בשעה חמש ושלוש דקות בערב ג'ק נכנס לדירה של טוביאס וגרייס בלי לדפוק בדלת. הוא נכנס לסלון, טומוקו וגרייס ישבו על הספה האפורה כשמחשב הנייד של גרייס על שולחן הקפה החום. כשראתה את הבלונדיני השרירי שנראה כמו פסל רומי, היא מיד חייכה.
"וואו ג'ק, אני מופתעת שהגעת בול בזמן." היא קראה באושר. עיניו הכחולות כמי הים של ג'ק התבוננו בדמותה השחורה הרזה בבלבול, גבותיו שלא היו עבות מדי ולא דקות מדי התכווצו כלפי פנים.
"רגע... הפגישה לא הייתה אמורה בארבע?" הוא שאל. עיניה העייפות של גרייס נפערו לרווחה.
"טוביאס אמר לי שהפגישה מתחילה בשש..." טומוקו ציינה בבלבול. טוביאס בדיוק יצא מהמטבח עם ספל בכל יד.
"היי ג'ק." הוא התקדם במהירות לסלון עם חיוך רחב ממוסגר בזקנו, צופה לקבל מכות.
"הייתי צריך לדעת ששיקרת לי, חתיכת בן זונה." ג'ק הגביר את קצב ההליכה שלו, טוביאס הניח במהירות את הספלים על השולחן וניסה להסתתר מאחורי הספה שלו. לעזאזל עם זה שהוא וגרייס מינימליסטים, אין לו איפה להסתתר. השרירי דחק אותו לפינת החדר, טוביאס פחד יותר מתמיד. ידו השרירית של חברו הונפה באוויר, מוכנה להנחית את המכה. לא הייתה לברונטי תקווה. הוא התכופף במקומו, ידיו הגנו על ראשו, עיניו נעצמו בחוזקה. פתאום קול צחוק נשמע מג'ק. עיניו החומות נפקחו, ראו את ידו של ג'ק חוזרת למקומה צמוד לגופו. גופו הזדקף.
"אתה לא הולך להרביץ לי?" טוביאס שאל עם חיוך חנפן על פניו.
"זה יותר מדי אנרגיה בשבילי. אני צריך אותה בשביל לעבור את הטמטום שהולך פה היום." הוא התיישב על הכיסא הקרוב. "הו, תכין לי קפה." הוא דרש. אנחת הקלה יצאה משפתיו הדקות של טוביאס.
אחרי שתי דקות הוא הגיע עם הקפה של ג'ק ושלו והתיישב לידו. גרייס לקחה את המחשב הנייד שלה, הניחה אותו על רגליה ופתחה אותו.
"בואו נקרא למותג שלנו 'גרייס'." היא הצהירה, מבטה האטום הסתכל על שאר השותפים שלה שנראו מבולבלים מהרעיון שלה. עיניה נפגשו לשנייה עם עיניו של הברונטי, לחייה קיבלו גוון אדום יותר. "השם 'גרייס' טוב משתי סיבות עיקריות. האחת היא שהוא מציג במדויק את המטרה של טוביאס וטומוקו: להראות את היופי של הלבשה תחתונה כפי שהיא. אנשים יסתכלו על הבגדים שטוביאס וטומוקו יתפרו ויאמרו לעצמם ישר 'וואו, מעולם לא חשבתי שהלבשה תחתונה יכולה להיות נהדרת'. זה יעודד את קהל היעד שלנו לקנות את המוצרים שלנו." הברונטי יכל להבחין בהילה המשיחית שלה סביב ראשה, בניצוץ בעיניה. הוא התגאה בה, ועם זאת... בטנו הגדולה התהפכה בחוסר נוחות. "גם השם עונה על הצורך הבסיסי של קהל היעד שלנו לא משנה מה מגדר, מצב כלכלי, גודל, גזע ודת: להיות יפים. בני אדם עושים הכל בשביל להיות יפים, אני לא צריכה לפרט כי כולנו יודעים. כשהם יסתכלו על המוצרים שלנו לצד ג'ק שידגמן אותם, הם יחשבו לעצמם 'כן, זה יגרום לנו להיות יפים' או 'זה מה שיגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו'. כך הם ירצו לקנות את המוצרים שלנו." היא סיימה את דבריה. "מה אתם חושבים?" היא שאלה עם חיוך רחב על פניה, ההילה המשיחית שלה הייתה מאיימת. ריאותיו של טוביאס הרגישו איך האוויר מתדלדל בחדר. הוא שנא את השם, זה הזכיר לו למה הוא שנא את עולם העסקים בכל נשמתו. גם המפגש של המבטים שלהם מקודם... זה הרגיש כאילו יש משהו אחר לשם של המותג וזה איכשהו קשור אליו. אבל ההסברים שלה טובים מדי מכדי להתווכח איתם, הוא חייב להסכים איתה.
YOU ARE READING
מעשה בחזייה
Humorטוביאס פוקס בחור בן עשרים וחמש שאוהב חזיות קצת יותר מדי. לא, הוא לא מחובבי הציצי, בשבילו ציצי הוא לא יותר משתי שקיות חלב מסכנות שדבוקות לאישה. אהבתו לחזיות טהורה, אפשר לומר מעט אובססיבית אם מתייחסים לפילוסופיה השלמה שהרכיב על פריט הלבוש המסכן. טוביא...
