פרק 13

81 6 35
                                    

אוי, גיליתי ששכחתי לאחל לכם חודש גאווה שמח! אמנם באיחור, אבל תמיד תהיו גאים במי שאתם ובחזייה שאתם לובשים ולא משנה שיש לכם חזה קטן או גדול או מה המגדר שלכם!

קריאה נעימה!

הנטאי= פורנו אבל של אנימה. אל תחפשו את המושג הזה באינטרנט.

מסר אחרי עריכה: אז מסתבר שבקולומביה קולג' שיקגו הם לא חיים במעונות כפי שמציגים חיי אוניברסיטה בסדרות, סרטים ודרמות bl תאילנדיות, אלא ביחידות דיור. כדי שלא אשבש סצינות אחרות בגלל בעיות תיאום, שיניתי קצת את התיאורים של החדר של טומוקו, לוסי וג'וזפין לתיאורים של יחידת הדיור שלהן.

פיגרים= בובות פלסטיק של אנימה

----------

טוביאס ארז את הדברים שלו באיטיות לתיק השחור שלו אחרי השיעור המעשי בסטודיו, כל תנועה שידרה את העייפות שלו. הוא היה האחרון בכיתה, כרגיל. אוי, תודה שהשיעור הזה היה השיעור האחרון להיום, אחרת הוא לא היה עומד בזה. כשרכס את התיק שלו, שם לב למחברת ספירלה עם כריכה בצבע תכלת בעמדה של טומוקו. היא בטח שכחה אותה כשסידרה את העמדה שלה. טוב, היא לא הייתה מסודרת במיוחד, אז זה לא היה מפתיע שהיא תאבד משהו. הוא לקח את המחברת מהשולחן והכניס את זה לתיק שלו. הוא יחזיר לה את המחברת הזאת מחר.

הוא יצא מהסטודיו לכיוון היציאה מהבניין. עם כל צעד שעשה, הרצון לפתוח את המחברת שלה גבר. עניין אותו לדעת איך המחברת שלה נראית. בטח יש בה את כל ההערות שרשמה בשיעורים. אבל מה עוד? יכול להיות שיש שם סקיצות של העיצובים שראה בתמונות שהיא שלחה לו ועכשיו בגלריה שלו? יכול להיות... אולי אלה עיצובים חדשים שלא ראה עוד? גם יכול להיות... העיצובים של טומוקו היו מוזרים, מרשימים, גאוניים. הוא ממש רצה לראות את המוח מאחורי העיצובים הגאוניים, המוזרים והמרשימים שלה. האם המחברת שלה מבולגנת כמו שולחן העבודה שלה או מסודרת לשם שינוי? אולי המחברת תתן לו רמז לתחתונים שטומוקו לובשת?

לא, לא! אסור לו לחשוב על דברים כאלה! חיטוט בדברים של אנשים זה חדירה לפרטיות וחדירה לפרטיות אומרת כניסה לכלא. לא בא לו להיות בכלא...

למה כל דבר באמריקה מסתיים בכלא?

הוא ניער את ראשו בתקווה לנקות את המחשבה החטטנית ההיא, אבל ככל שהמשיך ללכת יותר לכיוון היציאה מהקמפוס, הרצון השתלט עליו יותר ויותר עד שלא יכל עוד. כשיצא מהבניין, טוביאס עמד לידו, הוציא את המחברת מהתיק ופתח אותה. עיניו החומות העייפות עם השקים תחתיהן נפערו לרווחה כבר מהעמוד הראשון.

סקיצות של תחתונים עם הערות בצד.

אוקיי... להירגע, זה רק עמוד אחד... זה לא כזה נורא... היא בטח סתם ציירה סקיצות של תחתונים כי אפילו בעיצובים שלה היא מתאימה בין החזייה לתחתונים. איזו אישה טובה היא. הוא פתח את העמוד השני של המחברת, מול עיניו המחזה המטריד נגלה שוב.

מעשה בחזייהWhere stories live. Discover now