זה היה יום ראשון של סוף ינואר, גרייס קבעה פגישה של המותג שלהם בבית שלה ושל טוביאס למרות שהייתה כבר אחת החודש. טומוקו הצטרפה למותג וגרייס לא רצתה שהיא תישאר באוויר עד הפגישה באמצע פברואר. טוביאס צפה עוד פעם בתהלוכה של ויקטוריה סיקרט בטלוויזיה תוך כדי ששירבט במחברת שלו דברים, בטח עיצובים למטלות שלו. איזו פעם זאת שהוא צופה בתהלוכה הזאת? גרייס כבר איבדה את הספירה. היא אף פעם לא הבינה איך הוא נהנה מלראות נשים בחזיות ותחתונים. כן, היא ידע שטוביאס אוהב חזיות קצת יותר מדי.
מחוגי השעון הפשוט במטבח הצביעו על השעה שתיים וחצי בצהריים. בול על הדקה נשמעה דפיקה על הדלת. גרייס ניגשה לעבר הדלת והציצה בעינית, דמותה של טומוקו בבגדי חורף בגווני שחור, אפור ולבן נמצאה מאחורי הדלת החומה. נחמד שהפעם זה לא בשביל להתווכח אם היא תצטרף אליהם או לא. גרייס פתחה את הדלת.
"שלום טומוקו," חיוך יבש כיאה לגרייס נפרש על שפתיה הבשרניות. "רוצה משהו לשתות?"
"כן, אשמח לתה עם שתי כפיות סוכר." טומוקו ענתה. היא התקדמה לכיוון הספה האפורה וישבה ליד טוביאס. נראה שכמו הדביל השמנמן טוביאס, גם הנערה הקטנה נמצאה מרותקת לדוגמנויות במסך הטלוויזיה. זה נחמד לדעת שלמרות כל המלחמות הסתומות בניהם על חזיות ותחתונים, יש להם לפחות דבר משותף אחד שהם אוהבים. האפרו-אמריקאית הרתיחה מים, הוציאה שני ספלים והחלה בתהליך הכנת קפה לטוביאס ותה לטומוקו. היא הוציאה את המאפים מהקופסה שלהם לצלחת אחת והביאה את זה לסלון.
"אנשים בורים, באמת. למה הם אף פעם לא משקיעים בעיצוב של התחתונים ובעיצוב של החזיות כן? הם ממש לא יודעים מה הדבר האמיתי בחיים." כל חלק בפניה האליפסיות של טומוקו החמיץ בסלידה.
"חזיות מציגות את האישיות של האדם כראוי, זה למה משקיעים בעיצוב שלהן יותר. תחתונים הם לא יותר מהצגת היצרים הנתעבים של האדם, לעומת חזיות שהן דלתות ללב של האדם, לנשמה שלו." טוביאס השיב עם חיוך ממזרי על פניו. מפה התחילה מלחמת דת נוספת על הלבשה תחתונה. אנחה בקעה משפתיה של גרייס. עד שחשבה שיש משהו שמחבר בין שני הדפוקים האלה... נראה ששום דבר לא יחבר בניהם, גם לא חבל שיקשור את שניהם לאותו טיל שיפוצץ כמה גורדי שחקים באמריקה כדי להילחם בקפיטליזם.
היא הניחה את המאפים על שולחן הקפה החום, לא טורחת להודיע לשניים שהצלחת פה מולם. המים בדיוק סיימו לרתוח, רגליה צעדו לכיוון המטבח. איפה ג'ק כשצריך אותו? אה, נכון, הוא מאחר כהרגלו. כמה נפלא... היא חייבת להתחיל לחנך אותם, אחרת החלום שלה בחיים לא יתגשם.
אחרי ארבעים ושתיים דקות ג'ק הגיע כשהוא לבוש ברישול במעיל בומבר, סקיני שחור, מגפונים שחורים, צעיף וכפפות. אפילו לא מתנצל על האיחור, הוא לקח כיסא מהמטבח לסלון והתיישב מול הטלוויזיה, כל גופו השרירי הגבוה הסתיר את הטלוויזיה.
YOU ARE READING
מעשה בחזייה
Humorטוביאס פוקס בחור בן עשרים וחמש שאוהב חזיות קצת יותר מדי. לא, הוא לא מחובבי הציצי, בשבילו ציצי הוא לא יותר משתי שקיות חלב מסכנות שדבוקות לאישה. אהבתו לחזיות טהורה, אפשר לומר מעט אובססיבית אם מתייחסים לפילוסופיה השלמה שהרכיב על פריט הלבוש המסכן. טוביא...
