סיפור חדש ❤️ מוזמנים להביע את דעתכם
***נקודת המבט של איימי***
הוצאתי את העשן הכבד מהפה שלי כשנרגעתי בשקט. ״איפה נפגשים הערב?״ ג׳יל שאלה כשהברזנו מאחד השיעורים וישבנו בדשא הגדול. ״בגינדין״ דניאל אמר כשהעברתי לו את הפייסל. ״איימי את מוציאה רכב?״ מישל שאלה ונאנחתי, ״ההורים שלי החרימו לי אותו״ אמרתי, ״אני אוציא״ דילן אמר כשליטף לי את הרגל. נזכרתי איך ההורים שלי כעסו עלי כשמצאו את הסיגריות שלי בחדר והחליטו לקחת את הרכב החדש שהם קנו לי לא מזמן כשרק קיבלתי רישיון. רכב האודי חדש מהניילונים.
ההורים שלי הם דיי עשירים, דיי הרבה. כל מי שגר באיזור הזה הוא דיי עשיר, ולמרות זאת... אהבתי להסתובב עם האחרים מהרחוב השני. וככה יצא שהתחברנו שתי חבורות שונות, חלק מהחברות שלי בבית הספר הפרטי שאנחנו לומדות בו יחד, יחד עם חבורת נערים מהרחוב השני שלמדו במקום אחר, בזכות ג׳יל חברה שלי שלומדת איתי. היא התחילה לצאת עם בחור בשם וויל, שבזכותם הכרתי את דילן שאיתו אני יוצאת כרגע. בערך. אני לא מגדירה את זה יותר מדי, אנחנו פשוט נהנים ביחד, בעיקר מעשנים, שותים, והולכים למסיבות. הם לא החבורה הכי ״תמימה״ בסביבה, הם עושים דברים דיי אחרת ואוהבים בעיקר להסתבך וזה טוב כי זה בדיוק מה שאני אוהבת ואני שמחה שיצא לנו להתחבר אליהם בשנתיים האחרונות.
שגרת החיים שלי הייתה שונה לגמרי ממה שהיא היום, תמיד הייתי סביבת אנשים כל כך עשירים, כולל המשפחה שלי, ותמיד נאלצתי ללבוש בגדים יפים ולהראות טוב והיו ממני ציפיות מאוד גבוהות אבל מהר מאוד הפסקתי להיות כזאת. מאז שהכרתי את החבורה של דילן פשוט ניערתי מעצמי את כל סגנון החיים הזה והתחלתי להשתחרר והבנתי שאני נהנת מזה הרבה יותר. אף פעם לא באמת התחברתי לחיים הקודמים שלי ותמיד הוכרחתי לבלות עם בנות שלא סבלתי ולעשות דברים שלא אהבתי וכשהכרתי את ג׳יל זה נגמר. גם היא ילדה מאוד עשירה שלא היה לה אכפת מכל הדברים האלה ואפשר להגיד שהתחברנו דיי מהר, ומאז אני כבר לא אותו בן אדם.
ההורים שלי כמובן לא מתלהבים ממי שאני בשנים האחרונות. אני עושה להם הרבה בעיות אבל לא בכוונה, זה פשוט מה שאני אוהבת לעשות, זה איך שאני אוהבת להתלבש ואלה האנשים שאני אוהבת להיות איתם. אף פעם לא התחברתי למשפחה שלי או לחברים שלי ואני פשוט לא בן אדם כזה שאוהב קשרים. בא לי בעיקר להנות, לצחוק, לשתות ולעשות כיף... לא לקחת הכל ברצינות מדי כי זה פשוט משעמם. ״הם עדיין לא החזירו לך את האוטו?״ מישל שאלה והנדתי בראשי. ״הם אמרו שהם מחרימים לי אותו לכל יום לפי מספר הסיגריות שעישנתי באותה חפיסה״ אמרתי מעט צוחקת. ״וכמה עישנת?״ דניאל שאל, ״את כולם״ אמרתי והם התחילו לצחוק. ההורים שלי כבר דיי מיואשים ממני אבל זה לא באמת אכפת לי. הם חייבים להבין שזאת מי שאני ושהם צריכים לקבל אותי כמו שאני. ״חכו שהם ימצאו את הקעקוע החדש שלה״ דילן אמר כשהחליק את היד שלו על הירך שלי, גבוה למעלה בזמן שנשענתי עליו. ״איזה קעקוע?״ לייה שאלה צוחקת ומיד העפתי את היד של דילן ממני. ״שום דבר״ אמרתי נעמדת כשהבנתי שאני כבר צריכה לחזור הביתה לפני שההורים שלי ממש יתחרפנו. ״זה במקום שרק אני אמור לראות״ דילן אמר משועשע ונעמד איתי, ג׳יל נעמדה ביחד איתנו ונאנחה כשהייתה צריכה לנקות לעצמה את כל החצאית מעשבי הדשא. ״לעזאזל אני שונאת את המדים הטיפשיים האלה״ היא אמרה כשסידרה אותם מעט. ג׳יל ואני לומדות בבית ספר פרטי ככה שגם הייתה לנו תלבושת אחידה מגוחחת וסקסיסטית ברמות, אבל כבר הייתי רגילה לזה. ״אני דווקא לא מתלונן״ דילן אמר כשהעביר את היד שלו מתחת לחצאית שלי וליטף את התחת שלי. ״אוקיי תפסיקו להתחרמן מולינו״ וויל אמר כשדילן נמצד אלי. ״טוב, תהיו מוכנים בעשר אצל דניאל, נסע איתי״ דילן אמר לפני שהתחיל ללכת איתי ועם ג׳יל הביתה אבל מיד עצרתי אותו. ״לאן אתה הולך?״ שאלתי. ״איתך, הביתה״ הוא אמר מחבר גבות. ״לא דילן אם ההורים שלי יראו אותך הם ממש יקשו עלי לצאת הערב״ אמרתי והוא נאנח, ״טוב.. ביי בייבי״ הוא אמר כשהכניס אותי לנשיקה לוהטת במיוחד כשהניח את היד שלו חזק על התחת שלי ואז עזב בבת אחת כשקרץ לי. נפרדנו מהם והתחלנו ג׳יל ואני ללכת לרחוב שלנו, אנחנו גרות לא רחוק אחת מהשנייה. ״לא אמרת שאת מרותקת?״ היא שאלה. לא סיפרתי להם את זה, שההורים שלי ריתקו אותי ומותר לי רק ללכת לבית הספר ולחזור הביתה בשעות סיום הלימודים, פשוט כי זה לא קריטי שידעו זה לא שאני ממילא באמת מתכוונת לא לצאת ולראות אותם. ״נו ו?״ שאלתי והיא משכה בכתפיים. ״אז איך תצאי היום?״ היא שאלה, ״אל תדאגי, אני אצא מהחלון או משהו״ זאת לא הפעם הראשונה שאני מתחמקת מהעונשים של ההורים שלי. זה קשה במיוחד כשאין לי אחים, וכל הפוקוס הולך אלי כל הזמן. לג׳יל אין הורים, הם נהרגו בתאונת דרכים ומאז שהיא קטנה דוד שלה מגדל אותה וכל הכסף של ההורים שלה עבר אליה ואל דוד שלה, אבל לא אכפת לו ממה שהיא עושה כמו שלהורים שלי אכפת, מה שממש בטח מקל עליה. ״טוב נתראה הערב, תביאי איתך מה שנשאר לך מהכדורים״ היא אמרה לפני שפנתה לרחוב שלה.
אף אחד מאיתנו לא באמת חברים כל כך טובים, פשוט נחמד לנו לבלות ולצחוק יחד וזה כל כך הרבה יותר עדיף מהחברות הכלבות שהיו לי ביסודי, שממש לא אהבתי.
YOU ARE READING
Pride
Romanceאיימי בת ה17 נערה בעייתית עם הורים עשירים. לא אכפת לה מארוחות חשובות או אנשים חשובים, היא מסתובבת עם נערים מפוקפקים ועושה דברים פרועים, עד שלהורים שלה כבר אין ברירה והם שולחים אותה לפנימייה צבאית. גם שם היא עושה הרבה בלאגן ופוגשת בנערים כמוהה, אבל י...
