כנגד כל הסיכויים

כנגד כל הסיכויים פרק 36

פרק 36 הארי.
התעוררתי שמח לגלות שרק 1בצהריים שקעתי בשינה כל כך עמוקה מאז שחזרנו אתמול מהטיסה ,והייתי בטוח שאקום ממש מאוחר, ישר קפצתי מהמיטה רץ לשידה בסלון לטלפון שלי בודק אם יש איזה משהו חדש מלואי, לואי ישר חיוך מאוהב עלה על פניי,אנחנו התנשקנו!!! .
אוף,אין ממנו שום הודעה או שיחה ,טוב אולי הוא עדיין לא התעורר, עזבתי תטלפון בצד פונה לעיסוקים הרגילים שלי מצחצח שיניים, מתקלח זריז וחוטף איזה סנדוויץ' לאכול , פתחתי את. הארון שלי מתלבט מה ללבוש הוצאתי טישרט לבנה שהבליטה את השרירים שלי ואת הקעקועים שלי , הקדשתי דקה להביט במראה ולהעביר את ידי על הקעקועים שלי נעצר על הקעקועים התואמים שלי עם לואי שיש כל כך הרבה מהם, זה היה הדרך שלנו להנציח את אהבה שלנו, משהו שיישאר עלינו תמיד, גם שנהיה בנפרד.
קיפצתי לתוך הג'ינס השחור אהוב עליי והברשתי קלות את השיער הארוך שלי שאני כל כך אוהב  , פתחתי את מגירת הנעליים מוציא משם זוג מגפונים בצבע קאמל , התזתי בושם ודורדונט וענדתי את השעון שלי ואת התכשיטים שלי הטבעות  שלי והשרשרת צלב.
הבטתי בשעון רואה שכבר 14:00 החלטתי לצאת לסופר לעשות כמה קניות , סימסתי לשומר ראש שלי שיגיע לסופר בהסוואה ושיגן עליי רק אם יהיה עליי התנפלות או משהו, הוא השיב לי שניפגש שם עוד רבע שעה ...
נעלתי את הבית , זורק את המפתח במושב שליד הנהג והתנעתי , הטלפון צלצל שמתי על רמקול מצפה שזה יהיה לואי... אבל זה לא היה זה היה ג'מה.
וואו כבר לא דיברתי איתה שבוע..
"היי אחי החתיך" היא ציחקקה לטלפון ,
"היי ג'מה" צחקתי בחזרה שמח לשמוע שהיא שמחה.
"טוב אתה חייב לעשות לי סדר בדברים! , מה לעזעזעל הלך בתוכנית של אלן? אתה ולואי נפגשתם? אני בהלם!!!" היא צעקה עליי בהלם והשמחה בו זמני.
"אוי ג'מה זה לא לטלפון! בואי אליי עוד 40דקות ונדבר כמו שצריך". השבתי לה.
"טוב, לא יכולה כבר לחכות " .
"ביי" ניתקתי לה מצחקק לעצמי, מדמיין לעצמי את הפרצוף שלה כשהיא תשמע את הכל.
את שאר הנסיעה העברתי במוזיקה של זאין ,אני כל כך אוהב את השירים שלו.
הגעתי לסופר וחניתי מוודא שהרכב של השומר ראש כבר חונה שם, ברגע שראיתי שכן גם אני החניתי את הרכב שלי ויצאתי מוודא שאין מצלמות או משהו כשראיתי שהשטח נקי יצאתי בחיפזון לוקח עגלה ונכנס לחנות קולט מזווית העין את השומר ראש לעד הקופות הוא נופף לי היד נופפתי לו בחזרה מתמקד בקניות שלי,  למזלי הסופר היה כמעט ריק חוץ מכמה מוכרים שומר הראש שלי ועוד כמה אנשים מבוגרים שהיו שקועים בעיניינים שלהם, אני שמח שמצאתי את הסופר השקט הזה ,כל כמה חודשים אני צריך להחליף סופר כי כל מקום שמגלים שאני שם באים צלמים ומעריצים וכל זה .
עברתי בין המחלקות והמדפים אוסף לעגלה שלי מוצרים שהייתי צריך , הגעתי למחלקת המתוקים לוקח את העוגיות אהובות ביותר על ג'מה לבקבוק מיץ שיהיה לי מה להגיש לה עכשיו שאני יספר לה על לואי..
'לואי' עברה במוחי המחשבה, למה הוא לא התקשר?!
אולי הוא מאוכזב ? אולי הוא לא נהנה מהנשיקה? אולי הוא לא רוצה להילחם עליינו?! אולי הוא לא רוצה אותי?!.
בשנייה ירד לי המצב רוח ,והתחשק לי לנטוש את העגלה ולרוץ לבכות, אבל הבנתי שאני חייב להתאפס על עצמי לסיים את הקניות ולהגיע לבית.
"אתה סתם דרמטי " אמרתי לעצמי שוב ושוב מנסה להרגיע את עצמי אבל לא כל כך מצליח...
לפתע עלה בראשי זיכרון מתוק מהעבר הארוחה הרומנטית שלואי הכין לי עוף עם קטלי חזיר ומוצרלה ופירה, נכון שלואי לא ידע לבשל אז אבל יצא לו כל כך טעים! הוא הכין את זה במיוחד בשבילי.
אולי אני יקנה את המצרכים ויכין לו ויבוא אליו?
זה יכול להיות מחווה רומנטית מתוקה.
ישר התמלאתי במרץ ובחיוביות , לקחתי את כל המצרכים הדרושים להכנת המנות ומפזם לעצמי את "fingers" של זאין ששמעתי באוטו ועדיין תקוע לי בראש.
אחרי שסיימתי את הקניות ושילמתי למוכרת והעמסתי את השקיות בפגאז' של הרכב שלי , נפרדתי לשלום משומר ראש שלי ,והתנעתי לכיוון הבית שלי.
הגעתי הביתה סידרתי את כל המצרכים במקום והוצאתי את העוגיות והשתייה מחכה כבר בקוצר רוח לג'מה .
דפיקות נשמעו על הדלת רצתי לפתוח ועוד לפני שהגעתי לדלת ג'מה נכנסה ורצה אליי וישר נתלתה עליי לחיבוק ,חיבקתי אותה חזק. התגעגעתי אלייה כל כך היא האחות הכי טובה שיכולתי לבקש!.
עוד לפני שהספקתי להניח אותה חזרה על הארץ היא צרחה בהתלהבות כמו ילדה קטנה כשראתה מזווית העין שלה את העוגיות שהיא אוהבת במטבח ורצה לפתוח אותם .
נאנחתי,משלים עם העובדה שכנראה היא לא תתבגר לעולם.
"אז מה איתך?" שאלתי אותה נכנס למטבח אחרייה,
"בסדר" היא ענתה לי שכל הפה שלה מלא עוגיות ,צחקתי ולקחתי לעצמי גם עוגיה אחת, הן באמת טעימות! .
אחרי כמה דקות של שיחת חולין והרבה צחוקים ושטויות היא נעצרה והביטה בי  .
"מה?" שאלתי אותה בבילבול,לא מבין מה היא רוצה שהיא בוהה בי ככה...
"מה , מה?! לא תספר לי מה הלך עם לואי?!" היא שאלה .
"התנשקנו!" אמרתי לה מסתיר את פניי בכפות ידיים מובך  כל כך , נהיה שקט ,הורדתי לאט לאט את ידיי מפניי מביט בה ולא מבין למה היא שותקת וחיוורת.
"אתם מה?!" היא שאלה בקול רועד .
"התנשקנו" השבתי בצורה פשוטה,מנסה להפוך הכל ליותר פשוט, קולט שיש פה משהו מעבר...
"אחרי כל מה שהוא עשה לך? , אתה פשוט נתת לו לנשק אותך?!" , היא כל כך כעסה ואני כל כך נבהלתי לא מכיר אותה ככה.
"זה לא מה שאת חושבת!! באמת שלא! הוא השתנה'! הכל קרה שם כל כך מהר נפגשנו לגמרי במקרה בתוכנית של אלן לא ידעתי שהוא יהיה שם והוא לא ידע שאני יהיה שם, זה היה מזימה של אלן להפגיש אותנו , ברגע שנכנסתי וראיתי אותו הייתי בהלם , ברחתי לא יכולתי לראות אותו, ואחרי זה גם הוא יצא משם ,  נסעתי לחוף הזה שסיפרתי לך עליו פעם שאני והוא מצאנו באתי להירגע שם מכל מה שקרה ,ופתאום ראיתי גופה צפה במים בלי לחשוב יותר מידי רצתי לשם והוצאתי אותו, זה היה לואי! את קולטת?! לואי ניסה להתאבד הוא אמר שזה בגלל שהוא הרגיש כל כך רע עם עצמו בגלל שהוא נפרד ממני ובגלל שהוא חשב שאני שונא אותו, ובגלל שאמרתי לו שאני שונא אותו, נכון שאמרתי את זה אבל לא באמת התכוונתי  הייתי פשוט ממש פגוע, אבל בסופו של דבר לואי החלים ואז חזרנו בדיוק אתמול באותה טיסה אבל המנהלים שלנו כל כך כעסו על כל מה שקרה והם אסרו עליינו שוב בכל חומרת האיסורים שלא ניפגש והם גם שוללים לנו חלק מההכנסות שלנו , אבל לא אכפת לי העיקר שאני ולואי בסדר והשלמנו ואנחנו מוכנים לצאת לדרך חדשה ביחד ,לפתור הכל לתקן הכל ,הוא גם התנצל, ואני לא רוצה  להיות אי פעם  עוד בלעדיו , אני מבין שאת דואגת לי אבל אני מבטיח לך שהפעם הכל אחרת ו--"
עוד לפני שסיימתי לדבר ג'מה נפלה עליי בחיבוק ענק עם דמעות בעיניים , "אני כל כך שמחה הארי שהסברת לי את הכל, אני כל כך מצטערת שנלחצתי בהתחלה פשוט אני זוכרת כמה היית פגוע ממנו ,אבל אני סומכת עליכם שתתקנו הכל והעיקר ששתיכם בסדר עכשיו".
חיבקתי אותה בחזרה,שמח שיש לי אותה ,היא האדם היחיד שאני יכול להרגיש כל כך חופשי איתו.
"אז מה אתה עושה פה?" היא שאלה אותי,
לא הייתי בטוח שהבנתי את הכוונה שלה ,
"מה?" שאלתי בחזרה....
"לך אליו! לך אליו עכשיו! תנצל איתו כל רגע!! היא אמרה  עם חיוך ענקי.
"עכשיו? את חושבת? זה נראה לך רעיון טוב?" שאלתי אותה בחשש ...
"בטח! ברור! " היא השיבה לי.
"חשבתי להכין לו ארוחה רומנטית, רוצה לעזור לי?" שאלתי אותה בקריצה,
"בטח!" היא אמרה ונתלתה על הכתפיים שלי מצפה שאסחוב אותה למטבח בתור שק קמח וזה כמובן מה שעשיתי, כל מה שהנסיכה הזאת מבקשת היא מקבלת!.
אחרי שעתיים של בישולים וצחוקים וגם קצת ניקינו בסוף נפרדנו לשלום אחרי שהיא הוציאה ממני הבטחה שאני הולך אליו עכשיו ,כמובן שהבטחתי זה בדיוק מה שתכננתי לעשות.
עטפתי את המגש מכניס אותו לרכב בודק מה השעה רואה שכבר 19:30 בדיוק הזמן לארוחת ערב ,חייכתי לעצמי מאושר כל כך שאני יפגוש עכשיו את לואי ואני יזכה להחזיר לו על הארוחה הזאת של לפני כמה שנים.
הזנתי את הכתובת שלו בוויז ונסעתי כמעט עובר את המהירות המותרת ,מתרגש כל כך שאני הולך לפגוש אותו, הגעתי אחרי נסיעה של כמה דקות ,דפקתי לו על הדלת רועד מהתרגשות מסדר בידי הפנויה את השיער שלי מצפה כל כך שהוא יפתח ונחווה רגעים מאושרים.
במקום זה פתח לי את הדלת לואי, אבל לא לואי שציפיתי לראות אלה לואי שהעיניים שלו אדומות ,נפוחות וכולו דמעות, לואי העצוב.
הלב שלי פשוט צנח.