כנגד כל הסיכויים

כנגד כל הסיכויים פרק 50

פרק 50 לואי
"ג'מה?, מה את עושה פה? למה את בוכה מה קרה?"
שאלתי בבהלה בזמן שג'מה מצאה את דרכה לחדר,
קמתי מהמיטה ותפסתי בג'מה שנייה לפני שהיא התרסקה על הרצפה.
"אני יודעת שאתה והארי חזרתם" היא גמגמה תוך כדי בכי.
"כן, היה נחמד מצידו גם להופיע פה אחרי שהוא לא ראה אותי הרבה זמן אבל הוא פוקאינג נעדר".
"אני מרגישה אשמה, ובאתי להתוודות חיפשתי אותך ושיערתי שאתה פה" ג'מה המשיכה לבכות ולגמגם.
"במה את אשימה?" ניסיתי לברר בעדינות...
"הארי היה באירוע והיה צריך להביא חברה והצעתי לו את טיילור סוויפט ומאז הם פשוט נעלמו ואני לא יודעת מה קורה,
ואני בלחץ הארי לא עונה לי וגם לא היא ,אני ממש מפחדת".
"רק עכשיו את מספרת לי את זה?" קצת כעס השתלט עליי.
"הם לא באמת זוג, זה היה הצגה" היא ניסתה להגן על עצמה.
"שיהיה, יותר חשוב עכשיו לחפש אותו אני דואג לו." ניסיתי להרגיע אותה ואותי אבל אני לא חושב שכל כך הצלחתי.
"אני יודעת איפה היא גרה, בוא פשוט נלך אלייה, אם למישהי יש תשובות זה לה". ג'מה אמרה והתרוממה מן הרצפה וממני.
יצאנו מהבית ונסענו לכיוון הבית של טיילור, נחושים לדעת איפה הארי נמצא.
*נקודת מבט הארי*
איבדתי את תחושת הזמן, אין בי עוד כלום.
אני כלוא במרתף של טיילור סוויפט אם זה לא היה אמיתי זה היה יכול להיות אחלה רעיון לסדרה.
אני לא מצליח לדבר איתה בהגיון, היא אחוזת טירוף.
היא כל הזמן מתחקרת אותי על עצמי , היא רושמת ומתעדת כל נשימה שלי כל ביס שאני אוכל או כל צעד קטן שלי בתוך המטר על מטר שאני לכוד בו.
מיטה, שידה קטנה וחדר שירותים צמוד זה כל מה שיש לי פה.
אין לי שום דרך לברוח, ניסיתי כבר.
חוץ משתי מצלמות שמכוונות עליי אין עוד שום חפץ אלקטרוני בחדר שאיתו אני יכול ליצור קשר עם העולם.
טיילור נכנסת מידי פעם ומביאה לי מים בטעם תפוח ואת האוכל אהוב עליי.
זה מוזר מצד אחד היא מביאה לי את האוכל אהוב עליי, והמצעים של המיטה בצבע אהוב עליי והיא דואגת לעשות את כל מה שאני אוהב אבל בצורה נוראית.
היא טוענת שהיא רוצה אותי בתור נכס, כי מי לא תרצה את הארי סטיילס  אצלה בבית?!.
זה עבר כבר כל גבול הגיון, אין לי גם מה לעשות יותר,
עוד רגע אחד ואני מאבד את השפיות .
בדיוק טיילור נכנסה , נרתעתי לאחור אני מפחד ממנה היא משרה עליי אווירה של אימה וחוסר נוחות מטורף.
"הארי שלי התגעגעתי אליך טיילור הביאה לך אוכל ,
אתה כבר מוכן לאהוב אותי?תחבק אותי! " היא דיברה  במין טירוף,
לצערי התרגלתי לזה כבר.
התשובה שלי תמיד אחידה, "לא טיילור,אני לא אגע בך,תשחררי אותי".
"אף פעם" היא עונה ומחייכת ויוצאת.
אני נאנח וחוזר לשכב במיטה חושב על לואי .
מה איתו?הוא בסדר? לא דיברנו המון זמן אני מתגעגע אליו.
דמעה מלוחה ירדה מעיני ובלי יותר מידי לשים לב הדמעות רדפו אחת את השנייה על הפנים שלי.
אני אסיר של מטורפת, ואני רחוק מהמשפחה שלי ומחבר שלי .
אני שבר כלי.
יכול להיות שנמנמתי קצת ,כי שמעתי קולות של מאבק מאחורי הדלת , יכול להיות שיש פה עוד מישהו חוץ מטיילור?.
*נקודת מבט לואי*
ג'מה נסעה כמו מטורפת,רק בנס אף משטרה לא עצרה אותנו.
הגענו לבית של טיילור שמבחוץ נראה כמו בית עשיר ופלצני רגיל.
יצאנו מהרכב ורצנו במהירות לדלת.
"לפתוח או לדפוק?" שאלתי את ג'מה בקשיחות.
"תפתח,תפתח" היא אמרה בלי נשימה מהריצה.
פתחתי בבעיטה את הדלת , מוציא את כל העצבים שלי.
"מה?מה אתם עושים פה? עופו לי מהבית , פורצים!!!"
טיילור הופיעה משום מקום והתחילה לצעוק עליינו,
היא לא עניינה אותי באותו רגע השארתי את ג'מה להתמודד איתה והתחלתי בסריקה מהירה של הבית מחפש את הארי.
שמעתי את ג'מה צועקת על טיילור שתראה לה איפה הארי.
לא מצאתי אותו באף חדר, הייאוש חדר אליי.
אולי סתם פרצנו לבית של טיילור? אולי הארי סתם ברח?.
לא הוא לא יעשה לי את זה הוא אוהב אותי ואני יודע את זה.
משום מה הרגליים שלי ירדו לכיוון הקומה למטה , למרתף.
ברגע שעשיתי צעד אחד לכיוון שם טיילור קפצה עליי מאחור והתחילה לשרוט אותי ולהכות אותי, לא הצלחתי לנער אותה ממני .
עד שג'מה באה מאחוריה ומשכה בשיער שלה, טיילור נפלה על הרצפה ואני התחלתי לרוץ במדרגות למטה, מרגיש שיש שם משהו .
"לא, אל תרד לשם, אין לך זכות" טיילור צעקה עליי ונסתה להתרומם ולתפוס בי, זה היה מאוחר מידי הספקתי לרדת עוד מדרגה וג'מה המשיכה למשוך בה ולהרחיק אותה .
שסיימתי לרדת את כל המדרגות עמדתי מול דלת כבדה ונעולה.
'יופי לואי אין לך מפתח איך אתה מתכוון לפתוח?' המחשבה הזאת עברה בראשי.
לא היה לי סבלנות לכלום , בעטתי בדלת בכל הכח שלי,
מכה אחת הספיקה , הדלת נעקרה מציריה.
שנייה אחרי זה כבר אחזתי את הארי בין זרועותיי.
*כעבור שעה*
ישבנו בתחנת המשטרה, הסברנו להם שמדובר במקרה רגיש שאסור שיצא לציבור,הם קיבלו את זה בהבנה.
מסתבר שטיילור מאובחנת בתור חולת נפש ויש לה אובססיה להארי, ובמהלך החיים היא תיעדה אותו בלי סוף.
מצאו אצלה בבית המון פריטים שקשורים בו,
וכמובן השמידו את ההקלטות מהשבוע האחרון שהארי היה כלוא שם, טיילור נכנסה למוסד ואחרי זה היא תרצה מאסר של כמה שנים טובות בגין חדירה לפרטיות וחטיפה.
אני עדיין מזועזע מהרעיון שחטפו את הארי .
הארי מסר לשוטרים את הגירסא שלו להכל,
כל הזמן הזה לא הפסקתי לאחוז לו את היד, מפחד שהוא יאבד לי שוב, אני לא יכול לאבד אותו.
יצאנו מחדר החקירות לחדר ההמתנה.
ג'מה ישבה שם עם עיניים אדומות וישר שראתה את הארי קפצה עליו וחיבקה אותו, "אתה בסדר? אני כל כך דאגתי לך! אני מצטערת על הכל ,לא היה לי מושג שהיא כזאת " ג'מה אמרה להארי.
"זה בסדר לא יכולת לדעת, אני מרגיש יותר טוב עכשיו.
אני שמח שאתם להציל אותי אני פחדתי שאשאר שם לנצח" הארי אמר וצל של פחד וכאב חלף על פניו.
"בחיים לא היינו משאירים אותך שם" אני וג'מה אמרנו בו זמנית וזה גרם לנו לצחוק,ולהקליל קצת את האווירה.
"אז שנלך לנוח?" הצעתי , הארי היה נראה גמור.
"אני אשמח" הארי השיב והניח את הראש שלו על הכתף שלי בנינוחות.
הוא נראה כמו מלאך, נשקתי לו לקודקוד ראשו וחיבקתי אותו.
"אוו חמודים שכמותכם" ג'מה צחקקה,
"ששש ג'מה" הארי גער בה.
"בואו אקפיץ אתכם הביתה" ג'מה אמרה לנו ויצאנו כולנו לכיוון הרכב ,הנסיעה עברה במהירות, נפרדנו מג'מה והלכנו לכיוון הבית של הארי.
הגשתי לו כוס מים והתיישבנו בספה.
"אתה רוצה לדבר עכשיו או אחרי זה?" בררתי בעדינות,
יש הרבה דברים שאני רוצה לדעת ולהבין.
"אחרי זה, אני רק שמח שאני פה איתך, דמיינתי אותך איתי כל השבוע, ידעתי שאתה תחזור להציל אותי.
למרות שלא הבנתי למה שלושה ימים לא דיברנו, נפגעתי מזה".
הארי אמר והרכין את ראשו, תפסתי מהר בראשו והסטתי אותו לכיווני, "הארי אל תיהיה טיפשון, נהרס לי הטלפון ועד שקניתי חדש וסידרתי אותו ועד שהשגתי את המספר שלך כבר היה מאוחר, טיילור חטפה אותך , אני הייתי בלחץ מטורף על זה שלא דיברנו שבוע כבר חשבתי ששוב נפרדנו או שקרה לך משהו הייתי כל כך בלחץ ."
אמרתי לו וחיבקתי אותו מצמיד אותו קרוב אליי,
לא נותן לו את האפשרות לברוח אף פעם,זה אנחנו לתמיד.
"איך היה המשפט? הוא שינה נושא במהירות, זרמתי איתו,
"סביר,אשלם את מה שצריך העיקר שאתה בסדר" השבתי ושוב חזרתי לדבר עליו, אני לא חושב שאצליח אי פעם להפסיק לדבר עליו.
"איך ידעתם למצוא אותי? " הוא שאל אותי בסקרנות,
"זה היה רעיון של ג'מה היא שיערה שאתה אצל טיילור,
אני חיפשתי אותך בבית שלי ושלך ולא ידעתי עוד איפה לחפש ,
אז הגעתי לפה ופשוט חיכיתי לאיזה נס משמיים שיחזיר אותך,
ואז ג'מה באה ותוך כמה דקות מצאנו אותך,
אני שמח שאתה בסדר עכשיו" אמרתי לו בהקלה.
"גם אני" הוא אמר בחיוך והסתכל עליי ישר לתוך עיניי,
הירוק פגש בכחול , הנשימות שלנו התערבבו,
האווירה הייתה מיוחדת, זה אני והוא שני אוהבים.
"תנשק אותי כבר" הארי רטן צחקתתי ותפסתי מהר בפניו מעביר את ידי הלוך ושוב בשיער הארוך שלו והתקרבתי אליו נושק לשפתיו הרכות בעדינות , מרגיש את טעם התות של הארי על שפתיי,
כמה התגעגעתי אליו, שילבנו ידיים וטבעות האירוסין שלנו פגשו אחת את השנייה, חייכנו אחד לשני , לא יכולתי להתאפק ונשקתי לו שוב הפעם קצת יותר אגרסיבי הלשונות שלנו נפגשו ותחושה של בית וחמימות עברה בחזה שלי, הוא הבית שלי .
אני כבר לא יכול לחכות לבלות את שאר החיים שלי איתו .