אני מנשק כל חלק בגופה והיא מספיקה להוריד גם את חולצתי. גאד כמה שאני אוהב אותה.
אני מוריד אותה מעליי והיא מובילה אותי למיטתה ואני נזרק שם. היא ממשיכה לנשק אותי, ואני אותה. אני לא יכול להתעלם מהעובדה שזה שגוי. אנחנו בקושי יומיים ביחד.
היא ממשיכה ומנסה להוריד את מכנסיי אבל אני עוצר בה.
כמה שרציתי את זה, אפילו יותר ממנה.
"היי, אנחנו לא לחוצים, הכל בסדר, אני לא רוצה שתעשי דברים שתתחרטי עליהם רק בגלל שמיהרת. בואי ניקח את הזמן, טוב?" אני אומר ומתיישב במיטתה. היא עצבנית אבל היא מהרהרת כמה שניות ומהנהנת.
רציתי להמשיך לנשק אותה, הרי אני רוצה את זה לא פחות ממנה. אבל היא התרחקה.
"אולי כדאי שתלך, עוד מעט ארוחת ערב ואני רוצה להתארגן" היא אומרת.
"אנחנו תמיד הולכים ביחד לארוחת ערב" אני מזכיר לה, אם כי לא נראה לי שהיא שכחה.
"א..א.." היא מתחילה לגמגם "פשוט תלך" היא אומרת.
"תקשיבי אוליביה, אני יודע שאת עצבנית עליי עכשיו, אבל שנינו יודעים שאני צודק..אל תגרמי לי להרגיש רע לגבי זה, אני רוצה רק בטובתך" אני אומר.
היא מסיטה את מבטה ומביטה על הריצפה.
אני מתקרב אליה ומנשק את ראשה "את מהממת, באמת, ואני רוצה אותך איתי, אבל לא ככה, לא כזה מהר" אני אומר בכנות. אוף. לא רק שאני עושה את הדבר הנכון, גם זה מעצבן אותה!
"בסדר..אתה יכול ללכת להתלבש? ניפגש בחדר האוכל, אוקי?" היא שואלת וחיוך דק עולה על שפתיה למרות כי אני רואה ניצוץ עצב בעיניה, וכמו טיפש אני מתעלם מכך.
"אני לוקח את המפתח לחדר שלך" אני אומר אבל אני בספק שהיא שמעה.
אני יוצא מהדלת וזורק עליי כמה בגדים מהארון. אני פותח במהירות את הדלת, לא יכול לחכות לבלות שוב עם אוליב, למרות שרק מלפני דקות ספורות הייתי איתה.
אני פותח את הדלת ופניי נופלים.
למה..?
YOU ARE READING
הדברים שהיא מסתירה
Romanceהיא מטורפת. ואני מטורף עלייה. היא אחת שאוהבת אתגרים וסיכונים, מחייכת תמיד. לא פוחדת להגיד מה היא חושבת, נלחמת על הדברים שחשובים לה. היא חושבת על דברים פעמיים, היא לא קלת דעת. גם שהיא במצב הכי לא נעים, היא בטוחה בעצמה. היא יכולה להיות שטותניקית ויכול...
