My Savior

|פרק 6|ביקור פתע

נקודת מבט: אוון

קפא לי המוח!!!" צעקתי. כמו ילדים קטנים החלטנו לעשות תחרות מי יאכל הכי גלידות.
"אין לי תחושה בלשון" סטאר הצליח לומר.
"אתה מוותר?" התגרתי בו.
הוא הניד בראשו,וטחב עוד כפית גלידה.
"אם תפסיד אתה יכול לתרץ שזה בגלל הראש שלך" דחפתי גוש גדול של גלידה, עברה בי צמרמורת בשיניים.
"כמה מתחשב מצדך" הוא התאמץ לחייך שפיו מלא בגלידה. לדבר איתו בחופשיות,ולחלוק איתו במשהו שאני אוהב כל כך נינוח ונעים שזה מפחיד אותי שאתרגל לזה.
הניצחון היה שלי. נהגתי לאכול עם מייק גלידה בכל הזדמנות שהייתה לי,התרגלתי לקור.
"אכלתי רק את זה וגופי מרגיש כבד.איך אנחנו לא משמינים מאכילת הדברים?" למשמע שאלתו חייכתי.
"בוא נקח את הדברים שלך לחדר ואראה לך את הסיבה" לקחתי חלק מהשקיות ופסעתי לכיוון החדר שלו.הוא לקח את שאר השקיות והלך בעקבותיי.
"וואו" זאת הייתה תגובתו. הוא התפעל מגודל חדר הכושר. הוא התחיל לגעת בכל ציוד וציוד.
הוא חמוד שהוא מתנהג ככה. עברה בי לרגע המחשבה.
"כמה פעמים אתה מתעמל ביום?" הוא התעניין.
"פעמיים ביום ולפעמים רק בבוקר.אני צריך לשמור על הכושר" השבתי לו. הופתעתי שהוא לא שאל אותי לגבי עצמו.
עמדתי לעלות למסילת הכושר לפני שהטלפון שלי צלצל. "אני חייב לענות" הודעתי לסטאר ויצאתי החוצה.
"אתה בבית?" זאת הייתה קריסטין.
"כן"
"אנחנו בדרך" אמרה וניתקה.היא אף פעם לא הייתה בחורה דברנית.
"סטאר,אני יוצא.אני אחזור עוד חמש..." לפני שהספקתי את המשפט הוא פתח את הדלת "לאן אתה הולך?" הוא חסם לי את הדרך.
"אני צריך לפגוש מישהי מחוץ לשער" ניסיתי לפסל לי דרך. הוא אחז בי בזרוע. "אני לא יכול לתת לך ללכת לבד,אני בא איתך לא משנה כמה קרוב זה"
ניסיתי שוב להשתחרר מאחיזתו בי "בחיי.אתה לא יכול ללכת איתי לכל מקום. זה מול ביתי אף אחד לא יעז לגעת בי" סימנתי לו עם היד הפנויה "מהחלון הזה אתה יכול לראות הכל" הוא הוריד את ידו מזרועי,טפח לי על השכם "תעשה את זה מהר" ונתן לי לצאת.
לא יודע למה אבל הדאגה שלו נתנה לי נחת רוח.
"מה אתה מחייך לעצמך כמו משוגע?" קריסטין עמדה מולי עם מיקה וסקאי. עטפתי בחיבוק את מיקה וסקאי והם החלו ללקק אותי.
"מה איתי? שני אלה חשובים לך יותר ממני?" היא קרעה ברך וליטפה אותם. החיבוק שלנו היה קצר. "אין לך מושג כמה שאני אסיר תודה" עמדתי,הושטתי לה יד ועזרתי לה לקום.
"תמשיך רק להיות כזה ג'נטלמן" היא עשתה את דרכה בחזרה "ביי,ביי"
"ביי.תודה" צעקתי לכיוונה. למרות שהיא הייתה גב אליי הייתי יכול להישבע שראיתי אותה מחייכת. שעשיתי את דרכי בחזרה לבית ראיתי את סטאר עומד מול החלון ומסתכל עליו. נפנפתי לו. הוא סגר את הווילון.
שנכנסתי הוא ישב על הספה."תכיר את אמא מיקה ואת הגור החמוד שלה סקאי"
"שלך?" הוא קם וניגש למיקה.
"כן. קריס...הידידה שלי שמרה עליהם במשך השבוע הז..."
"איי" קול בקע מגרונו. מיהרתי וניתקתי ממנו את מיקה. "אתה בסדר?"
"אני בסדר. זאת רק שריטה" הוא חזר לספה.
"אני מצטער. בדרך כלל היא מתנהג ככה רק לאנשים..." זרים.זה מה שבאתי לומר
"זה בסדר. כנראה שהיא לא מחבבת אותי. אני עוד אגרום לה לחבב אותי" הוא חייך אליי. אני יודע שהוא אומראת זה בשביל להרגיע אותי. החזרתי לו חיוך ולקחתי את מיקה וסקאי לחדר שלי.
כשחזרתי סטאר לא היה בסלון. הלכתי לחדרו והוא לא נכח שם. "סטאר" קראתי בשמו אך לא היה מענה. אני ידוע איפה הוא יכול להיות
"סטאר,אתה פה?" הוא לא פה.
כמה ספרים היו מפוזרים על הריצפה.תהיתי מה הז'אנר שהוא אוהב לקרוא. שבאתי לסגור את החלון לפתע ראיתי אותו מול החלון שראשו מונח על השולחן וספר אחוז בידו.
שלחתי יד לקחת ממנו את הספר ולהניח לו לישון בנוח,אך הוא אחז בידי חזק לפני שפקח את עיניו. כשהוא ראה אותי עומד מולו הוא מיד שחרר את אחיזתו."לא התכוונתי להכאיב לך.אני מצטער" הוא התנצל.
"אין צורך בהתנצלות,אני בסדר. חלום רע?" לא רציתי להיות חטטן אבל הסקרנות גברה עליי.
"משהו כזה.אני הולך לשטוף פנים" הוא לא נתן הזדמנות לומר עוד מילה והשאיר אותי לבד מאחור. סדרתי בערימה את הספרים שהיו על השולחן והלכתי אחריו.
סטאר עמד בסלון."בקשר למיקה אני..." המילים שהיו לי לומר נאבדו ממוחי. סטאר עמד בסלון עם החבר הטוב שלי,מקס. "מקס,לא הודעת שאתה מגיע"
"רציתי להפתיע אותך ואני רואה שהצלחתי" הוא הביט בי עם חיוך על פניו,ואז הסיט את מבטו ממני אל סטאר "מי..." .ליבי החל להלום.בבקשה אל תאמר עוד מילה
"מי אני אתה זוכר אותי?" ששמעתי את שאלתו של מקס הבנתי את המונח 'הרגשתי שאבן ירדה מליבי'.
סטאר הניד בראשו. מקס ניגש אליו וחיבק אותו. "לא נורא שאתה לא זוכר אותי,העיקר שאותך אני זוכר" הוא שיחרר את סטאר וחיבק אותי "אתה חייב לי" הוא לחש באוזני.
        
                          ~~~~~~~