פרק 23 -הארי-
עוד לפני שקלטתי מה קורה ,כל הסביבה החלה לרעוש ,קלטתי בחצי מבט את המנהל של לואי מכניס אגרוף למצלמה, את כל הקהל נבהל,את אלן עומדת נבוכה עם 2מאבטחים לצידה, רק אני והוא עומדים אחד מול השני במרחק בטוח ,בוהים אחד בשני,לומדים להכיר את כל השנים שבילינו בנפרד.
"מה לעזעזל הולך פה"? שאלתי ,הייתי חייב הסברים.
כולם השתתקו ,והביטו בנו, הבנתי שאלן היחידה שתדע משהו,
הסתובבתי אליה מוריד את המבט הבוחן מלואי,יכולתי לעמוד ככה שעות ולבהות בו. 'כמה הוא השתנה' חשבתי בליבי ,גדלו לו זיפים, הלסת שלו נהייתה יותר מוצקה,ארך לו השיער,הוא הרזה, 'שיט' מלמלתי לעצמי מחזיר אליו מבט אחרון חייב להביט בעיינים שלו בכחול העמוק שלו ,בים האין סוף שבו ,אני טובע בו ,אני שוכח מעצמי אני שוכח מהכל אני רק רוצה להתקרב אליו אבל אני פשוט מסומר למקום לא מצליח לזוז צעד אחד,
"זה היה חייב לקרות! אתם מודסט אנשים אכזריים שקטעתם את אהבה ביניהם את החברות את הזוגיות את הכל! בגלל שאתם אנשים חשוכים ! אני הכרתי את הארי ולואי שהם היו זוג והם היו הדבר הכי טוב שקרה לאנושות,אתה יודע כמה כח הם נתנו למעריצים שלהם? אבל אתם מודסט הייתם חייבים לפרק את הדבר הטוב הזה,איפה לעזעזל זה כאב לכם?!,לא נתתם להם להיות אפילו ידידים רק איימתם עליהם בלי סוף וחלק מהאיומים גם מימשתם ,אתם אנשים רעים, הארי לואי אני רוצה לבקש ממכם סליחה על כל העוול שנעשה לכם זה לא הגיע לכם! אני מבטיחה לכם שאני וכל העולם נלחם למענכם , היינו חייבים להפגיש ביניכם הדבר המטופש הזה של מודסט חייב להיגמר,אהבה זה אהבה, אתם לא מבינים כמה הקרבתי בשביל המפגש הזה , אבל זה שווה לי את זה, לכן הכל היה כל כך חשאי, אחרת המנהלים שלכם לעולם לא היו מרשים שתיפגשו" אלן סיימה לדבר ופרצה בבכי, הסתכלתי עלייה בהלם , בהלם מטורף.
בהלם שסוף סוף מישהו צועק את הצעקה שלי ,שמישהו מספר לעולם על הסיוט שעברתי על הכל!!! , הסתובבתי ללואי קולט גם אותו בהלם,נושך את השפתיים זיהיתי שהוא רוצה לבכות,ושאני רואה אותו בוכה אני ישר מתחיל לבכות גם,אני לא מסוגל לראות אותו שבור , זה עושה לי כל כך רע.
כולם היו בשקט ,צופים בי ובלואי מצפים שנעשה משהו ,אבל מה לעזעזל נראה להם? שככה זה עובד? שלא נראה ולא נדבר אחד עם השני ארבע שנים ואז נקפוץ לזרועות אחד של השני כאילו כלום לא קרה? כאילו לואי לא פגע בי?! ,מה לעזעזעל אלן חשבה לעצמה? ,רתחתי מעצבים פתאום, התקרבתי לאלן מנסה לא לשדר איום אבל זה פרץ ממני .
"אלן אין לך מושג על מה את פאקינג מדברת! , הבן אדם פה" , הסתובבתי ונקפתי אצבע מאשימה אל לואי "הוא הרס לי את החיים, הבנת?!".
רתחתי,הרגשתי את הדם זורם בכל תא ותא בגוף שלי, הרגשתי את העצבים שלי מאיימים להתפוצץ, אבל אז ראיתי את הדמעות של לואי נושרות על הפנים ,פה היה השלב שהפסקתי להרגיש כל איזה שהוא כעס ,ראיתי רק את לואי שלי שפגוע וזקוק לי,אבל לא הייתי מסוגל,לא עכשיו,
עזרתי את כל האומץ שלי, מתקרב אליו :"אני מצטער" אמרתי לו בלי שום מבע בעיניים,ויצאתי מהאולפן.*אמאאאא הם נפגשווווווווו*
YOU ARE READING
כנגד כל הסיכויים
Fanfictionעבר זמן מאז שהם נפגשו... אבל במחשבות שלהם לא עברה דקה מבלי לחשוב אחד על השני, כנגד כל הסיכויים העולם שלהם מתהפך שוב ושוב. אזהרות: מכיל תכנים 18+ שפה גסה טריגרים. קריאה נעימה 💚💙 -גמור-