פרק 43לואי
עזבתי את הסלון ברגע שהארי אמר שהוא מבולבל ופרצתי לחדר שלי וטרקתי אחרי את הדלת ,נשכב על המיטה ומתחיל לבכות ולבכות, מה חשבתי לעצמי? למה עשיתי את זה כל כך מוקדם? אני הרסתי הכל! אני פשוט הרס מהלך,עשיתי רע לכל הסובבים אותי ,אולי אני פשוט לא צריך להיות קיים?,אני לא מאמין שהמחשבות על ההתאבדות חוזרות לי שוב... אני לא רוצה בזה,אבל ההרגשה הזאת כל כך חזקה ממני, אני נתתי לו את הלב שלי והוא פשוט זרק אותו על הרצפה, אני לא יודע מה להרגיש או לחשוב,קירבתי את הכרית שהוא ישן עלייה קרוב אלי והסנפתי את הריח שהיה עלייה,את הריח שלו,את הריח המוכר של הוניל-תות, הריח האהוב עלי.
לפתע שמעתי צעדים ואת הדלת נפתחת באיטיות,
הרמתי את פני מהכרית והבטתי בו,
באיש שלקח את הלב שלי ושבר אותו,
באיש שלימד אותי מה זה אהבה,
האיש שלימד אותי איך להילחם על מה שחשוב לך,
האיש שהפך אותי להיות מה שאני,
העברתי בו מבט ארוך, לא מפספס את עיניו האדומות מבכי כנראה, הוא התקדם לאט לאט ,
"תתרחק" לחשתי לו בשקט,
אני לא מסוגל עכשיו להתנהג כאילו הכל בסדר,
אני שבור, אני מרוסק,
"לואי--" הארי בא לומר,אבל באמת שזה עבר אצלי כל גבול רגשי שאפשר, אני באמת לא מסוגל עכשיו לשמוע אותו, אני חייב את הלבד שלי, אני חייב לברוח, חנוק לי ,
קמתי מהמיטה מנסה לצאת מהחדר אבל אז גוף שרירי עם שיער ארוך ועיניים ירוקות כמו שדה מדהים של צמחייה פורחת עצר אותי, ולא נתן לי לזוז,
הוא אחז בזרועותי והביט בי,
הנשימות שלנו התערבבו, וממש הרגשתי את נשמותיו החמות על צווארי, מעבירות בי גלי צמרמורת נעימה,
"לואי בבקשה תקשיב לי" הוא ניסה לומר לי,
הרגשתי שאני נסחף אחריו,ובשנייה אני הולך אחרי מילותיו, אבל לא עכשיו, אני חייב את הזמן שלי לנשום,
עברתי איתו עכשיו משהו נוראי, אני חייב לראות מה אני עושה מפה.
"הארי אני באמת מצטער על הכל, אני אפס , פשוט תשכח שהכל קרה" לחשתי לו מתקרב אליו ועוצם את עיניי ומנסה להתקרב אליו ולנשק אותו,
הוא נרתע ממני, הוא פוקינג נרתע ממני והלך אחורה.
YOU ARE READING
כנגד כל הסיכויים
Fanficעבר זמן מאז שהם נפגשו... אבל במחשבות שלהם לא עברה דקה מבלי לחשוב אחד על השני, כנגד כל הסיכויים העולם שלהם מתהפך שוב ושוב. אזהרות: מכיל תכנים 18+ שפה גסה טריגרים. קריאה נעימה 💚💙 -גמור-