מעשה בחזייה

פרק 9

היי היי, איך אתם? מקווה שאצלכם הכל טוב ולא משעמם יותר מדי בבידוד~

קריאה מהנה~

--------------

"גרייס... אני יכול לראות לראות את החן שלך."

גרייס לא האמינה למה ששמעה. "קראת לי גרייס הרגע?" היא שאלה, רוצה לבדוק אם שמעה נכון. טוביאס נהג לכנות נשים על שם החזיות שלהן (אפילו שלא קרא לאותן נשים חוץ מאחותו על שם החזיות שלהן בקול כי בכל זאת לא רצה תלונה במשטרה). הוא כינה אותה גברת חזיות וולמרט על שם החזיות הישנות שלה מהתיכון. אז מה פתאום שיקרא לה בשם שלה? הם לא בחנות חזיות שהוא צריך להעמיד פנים שהם זוג רק בשביל להתקרב לחזייה מסכנה.

סומק עז עיטר את פניו העגולות-מרובעות של הבחור. עיניו העייפות נפערו לרווחה, כאילו הבין משהו שהסתבך לקלוט, גבותיו גם הן הראו את הפליאה שלו. שפתיו הממוסגרות בזקן נפתחו לרווחה. מיד הבעת פניו השתנתה במהירות בין הפתעה לזעם תוך כדי מלמולים לא ברורים שבקעו משפתיו. בטח ניסה לומר שהוא התבלבל בינה לבין חזייה שהוא אוהב.

"את יפה, אוקיי?!" הוא צעק בעצבנות לפני שעזב את החדר שלו. היא פשוט עמדה במקום שלה, מתקשה לעכל את מה ששמעה.

רגע, הוא קרא לה יפה? מישהו שהוא לא אמא שלה אמר לה שהיא יפה? בעצם, מתי אמא שלה קראה לה יפה בפעם האחרונה... היא לא יכלה לזכור. וזה עוד טוביאס. ממתי טוביאס פוקס קורא לחזיית וולמרט בלויה כמוה יפה? או לאישה? למה היא מתייחסת לעצמה כחזייה בכלל, לעזאזל?! היא משכה את שיערות ראשה הקצרות בעצבנות. אוי... חיידקי החזיות שלו משפיעים עליה יותר מדי. היא הרגישה איך תאי מוח פשוט מתים בתוך הראש שלה. בקצב הזה המוח שלה ייהפך לחזייה בדיוק כמו המוח של טוביאס.

היא צריכה לראות רופא דחוף.

אחרי שהורידה את השמלה שתפר עליה ולבשה חולצה שמצאה בחדר שלו, היא הלכה למטבח כדי לאכול משהו. לעמוד במשך שעות מבלי לזוז כדי שיתפרו עליה משהו הייתה עבודה מעייפת במיוחד. מול כל המסמכים בעבודה היא התעייפה פחות, ואלה היו הרבה מסמכים. טוביאס ישב בשולחן במטבח עם כוס מים ריקה לידו. פניו נהיו אדומות פחות, הבעתו נראתה נראתה מיואשת- מובכת כזאת. כשראה אותה מתקרבת, הוא הסיט את המבט שלו מדמותה הרזה.

"תשכחי ממה שאמרתי." הוא לחש. סומק קל עלה על לחייה, אך אחרי נשימה עמוקה, הבעתה נהייתה אדישה כמו שהייתה תמיד לבולשיט שלו.

"לא בא לי, תתמודד." היא לא רצתה לשכוח מהמחמאה הזאת. עד שהחמיאו לה על משהו, עד שהוא החמיא לה על משהו או ראה אותה בתור עצמה במקום חזייה, היא לא הולכת לשכוח את זה. השמנמן הברונטי נמרח על השולחן החום, אנחה קולנית במיוחד בקעה ממנו. המבט בעיניה היה קר, אך מבפנים היא הייתה שמחה ביותר. הגיע לו לסבול קצת מהבושות של עצמו לשם שינוי.