אנחנו מגיעים לפארק על הים. אוי לא.
"אני לא עולה איתך על שום רכבת הרים אם זה מה שאת חושבת" אני מקדים אותה.
"בבקשה" היא מתחננת אליי עם העיניים הכחולות שלה.
"לא לא לא! אל תעשי לי את העיניים העצובות שלך!" אני מזהיר אותה והיא רק מתחננת חזק יותר.
"בסדר בסדר" אני נכנע, כמו שאמרתי כבר, אני לא יכול להגיד לה לא.
היא מנצלת את העובדה שהסכמתי וגוררת אותי לחמש רכבות הרים שונות (בכולן מתתי מפחד)
רק כאשר ירדנו מרוב המתקנים לטייל מעט, הרגשתי כמה כיף היה לפחד בעליות ובירידות, הבנתי למה אוליב אוהבת רכבות הרים כל כך, אבל אני לא עומד לעלות שוב על אחד מהם לעולם.
אני קונה לנו צמר גפן מתוק אחד גדול ואנחנו אוכלים אותו ביחד.
אני אפילו מנסה לזכות לה בבובת דובי ענקית, כזאת שתמיד זוכים בה בסרטים ובסיפורים.
כמובן שלא זכיתי, החרא הזה זה הונאה, באמת ציפיתם שאזכה בזה?!
אוליביה לעומת זאת ניסתה לזכות גם היא בדובון בשביל להוכיח לי שהיא יותר טובה ממני בלצלוף במטרה.
לצערי הרב היא אכן הייתה טובה יותר וזכתה בדובי הענק.
"איך הצלחת בכלל?!" אני מתפלא.
"אני פשוט מדהימה כל כך" היא מצחקקת ומפזרת את שערה בהתנשאות מזוייפת.
"קדימה, יש מסעדה ליד, בואי נשנש קצת צ'יפס" אני אומר לה ואני אוליביה והדובי כמובן, שהיה בגודל של ילד בן שמונה, ישבנו לאכול במסעדת הדגים.
"תרצו לובסטרים? היום הם במבצע מיוחד" המלצר אומר לנו ואנחנו מסרבים בנימוס.
"איך הם יכולים? תסתכל עליהם" היא אומרת לי ואני מביט בלובסטרים באקווריום השקוף.
"צריך לעשות מן מבצע לובסטר!" אני צוחק. היא מצחקקת ופתאום עיניה מבזיקות ודבר אחד עובר בראשי שוב ושוב, אוי לא.
היא קמה בפתאומיות מכניסה את ידיה לאקווריום מוציאה בין ארבעה לשלושה לובסטרים ובורחת, אני מחזיק בדובי ונמהר להסתלק.
היא זורקת את הלובסטרים היישר אל הים ושנינו בורחים אל האוטובוס עם צעקותיהם של המלצרים במסעדה.
"מה לעזאזל את עושה?!" אני צוחק כאשר אני מנסה להסדיר את נשימתי, בדיוק כמוה.
"מבצע לובסטר!" היא צועקת ומרימה אגרוף לאוויר, אני ואוליביה לא מפסיקים לצחוק לרגע.
"קדימה, עכשיו תורי לקחת אותך" אני אומר.
"עוד מעט עשר, בן. אנחנו צריכים לחזור." היא אומרת.
"אל תדאגי" אני אומר ואנחנו מגיעים לפנימייה.
"אני רוצה לקחת אותך אל החדר הפנוי לגמרי שלי" אני אומר. אירגנתי עם הבנים שישנו עם החברות שלהם, כמובן שזה לא הפריע להם.
היא מצחקקת ומניחה את הדובי הענק בפינה.
"היה לי כיף היום." היא אומרת.
"מי אמר שהכיף נגמר?" אני לוחש לה באוזן ואני יכול לראות כבר את החיוך השובב שלה מתרחב.
YOU ARE READING
הדברים שהיא מסתירה
Romanceהיא מטורפת. ואני מטורף עלייה. היא אחת שאוהבת אתגרים וסיכונים, מחייכת תמיד. לא פוחדת להגיד מה היא חושבת, נלחמת על הדברים שחשובים לה. היא חושבת על דברים פעמיים, היא לא קלת דעת. גם שהיא במצב הכי לא נעים, היא בטוחה בעצמה. היא יכולה להיות שטותניקית ויכול...
