היי לכולם! כמה נחמד להעלות פרק בזמן לשם שינוי~ איך אתם? מקווה שאתם מנצלים את החופש שלכם כראוי. הנה תרגום קטן שתצטרכו לזכור:
*ביל (bill)- חשבון, מס באנגלית.
הערה: הפרק הזה ופרק 21* (הפרק שהיה אמור להיות פרק 22) מסומנים בכוכבית כי יצא ששיבשתי קצת את ציר הזמן. פרק 22* קורה ביום שישי ה15.2 ואילו הפרק הזה ביום שבת ה16.2 ולכן הוא היה אמור להיות לפני. אבל בגלל שפרק 22* מכיל סצינה ביום שני ה19.2 וטוביאס חוזר לדירה, פרק 21* מרגיש לא במקום כי פרק 21* בא אחרי פרק 20. חשבתי למחוק את הסצינה האחרונה בפרק הזה, אבל ראשית, כואב לי על משפפי טוביגרייס שמחכים לקטעים שלהם יחד ומספיק שכולכם מחכים לפרק פעם בחודש. שנית, אני לא רוצה למחוק סצינות או טעויות אם זה לא קריטי מספיק לטווח הארוך. זה פחות נראה טוב בעיניי... לכן שיניתי את המיקום של הפרקים וסימנתי אותם. מקווה שתקבלו את ההסבר שלי. אתם מוזמנים לקטול אותי~
בלי עיכובים מיותרים, הנה הפרק. קריאה מהנה!
-----------------------------
גרייס חזרה לביתה אחרי יום עבודה ארוך. איך שפתחה את הדלת, נגלה לה חושך מופתי. ההתרגשות שהייתה בליבה כבתה מיד. מה היא ציפתה לראות מעבר לדלת בדיוק? את טוביאס? הוא הלך לג'ק, מישהו שכן אוהב אותו, לטענתו. אבל העובדה שעדיין לא חזר הדאיגה אותה. רגע, למה היא בכלל דואגת? הוא לא רואה בה שום דבר מעבר ל"חזיית וולמרט מעופשת שמנצלת סינים מסכנים שמקבלים דולר אחד ביום".
היא הדליקה את האור בסלון ותלתה את תיק הצד שלה והמעיל על המתלה ליד הדלת. משם נדדה למטבח, בדרך חלפה ליד שולחן האוכל שלהם שהיה נקי כאילו לא היה בו ניסיון לארוחה רומנטית אתמול. זה מוזר... היא לא ניקתה אותו. פתאום גופה נדרך בהתרגשות שוב. טוביאס פה למרות הכל?! היא הלכה במהירות לחדר שלו, ליבה הלם בחוזקה כמו תוף. ידה החזיקה את הידית כאילו חייה היו תלויים בזה ופתחה את הדלת במהירות.
טוביאס לא היה שם, החושך כן.
ההתרגשות שלה כבתה שוב, גופה צנח על הדלת לעמידה כפופה יותר שנשענה עליה, ידה עדיין התעקשה לאחוז בידית. לאן הוא הלך? איפה הוא? לא... זה לא אמור לעניין אותה איפה הוא נמצא. הוא פחדן שלא יודע לעמוד על שלו ולכן ברח לג'ק. ועם זאת, תחושה כבדה הייתה בליבה, כאילו משהו נשבר שם עמוק בפנים.
היא הלכה למטבח כדי לבדוק מה יש לאכול. כל מה שנותר להם הוא חצי סיר פסטה מלפני שלושה ימים, חלב, ביצים, מיונז וקטשופ. טוב... נראה שזה מה שיש. היא שמה לעצמה קצת פסטה לצלחת לפני שהכניסה למיקרוגל. אחרי שתי דקות מכשיר החימום הלבן צפצף, גרייס הוציאה את הצלחת שלה. היא ישבה איתה בשולחן האוכל, לוקחת חופן במזלג שלה אותו עמדה לאכול. משום מה האוכל לא היה לה טעים. פתאום היא הרגישה כובד בגופה, תחושה מנוכרת כזאת. היא הסתכלה על הכיסא מולה בו טוביאס היה אמור לשבת. הם היו אמורים לשבת יחד ולאכול ארוחת ערב כמו שהם נוהגים לעשות לפעמים, כמו אתמול. פתאום בפיה הורגש טעם מר, הרצון לאכול נעלם לעומת התחושה הרעה שרק גדלה. היא רצתה להקיא את התוכן בפיה, אך היא בלעה אותו בכוח. אסור לבזבז אוכל. וגם אם היא לא תוכל היטב, איך היא תוכל להגשים את החלום שלה להקים מותג?
YOU ARE READING
מעשה בחזייה
Umorismoטוביאס פוקס בחור בן עשרים וחמש שאוהב חזיות קצת יותר מדי. לא, הוא לא מחובבי הציצי, בשבילו ציצי הוא לא יותר משתי שקיות חלב מסכנות שדבוקות לאישה. אהבתו לחזיות טהורה, אפשר לומר מעט אובססיבית אם מתייחסים לפילוסופיה השלמה שהרכיב על פריט הלבוש המסכן. טוביא...
