאוד ביישנית ולא רוצה להיחשף לתקשורת,אז היא לא תגיע".
"הארי אתה מבין שזה לא אופציה, במיוחד אחרי מה שקרה עם לואי,בקושי הצלחתי להזהיר את כל המראיניים שהיו לך בשבועיים האחרונים לא לשאול אותך כלום על זה , אתה חייב להביא אותה כדי שיראו לגמרי שאין בינך ובין לואי כלום" הוא אמר בקשיחות,
גירדתי בראשי, מתלבט מה לעשות...
"יש לה חרדות קהל וחרדות חברתיות, זה יעשה לה רע אם היא תבוא" ניסיתי להמשיך לתרץ,
"אין ברירה,שתתגבר" הוא השיב וניתק.
נאנחתי והורדתי את הטלפון והנחתי אותו על המיטה,
ניגשתי למקלחת להשלים את הציחצוח,
בזמן שהראש שלי קודח ממחשבות,
מה אני אמור לעשות עכשיו?
נזכרתי באימייל שראיתי אתמול שהאירוע בשעה 19:00, ועכשיו 15:00, זה אומר שיש לי ארבע שעות לארגן הכל, ועוד שעה הסטייליסט והמעצב שיער שלי צריכים להגיע, אין לי זמן לכלום...
אתמול הלכתי לישון מאוחר כי היה לי צילומים  לכן קמתי מאוחר.
סיימתי לצחצח שיניים והחלטתי לחייג לג'מה שבטוח תעזור לי איך שהוא, היא גם היחידה שיודעת על לואי,
למרות שהיא לא יודעת שהתארסנו...
אני מחכה כבר שלואי יחזור ונעשה את המסיבה הזאת!
נכנסתי מהר להתקלח, אכלתי משהו קטן והתקשרתי לג'מה
היא ענתה ישר,
"ושלום לאח המוצלח" היא בירכה אותי בשלום,
"ושלום לאחות המוצלחת" ברכתי אותה בחזרה,
מרגיש שהמתח יורד ממני בכל שנייה של שיחה איתה.
"אז מה איתך? מה שלום לואי? " היא דיברה במרץ האופייני לה...
"אנחנו בסדר ,תאמת אני מתקשר לבקש משהו ממש בדחיפות ואין לי מי מושג מי יכול לעזור לי אם לא את"
אני מודה שקצת התחנפתי ... אבל באמת הייתי זקוק לעזרה מיידית.
"אממ.. כן בטח אעזור לך... מה קרה?
נכנסת להריון? הארי אמרתי לך לשים אמצעי מניעה!" היא צחקה וגרמה גם לי לפלוט ציחקוק קטן.
"טוב דיי אני רציני, אני שיקרתי על המנהל שלי שיש לי חברה , ונחשי מה?! אין לי!!! ואני חייב להביא אותה לאיזה אירוע היום בערב אחרת הלך עליי!,
אני חייב שתשיגי לי את אחת מהחברות שלך אני אשלם לה והכל אבל היא חייבת להבין שזה פייק וסודי,
יש מצב את מארגנת לי מישהי שנמצאת פה תוך שעה?" התחננתי לג'מה.
"וואו,תן לי לחשוב על מישהי... " היא השיבה במתינות,
"ג'מה זה דחוף בבקשה מהר" המשכתי להתחנן,
"אוקיי, יש לי ... זה יהיה הזוי אבל זה הרעיון היחידי שיש לי..."
"כל דבר ג'מה כל דבר..." לחצי עלייה,
"אתה זוכר את הזמרת אהובה עליי?
שאני ממש אוהבת את השירים שלה והייתי מלא הופעות שלה ואני והיא נהיינו קצת חברות?
והיה איזה שהיא פעם שכל התקשורת והאינטרנט היו נגדה והגנתי עלייה וניקיתי את שמה אז היא אמרה שהיא תשמח להחזיר לי בהזדמנות טובה ,אולי ננצל את ההזדמנות עכשיו?" ג'מה שאלה,
"מי זאת" השבתי קצרות,
"טיילור סוויפט"
"טיילור סוופיט?שמעתי עלייה,וזה יכול לעשות לי יח"ץ טוב,תבדקי אם היא יכולה ותסמסי לי, תודה ג'מה" אמרתי וניתקתי לה כי שמעתי רעשים מכיוון הדלת,
ראיתי שהזמן עבר מהר והסטיילס והמעצב שיער שלי כבר כאן.
בדיוק שבאתי לפתוח את הדלת ולראות מה קורה בחוץ, נשמע צלצול מבחוץ פתחתי את הדלת בחיוך ,
אבל הוא ירד ברגע שראיתי את טיילור, איך היא הספיקה להגיע לפה כזה מהר?
כמובן שלא השארתי את השאלה לעצמי ושאלתי אותה את זה , "הייתי ממש בסביבה שג'מה התקשרה אז באתי" היא השיבה בחיוך מתוח מידי לטעמי..
"אוקי... בואי כנסי, רוצה משהו לשתות?" שאלתי בזמן שניסיתי להתאפס על עצמי ולארח אותה בצורה טובה.
"מים בטעם תפוח" היא השיבה והתקדמה איתי למטבח, "יאה זה גם השתייה אהובה עליי!" אמרתי וצחקקתי, "כן אני יודעת" היא השיבה ולקחה בתודה את הבקבוק שהגשתי לה...
היה לנו כמה דקות של שיחה שיצאתי ממנה ממש מבולבל או שהיא ממש דומה לי או שהיא מעתיקה ממני דברים כי איך זה הגיוני שהיא ממש אוהבת את כל מה שאני אוהב ושונאת כל מה שאני שונא?
גם לי וללואי יש המון דברים במשותף אבל לא ברמה הזאת...
לא היה לי יותר מידי זמן לחשוב כי היה צלצול בדלת והפעם זה באמת היה האנשי צוות שלי,
הם נכנסו והתחלנו כולנו להתארגן ,
*כעבור שעתיים*
אני וטיילור מוכנים ליציאה, בדקתי בפעם האחרונה את הטלפון שלי לא רואה שום דבר חדש מלואי,
כבר שלושה ימים שלא דיברנו ...
הכל בגלל הפרשי השעות ולו"ז צפוף של שנינו...
אני מתגעגע אליו, הרגשתי צביטה קטנה בליבי וראיתי שהוא בדיוק העלה פוסט לאינסטגרם ,
מעניין שלזה יש לו זמן אבל להתקשר לחבר שלו הוא לא יכול...
אוף אני נשמע קטנוני, אני פשוט ממש מתגעגע אליו.
בדיוק טיילור ירדה מהמדרגות והיא נראתה מוגזם מידי לטעמי, חייכתי אליה קצת ונתתי לה את ידי,
"הארי סטיילס מחזיק לי את היד" היא צרחה בהתרגשות, הנחתי שהיא צינית אז גיכחתי קצת והתחלתי ללכת לכיוון הדלת בזמן שהיא נתמכת בידי מאחוריי.
כבר בחוץ עמדו עשרות צלמים וכתבים שניסו לחלץ ממני מידע על כל דבר אפשרי, רציתי קצת לענות אבל קיבלתי הוראה מהמנהל שלי שלא לתת שום ראיונות אלה רק באירוע עצמו.
הלימוזינה חנתה בחוץ והיא הייתה מפוארת,
פתחתי את הדלת מונע מאחד העוזרים לעשות את זה,
רציתי להרגיש שלפחות את זה אני יכול לעשות בעצמי,
נתתי לטיילור להיכנס קודם ונכנסתי אחרייה והתיישבתי בנוחות על הריפוד קטיפה .
הרמתי את מבטי ופגשתי באחד מהמנהלים שלי שכבר ישב בפנים והביט בי במבט מתפלא.
"היי" אמרתי לו,
"טיילור?טיילור סוויפט היא החברה שלך?
למה לא אמרת? אני מודיע עכשיו לתקשורת!
זה יעשה גלים בכל העולם! יופי הארי אתה מתחיל לצאת מהבוץ שנקרא לואי, אתה וטיילור זוג מושלם"
הוא ליהג במרץ וכבר התחיל להרים טלפונים לכתבים שונים .
גלגלתי את עיניי ונשכתי את השפתיים שלי,
עיצבן אותי שהוא קרא ללואי בוץ,
הוא חוצפן המנהל הזה,אין לו מושג על מה הוא מדבר.
תוך כדי שאני שקוע במחשבות שלי הרגשתי יד עוברת על הזרוע שלי, ולא היד המוכרת ואהובה של לואי,
הבנתי שזה טיילור, נאנחתי והסתובבתי קצת לכיוונה מנסה להבין את רצונה, ג'מה לא הסבירה לה שמדובר בהצגה לעיניי המצלמות בלבד? וששום דבר לא אמיתי פה?!.
"מה?" פלטתי לכיוונה,
"סתם אני לא מאמינה שאני החברה של הארי סטיילס"
היא אמרה בהתרגשות והביטה בי בעיניים מנצנצות,
לא היה לי מה להגיב ,המנהל הביט בנו אז לא יכולתי להכחיש כלום, ואולי היא גם עשתה את זה בשביל ההצגה ,אני לא יודע  מה היא עושה ...
כאב חזק הלם בראשי, הרמתי את ידי לכיוון המצח מעסה אותו קצת , מחפש אחרי שקט ,
אחרי נסיעה של כמה דקות שראיתי שהכאב לא עובר ביקשתי מהמנהל שלי כדור משכח כאבים,
הוא נתן לי ובלעתי אותו ישר בלי מים,
הכאב היה כל-כך עז שרציתי להתפטר ממנו,
טיילור רק הסתובבה סביבי וניסתה כל שנייה להציע עזרה "רוצה כרית?, רוצה לישון עליי? לכבות את האור?לפתוח חלון?להדליק מזגן?רוצה מים?רוצה אלכוהול?"
"לא תודה טיילור" קטעתי אותה באמצע, הרגשתי שעם כל מילה שלה הכאב ראש שלי רק גדל,
אני באמת לא מבין למה היא מתנהגת ככה אני משלם לה לא בשביל זה ...
"רוצה שוקולד? אומרים שזה עוזר ..." היא המשיכה להציע , החמצתי פנים לכיוונה "מה דעתך על משחק השקט? עד סוף הנסיעה כולנו נשמור על שקט" אמרתי בקושי מצליח להוציא קול מהגרון שלי הייתי כבר מותש ממנה.
"כרצונך" היא אמרה וסוף סוף השתתקה,
נאנחתי ועצמתי את העיניים ,נותן לכדור להשפיע עליי.
אחרי עוד כמה דקות של נסיעה שעברה חלק יחסית,
אני אומר יחסית כי כל פעם שפתחתי את העיניים טיילור ישבה וממש בהתה בי וזה גרם לי להרגיש קצת בחוסר נוחות, אבל אולי זה סתם הרגשה מטופשת שיש לי ואני סתם מגזים מכל דבר...
סוף סוף הגענו ,רציתי לפתוח את הדלת אבל מישהו מבחוץ כבר פתח.
פלאשים מכל פינה תפסו את עיניי והיכו בי ,
טיילור יצאה מייד אחריי לופתת בידי בחוזקה עד אשר חששתי שידי תתלש ממקומה בקצב הזה,
חייכתי אלייה וניסיתי לסמן לה שתשחרר קצת את האחיזה, אבל היא רק הבינה אותי ההפך וחיזקה עוד יותר, כאבים לא נעימים החלו לזרום ליד שלי שממש צעקה שאתן לכאבה מזור, באחת הוצאתי את ידי מתוך ידה של טיילור שהסתכלה עליי בבלבול,המשכתי לחייך והנחתי את ידי על גבה תומך בהליכתה, המשכנו להתקדם כלפיי הכניסה לאולם שמכל מקום נוחתים עליינו ועליינו צלמים,כתבים,מצלמות,מעריצים ועוד..
כמעט איבדתי את עצמי שם אילולא השומרים הנאמנים שלי שהלכו מצידנו והגנו עליינו .
נכנסו לאולם המפואר והמנהל שלי סימן להתקדם לכיוון מסוים שראיתי שבו מאוגדים מספר גופי תקשורת גדולים, הנחתי שהוא רוצה שאתראיין,
"אני כבר חוזר טיילור " אמרתי לה והורדתי ממנה את היד והתכוונתי ללכת להתראיין ,כבר בצעד הראשון שעשיתי תפס בי המנהל שלי עם סבר פנים חמור,
"ומה אתה חושב שאתה עושה?" הוא צקצק בלשונו,
"הולך להתראיין?! אני כבר יודע את כל החוקים, להכחיש לואי לקדם קריירה כן יודע" השבתי לו והרמתי את קולי לאוקטבות לא הכי נחמדות.
"עם טיילור!ראיון זוגי עם טיילור!,קח אותה ולך" הוא השיב לי באותו טון צורמני שהיה לו מאז ומתמיד.
נאנחתי ולא טרחתי אפילו להשיב לו,
"בואי" אמרתי לה ונתתי לה יד, היא תפסה אותה ישר ואמרה כמה משפטים שלא באמת הקשבתי לה,
כשהגענו קרוב להתאגדות התקשורת
ניגש אליינו מראיין שהחל לשאול אותנו שאלות,
כמובן שחלקם היו על לואי אז הכחשתי הכל,
"אתה ולואי ביחד"? הוא שאל,
"לא" השבתי קצרות,
"הייתם?" הוא המשיך לנדנד,
"לא", המשכתי לענות באותה מטבע,
בדיוק באותו הרגע שהוא פתח את הפה וכבר ראיתי את שמו של לואי עולה בשלישית טיילור פתחה את הפה והציגה הצגה שלא הייתה מביישת אף שחקן הוליוודי מכובד,
"אנחנו כבר שנתיים ביחד, אבל עד עכשיו לא יצאנו לתקשורת כי רצינו לשמור את זה לעצמיינו  ואנחנו כל כך מאוהבים הנה תראה" היא התעקשה להוכיח לו ,
ופשוט ריסקה את שפתייה על שפתיי ,
מרוב ההלם שהייתי שרוי בו לא הצלחתי להגיב ,
אז יצא שהיא הייתה הצד המוביל בעניין.
"וואו ,מרשים" שמעתי את המראיין אומר בזמן שהשפתיים של טיילור עדיין תקועות בשלי,
מכל מקום צילמו אותנו בלי סוף, והרגשתי את הכאב ראש מתחיל לחזור אליי,הרחקתי את טיילור בעדינות,
והיא רק המשיכה ללעג ולדבר עם המראיין,
כבר לא כל כך עקבתי אחריי מה שהיא אמרה ,
המחשבות שלי היו רחוק באל.איי על לואי, ומה איתו ולמה הוא לא עונה, איזה דפוק אני שאין לי את המספר של בריאנה, ואין לי איך להשיג גם...
"וואו אז מזל טוב הארי" שמעתי את המראיין צורח,
"על מה?" שאלתי וניסיתי למקד בו את מבטי המבולבל,
"אתה וטיילור מאורסים, אני חייב להודות שזה מפתיע והטבעת מאוד מושקעת!" הוא דיבר במרץ.
"אנחנו מה?" שאלתי בבלבול , תוהה אם הזיתי את מה שהלך פה הרגע...
"כן האריוש שלי אנחנו מאורסים ונתחתן באביב אתה כל כך אוהב אותי " טיילור אמרה במין טירוף.
המראיין הסתכל עליי בכליון עיניים מצפה לתגובה ממני שבוששה מלהגיע, לא היה לי אוויר באותם שניות.
"אממ.. אני מניח שזה היה לא צפוי ותודה על הברכות,
וכרגע אנחנו צריכים ללכת מסמנים לי שהאירוע עומד להתחיל" אמרתי ותפסתי בטיילור גורר אותה לפינה שקטה ורחוקה,
"מה לעזעזעל עובר עלייך?את יודעת שאנחנו לא באמת  ביחד?! ,ובטח שלא מאורסים?!" צרחתי עלייה,
"אנחנו כן האריוש אנחנו כן" היא אמרה,
"דבר ראשון תפסיקי לקרוא לי בשם המטופש הזה,
דבר שני אין פה אף אחד את יכולה להיות רגילה ולהבין ששם זה רק משחק ועכשיו אפשר לדבר רגיל!" המשכתי לצרוח עלייה.
"אני מדברת ממש רגיל ,האריוש" היא אמרה וחייכה חיוך תמים, ניסיתי ממש לא להתפרץ עלייה.
"טוב אני מבין שאת שחקנית מעולה שלוקחת את העבודה ביתר רצינות ,שיהיה תגידי מה שבא לך אין לי כח אלייך ולשיט הזה" השבתי לה.
בתגובה היא רק חייכה ומשכה אותי חזרה אל האולם המלא אנשים שלבושים בצורה מהודרת ומגוכחת,
לא שלי יש סטייל רגיל אבל עדיין, אנשים מגזימים.
האורות עלו וירדו,וזה היה הסימן שלנו להיכנס ולתפוס את המקומות שלנו .
*כעבור שעתיים*
יצאתי מהאולם והחנקתי פיהוק קטן ,
היה ממש נחמד ויפה עליתי לשיר שיר אחד ודיברתי עם אנשים חשובים ומעניינים אני בטוח שיצא כמה פרוייקטים חדשים מכל היום הזה.
בחוץ כמו בהתחלה עמדו כמויות של צלמים ומעריצים חייכתי לכולם ומיהרתי להיכנס לרכב וטיילור מאחוריי,
"היית מעולה הארי, ועכשיו לאן לקחת אתכם זוג אוהבים?" המנהל שלי שאל אותנו ,
קודם כל הייתי בהלם שהוא החמיא לי .
"לבית שלי" השבתי בפשטות , רק רציתי להגיע הביתה ולשטוף מעצמי את היום המתיש הזה, כל כך נזקקתי לשיחה עם לואי לשתף אותו קצת בכל מה שהולך ,אבל הוא פשוט לא עונה לי בשום צורה, וזה ממש מבאס ומדאיג, אני ממש מקווה שהכל בסדר, בסופו של דבר הוא ילד גדול ואני חייב ללמוד לסמוך עליו ולהניח לו.
"קח אותי לבית שלי ברחוב *****" טיילור אמרה למנהל שלי, הבטתי עלייה בבלבול , מה היא עושה?!.
"לא בייבי ,בואי נלך אליי לבית" ניסיתי לזרום איתה אבל לגמרי הייתי נחוש ללכת הביתה ולגמרי בלעדייה.
"לא , הולכים אליי!" היא קבעה בנחרצות,
נאנחתי והנחתי שהיא רוצה להיות שחקנית ממש מעולה כי היא לגמרי הגזימה ,אני לגמרי הולך להעיר לה על זה אחרי זה ,אבל כרגע שיהיה נלך לבית שלה הלימוזינה תסתלק ואני אזמין לעצמי מונית לחזור הביתה.
"טוב, נסע אלייך" אמרתי לה והיא התחילה לקפץ על המושב שלה בהתרגשות ממש לא רגילה,
מה עובר עלייה? ג'מה יודעת שהחברה שלה המפורסמת מתנהגת כמו אחת שאיבדה את זה לגמרי?,הינחתי לעצמי שלא כי ג'מה ממש מתרחקת מטיפוסים כאלה ,בכלל המעגל החברתי של ג'מה מאוד מצומצם מורכב רק מאנשים נאמנים ואיכותיים.
הגענו לבית שלה ,ירדנו מהרכב היא פתחה את דלת ביתה נכנסתי וניסיתי להביט לעבר החלון לראות עם המכונית עזבה, היא בדיוק התניעה ועזבה ,
"טוב טיילור לילה טוב, תודה על היום, אשלח לך כבר את התשלום בהעברה בנקאית , ביי!" אמרתי לה ועברתי אותה מנסה להגיע לדלת.
היא התהפכה בשנייה מבובה בלונדינית חמודה היא נהפכה להיות מפלצת היא התחילה לצרוח ולהשתולל ולהרביץ לי! היא פשוט הרביצה לי! אני מזועזע.
היא רצה לדלת ונעלה וזרקה את המפתח,
מה המטורפת הזאת עושה????
"טיילור תרגעי, ותפתחי לי מייד! מייד!" ניסיתי לדבר עלייה בהגיון, אבל כאילו דיברתי לאוויר היא נתלתה עליי והתחילה לנשק אותי בכח, לא הצלחתי להוריד אותה היא פשוט שרטה אותי,
"על איזה תשלום אתה מדבר? ג'מה אמרה שאתה אוהב אותי ורוצה אותי, נכון סטיילס אתה כל כך רוצה אותי? אתה לא יכול בלעדיי" טיילור אמרה בין טירוף,
"טיילור תרדי ממני והכל יהיה בסדר, בבקשה" אמרתי לה ודמעות התחילו להצתבר בזווית העין שלי,
אני נמצא במצב שלא נח לי בכלל ואני לא יודע מה לעשות, באתי להוציא את הטלפון שלי ולהתקשר למישהו אבל היא לקחה ממני וזרקה אותו על הרצפה והוא פשוט התנפץ לרסיסים כמו הלב שלי ברגע שקלטתי שהיא פשוט חטפה אותי!
טיילור סוויפט חטפה אותי!