מעשה בחזייה

פרק 4

היי חברים! הנה עוד פרק חדש של מעשה בחזייה היום כי אין לי כח לחכות ל22 לחודש. זה פרק ארוך, אז תכינו את עצמכם נפשית. כל מי שרגיש לחזיות, הלבשה תחתונה וחצי עירום, ממליצה לא לקרוא את הפרק.

לא אעכב אתכם יותר מדי, אז קריאה נעימה!

---------------------------------------

מזה הרבה זמן טוביאס נכנס לחנות הלבשה תחתונה. חזיות מכל הסוגים מכל הצבעים ובכל המידות נתלו על המתלים לאורך כל הקירות הלבנים בחנות, מעטרים את החנות הנשית. הוא יכל לראות את החזיות במו עיניו ולא מעבר למסך הלפטופ שלו אחרי שנים, לגעת בד הרך שלהן ובריפודים, להריח אותן. אה, הוא הרגיש כמו בבית. לא... ההרגשה הייתה יותר מזה, הוא היה בגן עדן. הדמעות רצו לגעוש להן, קול תרועה רצה לצאת מגרונו, אך הבחור החזיק את עצמו. רבים חשבו שיכלו לעצור את טוביאס פוקס מלהתקרב לנשים, חזיות, הלבשה תחתונה או כל דבר שקשור לדברים האלה. אבל לא עוד, טוביאס חזר! אוי... אמריקה נהיית נפלאה שוב.

"אתה צריך עזרה?" קול עדין מהוסס נשמע. הברונטי הסתובב במהירות לעבר הקול בחורה בלונדינית כחולת עיניים עם גוף שעון חול עדין. וואה, היא בהחלט נראתה כמו בובת ברבי, ועם הבגדים הוורודים שלה אז בכלל. עיניו החומות של טוביאס נפערו לרווחה, מתעוררות לפתע לכדי הבנה שעליהן לתור אחר חזייה לגברת חזיות וולמרט.

"לא, אני מסתדר." הוא ניער אותה בנימוס ובעוד שחיוך נבוך מרוח על פניו העגולות-מרובעות. בפועל הוא רצה לקבור את עצמו עמוק בפנים. שיט, הוא שכח שיש מלא שומרים על החזיות שלו ומלכודות מסביב. אסור לו להוריד את ההגנות שלו, אחרת ימצא את עצמו שוב בין הסורגים, והפעם הוא לא יוכל להשתחרר. משם העוזרת חזרה לעסקיה והברונטי השמנמן התחיל בסריקת החזיות במידה בי. הבעתו החמיצה במהלך החיפושים, שום חזייה לא הרגישה מתאימה לגברת חזיות וולמרט. כל החזיות האלה היו יפות, צבעוניות, מלאות בחן, ואילו גרייס, הלא היא גברת חזיות וולמרט, חסרת כל הדברים האלה. גברת חזיות וולמרט היא זבל, לא מוצלחת, שארית פליטה של החברה, ענייה, חסרת תועלת, כל תיאור שעונה על בעיתיות כלשהי (אפילו שקרעה לו את הצורה במונופול). בסוף הוא החליט לקטוף מהמתלה כל חזייה שנראית מתאימה לתדמית של אשת העסקים שהשניים רצו להשיג: חכמה, אלגנטית, חזקה, חדורת מטרה ובלתי ניתנת לעצירה.

לעומתו, גרייס נראתה מתוחה מאוד, רעד עז עבר לאורך גופה. פניה החווירו, ממש החווירו, היא נראתה יותר לבנה מהלבנים עצמם כשביקרה בחנות. עבר הרבה זמן מאז שהייתה בחנות הלבשה תחתונה, או בכללי בחנות בגדים. כל הבגדים שברשותה הם מה שהצליחו לשרוד מהתיכון, ואם לא אז נקנה בוולמרט או בסופרמרקט. מה אני עושה כאן? היא שאלה את עצמה. היא לא הייתה שייכת למקום הזה והיא ידעה זאת, ובכל זאת נכחה במקום. שמישהו ייקח אותה מכאן ומהר. כשראתה שטוביאס לא עומד לעוף מפה בשעה הקרובה, היא החליטה להסתובב בחנות, לעכל כמה שיותר דגמים של חזיות. מי יודע? אולי כך תמצא תדמית למותג שלהם. כן, היא באה לפה לא בשביל קניות אלא בשביל לעבוד.