נקודת מבט: אוון
"במילים אחרות:הוא המשרת שלך?" שאלתו של ג'יימס גרמה לי לאי נוחות.
"תודה על הזמן שהקדשת לנו,אבל נראה לי שמיציתי את הסיור הזה" חייגתי לסטאר לומר לו שיחזור. צלצול טלפון מאחורינו הקפיץ אותנו.
סטאר עמד מבולבל כמי שנתפס על החם.
הטלפון שלו חדל מלשמיע קול.
סטאר התקדם וצמצם את המרחק בינינו.
"שכחתי לשאול אותך באיזה טעם לקנות לך" הוא פנה אל ג'יימס.
"זה לא הכרחי לי כעת.אני צריך ללכת לאנשהו" ג'יימס השיב לו,ולאחר מכן הוא עטף אותי בחיבוק."נסחפתי לרגע.אל תקח לתשומת לבך את מה שאמרתי" הוא השאיר את זרעו הימנית על כתפי."הפגישה עימך היא הדבר הכי טוב שקרה לי בתקופה האחרונה.אני מביע את תודתי"
"העונג כולו שלי. תודות לך זכיתי לחוות שוב את חיי הנעורים שלי" הפגישה המחודשת עם ג'יימס חשפה אצלי זיכרונות טובים שנקברו עמוק בתוכי.
"עדיין לא הצלחתי להבין את המערכת היחסים שלהם,אבל אני מצפה לקבל תשובה אם יזדמן לנו להיפגש שוב" הוא פנה אל סטאר."אני מקווה לראותך שוב,אני מביע את התנצלותי שדיברתי בכזאת גסות עלייך" ג'יימס התנצל בפני סטאר.
"התנצלותך התקבלה.אני גם מצפה לפגוש אותך בעתיד הקרוב" שניהם לחצו ידיים וסטאר הניח את הכסף בכף ידו של ג'יימס.
"אתם צריכים טראפ?" שאל ג'יימס.
"תודה,אבל יש משהו שאני חייב לעשות כאן" השבתי לו. לאחר חיבוק אחרון,ג'יימס עשה את דרכו לרכב.
"אני מרגיש מעט אשם" סטאר אמר כשהוא מביט על ג'יימס הולך ונעלם לנגד עינינו.
"על מה?" שאלתי.
"לולא אני,המפגש שלכם לא היה מגיע לקצו כל כך מוקדם"
"כדור הארץ לסטאר! לא הכל סובב סביבך.הוא אמר שהוא צריך ללכת,לא שמעת אותו?אתה לא מפסיק לדבר שטויות היום" השבתי לו.
"למה אנחנו עדיין כאן?" הוא שאל.
"יש משהו שאני חייב לעשות כאן" אמרתי.
"מה זה?"
"ליצור רגעים טובים שאני רוצה להנציח לעולמים"
"זה לא מה שעשית עד עכשיו עם ג'יימס?" סטאר שאל בתהייה.
"הרגעים שלי איתו ישארו בזיכרוני לאורך זמן, אבל אני רוצה רגעים שישארו לא רק בזיכרוני אלא גם בליבי" פניתי אליו ושאלתי אותו."תרצה ליצור עימי את הרגעים האלה?"
"אתה בטוח שיש לנו זמן לזה?אנחנו עלולים לפספס את הטיסה" הוא תירץ.
"אל תדאג לגבי זה.אל תשכח שהטיסה לא תצא בלעדינו"אמרתי.לא הייתה תגובה מהצד שלו.
"בוא" גררתי אותו לגלידריה.
קניתי לעצמי גלידת שוקולד,וסטאר העדיף גלידת וניל.
"אף פעם לא יצא לי לטעום גלדיה בטעם וניל" אמרתי באוויר שעשינו את דרכנו בחזרה.
"אם אתה רומז לי שאתן לך לטעום מהגלידה שתי,תשכח מזה" ענה סטאר.
"רק ביס.בבקשה!" התחננתי."אני אתך לך לטעום משלי"
"לא,תודה" הוא דחה את הצעתי.
כשחשבתי שאין סיכוי הוא קירב את הגלידה שלו לפי."רק ביס קטן" הוא הדגיש את המילה קטן.
"לא משהו" התלוננתי אחרי שלקחתי ביס.
לפני שהוא הספיק למשוך את ידו בחזרה,לקחתי ביס גדול שהעביר בי קור עוצמתי בשיניים.
"אתה צוחק עליי?" סטאר ניסה לקחת את הגלידה שלי. ברחתי ממנו בריצה.
"זה לא הוגן! הבטחת שתיקח ביס קטן.אני גם רוצה ביס מהגלידה שלך" סטאר רץ בעקבותיי.
"לא אמרת שאינך מעוניין בגלידה שלי לפני רגע?" שאלתי מבלי לפנות את מבטי לאחור.
"זה היה לפני שכמעט גמרתי לי את הכל"
עצרתי."אתן לך את הגלידה שלי אם תסכים להצטלם איתי" חיכיתי עד שהוא השיג אותי.
"בשביל מה?" הוא התעניין.
"אני רוצה הוכחה"
"הוכחה? בשביל מה?"
"בשביל שבעתיד תהיה לי הוכחה שכל מה שקורה כעת זה לא היה חלום".השבתי לו.
"אני לא מצליח להבין אותך" סטאר אמר."אתה לא צריך להשתמש בתירוצים מסוג כזה בשביל תמונה"
"אז זה אומר 'כן'?" שאלתי בציפייה.
הוא הנהן בראשו.
"נצטלם בטלפון שלך ותשלח לי את בתמונות אחר כך" נעלתי את הטלפון שלי בשביל למנוע הפרעות.
הוא שלף את הטלפון שלו.
החזקתי את הגלידה ביד שמאל,ונשענתי על כתפו השמאלית של סטאר.
"אני מצלם" הודיע סטאר ולחץ על הכפתור.
"למה זה לא מצלם?" הוא שאל אחרי שלחץ על הכפתור.לקחתי ממנו את הטלפון.לא הצלחתי לעצור את עצמי מלפרוץ בצחוק.
"מה יש?" הוא שאל.
"אתה...זה וידאו" אמרתי עם דמעות בעיניים.
"אהה.לא שמתי לב,וזה ממש לא מצחיק" סטאר ניסה לחטוף ממני את הטלפון שלו.
"עדיף שאני אצלם" אמרתי,והרמתי גבוה את הטלפון. "אתה מוכן? אני צלם"
הצטלמנו באותו פוזה כמו קודם,רק שעתה אני זה שמחזיק את הטלפון,וסטאר הוא זה שהניח את זרועו על כתפי. הסתפקנו בשתי תמונות. זה יותר ממספיק. אני יודע שסטאר זורם איתי ככה כי ברצונו לשפר את המצב הרוח שלי.
"מה הצעד הבא?" סטאר הוציא אותי מהמחשבות שלי.
"מה?" שאלתי
"זה כל מה שהתכוונת לעשות איתי?"שאלתו הפתיעה אותי אבל בו זמנית גרמה לי לחייך.
"הייתי רוצה להיכנס לים ולבנות איתך ארמון חול" עשיתי מבט תמים.
למשמע המשפט האחרון,סטאר שיחרר אנחה.
"אם זה מה שאתה רוצה,לא אתנגד"
תוך כדי ריצה לים חלצנו את הנעליים.
קיפלתי את המכנסיים ונכנסתי למים.סטאר התמהמה מעט לפני שנכנס אחריי.
"תשתחרר כבר!" אמרתי לו שראיתי שהוא לא עושה כלום מלבד לעמוד ולהסתכל מסביבו. התזתי עליו מים.
"מה נראה לך שאתה עושה?!" הוא צעק וניגב את במים מפניו.
"מעט מים לא יהרגו אותך!" התזתי עליו שוב.
"אתה תתחרט על זה!" הוא התיז עליי בחזרה.
ברחתי ממנו,אבל הוא השיג אותי מהר. הוא טפס בראשי והטביע אותי. "איך זה מרגיש עכשיו?" הוא שלף אותי,ושוב הטביע אותי.
מיד ששחרר אותי ניגבתי את פניי ודחפתי אותו. הוא מעד כל הגב.
"אתה הבאת את זה על עצמך" הוא קם מיד והפיל אותי באותה דרך שהפלתי אותו.
אחרי שהוא ניסה להטביע אותי יותר משהצלחתי לספור,עצרנו והתנשפנו חזק.
החולצה הלבנה שהוא לבש חשפה את פלג גופו העליון. הוא תפס אותי מביט בו. צמצמתי את המרחק שלנו.כשהייתי מספיק קרוב אליו שלחתי יד ולטפתי בעדינות את הלחיים שלו.
לפתע הוא הפנה אליי גב."החפצים שלנו נמצאים במקום גלוי,מישהו עלול לגנוב לנו אותם" הוא עשה את דרכו לחוף.
אתה רואה עוד מישהו מלבדנו פה?! רציתי לצעוק לו.
אני מודע לכן שמה שאני עושה הינו שגוי,אבל יש רגעים שאני לא מצליח להביא את עצמי לנהוג בדרך אחרת חוץ מאשר ללכת אחרי התשוקות והרצונות שלי.
"איך נשיג מונית כשאנחנו נראים ככה?" שאל סטאר כשאספנו את החפצים.
החלפתי את החולצה הרטובה במקטורן שלי.
"אל תדאג לגבי זה".שלפתי את הטלפון וחייגתי לנהג שהסיע אותנו אתמול למלון.היום בבוקר הוא התקשר אליי בהוראתו של אבי להסיע אותי לפגישה בשעה שסטאר היה בטיפול.
הוא ענה מיד. ציינתי באוזניו איפה המיקום שלנו, וביקשתו ממנו שיביא בדרך את החפצים שלנו מהמלון.
YOU ARE READING
My Savior
Romanceפארק סון ג'ין הוא נער יתום שמתגורר בסיאול. הוא עבר התעללות מצד חבריו לכיתה על היותו חריג - הומוסקסואל. ההמתנה שלו להזדמנות לברוח מחייו המייסרים הגיעה לקיצה, כעת יש לו ההזדמנות והיכולת לברוח לחוץ לארץ ולהתחיל חייים חדשים. ~~~...
