My Savior

|פרק 5| זיכרון מעורפל

נקודת מבט: אוון

מקווה שזה לטעמך? כמה שקרן גרוע אני יכול להיות? אני נותן לו עוד סיבה להיות חשדן.
שעליתי לחדרי קיבלתי שיחה מהשוטר לאק. הוא אמר שלעת עתה אנו יודעים שהוא קוריאני משום שהשפה שהוא דיבר מיד שחזר להכרה הייתה קוריאנית.
הודעתי לאחת מהעוזרות בית שתלך ותסדר את החדר של מייק. מייק הוא בן דודי מצד אבי, והתגורר יחד איתי עד לפני חצי שנה בווילה שסבי הוריש לי. כעת שהוא בחול החלטתי שהכי נכון לומר לסטאר שזה החדר שלו. הוא יחשוד עוד יותר אם הוא יגלה שאין לו חדר. גם ככה היה לי קשה עם השאלה שהוא שאל לגבי משפחתו. אבי התקשר והודיע לי שהוא ידאג לסדר הכל ושבינתיים שאקח חופשה קצרה מהעבודה. הטיעון שלו היה שאני צריך להישאר כמה שיותר קרוב לסטאר למקרה והוא יזכר ובנוסף צריך להרחיק אותו מכולם.
שהוריי חזרו מהעבודה קיבלתי הודעה מרבקה-עוזרת הבית- שסיימה את עבודתה,אז החלטתי שאין עוד מה להתעכב ואמרתי לסטאר שאנחנו הולכים מפה.
כשהגעתי לווילה הוא לא הפסיק לבחון כל דבר בזהירות רבה.
הבית היה מבריק,רבקה עבדה קשה. בפעם האחרונה שהייתי פה השארתי ערימה של בגדים בסלון ולא לדבר איך היה נראה החדר שלי ושל מייק,לא סדרתי את החדר שלו מאז שעזב.
כשהוא שאל איפה החדר שלו לקחתי אותו לחדר של מייק. התפללתי שרבקה לא השאירה שום ראיה מחשידה.
הופתעתי מהמראה של החדר: המיטה הייתה מסודרת, השידה והשולחן הכתיבה היו מצוחצחים. היה שם מדף קטן של ספרים מסודרים. תמיד חשבתי שהחדר הזה קטן במיוחד אבל נראה לי שהסיבה הייתה חוסר הסדר של מייק.
התכוונתי להשאיר אותו בחדר לבדו אבל הוא עצר אותי בשאלה שהייתה מוזרה בעיניי. "מי אתה"
"מה זאת אומרת 'מי אתה'? אני אוון"
"התכוונתי למה אתה צריך שומר ראש,אתה מפורסם או משהו כזה?" הוא השתהה. "אני פשוט רוצה לדעת עלייך "
"אהה.קוראים לי אוון,בן 20,אני עובד בחברה של אבא שלי M.k.s זאת חברה שמתחמחה בעיצוב אופנה אני היורש היחיד של החברה . אבי רצה שאתחיל מהתחתית אז בינתיים אני מדגמן שם. וכעת,אחרי האירוע לקחתי חופשה מהעבודה. זאת פעם שנייה שחטפו אותי,בפעם הראשונה הייתה תמורת כופר והפעם הזאת אני לא יודע.וזה למה אני צריך אותך"
"אממ. אתה גדול ממני בשנתיים".
זה הפתיע אותי."איך אתה יודע את זה? נזכרת?"
"לא" הוא אמר. "אני פשוט יודע שאני בן 18"
"נמשיך לדבר אחרי זה,טוב?" השארתי אותו מאחור וסימסתי ללאק לגבי הגיל שלו,הוא אמר לי שכל פיסה של מידע לגבי סטאר נחוצה לו.
שפסעתי לסלון ראיתי את סטאר נכנס לספרייה,נראה לי שהוא הבין שהבית הזה בנוי כמו הבית של הוריי.
רציתי לשאול אותו מה חפץ ליבו לאכול,אך לא רציתי לפריע לו.לפי המצרכים שהיו במקרר החלטתי להכין סושי.
דקות ספורות לאחר מכן הוא הראה את עצמו במטבח. "מה אתה מבשל?"
"סושי"
"לא ידעתי שאתה מבשל.צריך עזרה?"
"תודה. אין צרוך. אני מסיים עוד מעט" מוזר לדבר איתו כאילו אנו מכרים ותיקים. "אתה יכול בינתיים לצפות בטלויזיה"
הוא חזר בעקבותיו לסלון.
שלקחתי את הסושי לסלון סטאר צפה בשידור חוזר של "חברים".
לא היה צורך לערוך את שולחן האוכל עבור סושי,אכלנו על הספה.
סטאר לקח ביס והביט בי "זה כל כך טעים.אתה בשלן טוב". חיוך הופיע על פניו.
"תודה. נהגתי לבשל מאז שהייתי צעיר.זה אחד התחביבים שלי"
"אחרי שאוכל מהתבשלים שאתה מבשל באופן קבוע אני בדוק אתחיל להזכר" רגש של אשמה כבש אותי.
"לא אכפת לך שאבלה בספרייה,נכון?"
"תעשה כרצונך. מה שפה שייך גם לך" לפחות עכשיו הרגשתי שאני אומר לו את האמת.
בתום הארוחה נכנסתי להתקלח. מחשבות רבות הציפו אותי. מה כדאי לי לעשות עברו כדי לפצות אותו? אני כל כך אסיר תודה על כל מה שהוא עשה עבורי,אבל אני מרגיש צער משום שאני לו יודע מה לעשות בשביל להודות לו.
  
                                   ~~~~