היי לכולם! איך אתם? לתלמידים בקהל, נצלו את החופש שלכם בצורה הטובה ביותר שאפשר כי אולי החגים מתקרבים וזה אומר עוד חופש, אבל עדיין... עדיין... מצטערת שבטעות פרסמתי את הפרק הזה לפני שבוע או שבועיים למרות שלא סיימתי לכתוב אותו וזה שימח אתכם. אני לא אוהבת לעשות לקוראים שלי חיים קשים יותר ממה שיש להם ממני או לא ממני או ממני בעקיפין~
הערה: הפרק הזה ופרק 22* (פרק 21 לשעבר) מסומנים בכוכבית כי יצא ששיבשתי קצת את ציר הזמן. פרק 22* קורה ביום שישי ה15.2 ואילו הפרק הזה ביום שבת ה16.2 ולכן הוא היה אמור להיות לפני. אבל בגלל שפרק 22* מכיל סצינה ביום שני ה19.2 וטוביאס חוזר לדירה, פרק 21* מרגיש לא במקום כי פרק 21* בא אחרי פרק 20. חשבתי למחוק את הסצינה האחרונה בפרק הזה, אבל ראשית, כואב לי על משפפי טוביגרייס שמחכים לקטעים שלהם יחד ומספיק שכולכם מחכים לפרק פעם בחודש. שנית, אני לא רוצה למחוק סצינות או טעויות אם זה לא קריטי מספיק לטווח הארוך. זה פחות נראה טוב בעיניי... לכן שיניתי את המיקום של הפרקים וסימנתי אותם. מקווה שתקבלו את ההסבר שלי. אתם מוזמנים לקטול אותי~
מושגים:
באנדאו* (bandeu) חזיית סטרפלס מרובעת שעשויה מבדים גמישים במיוחד.
בלקונט** (balconette)- חזייה שנראית כמו מרפסת (כן, יותר מרפסת משאר החזיות בארון).
מקווה שתהנו מהפרק הזה שהוא לא דרמטי או עצוב לשם שינוי מזה תקופה~
----------------------------
יום שבת אחר הצהריים טומוקו וטוביאס הלכו לקניון למשימה המבצעית שלהם: לקנות הלבשה תחתונה לגרייס.
"חזייה מטומטמת, זה עדיין מדהים אותי שישר חשבת על לקנות לגרייס חזייה ותחתונים כמתנת יום הולדת." טומוקו אמרה בסרקסטיות, אחת מידיה שכוסו בכפפות בעלי אצבעות חתוכות נגעה במצחה. נראה כאילו מוחה הקטן הולך להתפוצץ. "אם זה היה כל גבר אחר, הייתי אומרת שזה רומנטי. אבל מדובר בך וכל דבר שאתה עושה דפוק במיוחד או מטריד." ידה נשמטה עם צליל אנחה משפתיה הדקות, פניה נראו סובלות. "באמת... עצוב לי על גרייס. לא פלא שהיא כעסה עליך בוולנטין..." ליבו של טוביאס חש דקירה בליבו מהעקיצה הזאת. השניים נכנסו למעלית ולחצו על הכפתור של הקומה הרצויה. כמה שניות אחרי הדלתות נסגרו לפניהם והם התחילו לעלות.
"אומרת האחת שמתייחסת לתחתונים כאילו הם הדבר הקדוש ביותר על פני כדור הארץ. אני יודע שאת מתה לקנות לסונאן תחתונים בסגנון ה...אנימה הזה שלך." הוא החזיר לה, פניו התעוותו כשניסה לבטא את המילה "אנימה". הוא לא היה בטוח אם זה השם של הסדרות הסיניות המצוירות הסוטות האלה שהיא וסונאן אוהבים לצפות בהן ותוך כדי טומוקו משדלת אותו לצפות באלה שמראות יותר תחתונים מכל זווית אפשרית. פניה של טומוקו האדימו מהמבוכה מיד, עיניה המלוכסנות הושפלו לרצפה. טוביאס לקח ממנה צעד אחורה, פניו התעוותו בגועל. הוא ידע שהוא צדק, אבל הוא בהחלט לא רצה הוכחה שתגיד את זה. "סוטה." הוא טרח לציין בסלידה. כדי לנחם את עצמו, הוא דמיין את סונאן עם חזיית באנדאו* כתומה בוהקת עם נגיעות טורקיז שנטה לכיוון הירוק. זאת בהחלט חזייה שהתאימה לו.

YOU ARE READING
מעשה בחזייה
Humorטוביאס פוקס בחור בן עשרים וחמש שאוהב חזיות קצת יותר מדי. לא, הוא לא מחובבי הציצי, בשבילו ציצי הוא לא יותר משתי שקיות חלב מסכנות שדבוקות לאישה. אהבתו לחזיות טהורה, אפשר לומר מעט אובססיבית אם מתייחסים לפילוסופיה השלמה שהרכיב על פריט הלבוש המסכן. טוביא...