השעה הייתה מאוחרת. רק החתולים טיילו ברחובות. סונטה יצאה מהסטודיו לריקוד, בפנים מחייכות. למרות שהחזרות והריקודים התישו אותה, הרגישה ערנית יותר מאי פעם. החלום הגדול ביותר שלה התגשם, היא התקבלה לתפקיד הראשי בהצגה "ליל כוכבים."
ליבה פרפר בחוזקה בתוך החזה שלה, חיוך רחב נפרש על פנייה הקטנות,.
התחשק לה לצרוח בקול, היא רצתה שכולם ידעו וכולם יקנאו, במיוחד לולה, שהייתה צוחקת על רגליה העקומות. "הרגליים העקומות האלה הולכות להופיע בפני קהל של מיליוני אנשים." רצתה סונטה לומר לה, אך לא אמרה דבר. היא ידעה שעלייה להתאפק ולא להתגרות במזל שלה.
היא פסעה בצעדים קלילים אל הבית וליבה זימר.
עד מהרה, השיר יצא מתוך הלב, אל האוויר הפתוח.
ראשה ריחף בעננים. היא כבר לא הייתה יכולה לחכות לרגע שבו תגיע הביתה, ותספר לאביה על החדשות המשמחות. סונטה החליטה שהיא תתאמן הרבה ותעשה הכל, כדי שיבחרו בה לתפקידים נוספים. אולי צייד כישרונות יתאהב בתנועות העקומות שלה. מי יודע? אז תוכל לעזור לאביה בבית והוא יוכל לנוח מעט מן העבודה הקשה שלו.
היא עצרה והניחה את כף רגלה על המעקה. בעודה מתכופפת לשרוך שרוכים, זרועות שעירות וחזקות עטפו אותה. המחשבות המאושרות התחלפו במחשבות של דאגה. לפני שהספיקה להגיב, מצאה את עצמה נעולה בתוך מכונית עם שני שוטרים.
לשווא התחננה שיתנו לה ללכת.
"מה עשיתי בכלל?" שאלה. "אתם לא יכולים לעצור אותי על דעת עצמכם!"
השוטר שישב ליד הנהג, נעץ בה מבט זועף.
"את אומרת לנו איך לעשות את העבודה שלנו?"
"כן." ענתה סונטה. "אני אומרת לכם איך לעשות את העבודה שלכם, כי זה ברור שאתם סתם בריונים, ואתם תתנו לי ללכת, עכשיו!"
היא ניסתה לפתוח את הדלתות הנעולות, הרביצה באגרופיה לחלונות עד שידיה התנפחו והאדימו מרוב מכאב. קיללה את העולם כולו, צעקה ויבבה.
אם רק הייתה יכולה להגיע אל הטלפון שלה, הייתה מתקשרת לאביה והוא היה מחלץ אותה.
הנהג צעק עלייה שתפסיק לעשות לו כאב ראש, אחרת העונש שלה יוחמר.
"אני אשתוק, אם תיתן לי את הטלפון." סונטה הציבה לו תנאי. "או שתיתן לי לצאת מפה."
השוטר סירב וסונטה המשיכה לצרוח בתקווה שבסוף ייכנע. הדרך הייתה ארוכה, הלילה היה שחור והגשם כיסה את החלונות המלוכלכים של המכונית הקטנה, שהייתה מלאה בעטיפות ריקות של חטיפים.
סונטה חשבה על היום שהיה לה. הבוקר היה הבוקר הכי שמח בחייה והלילה היה הלילה השחור ביותר.
"אני יכולה לפחות לדבר עם אבא שלי, שלא ידאג לי?" ביקשה בקול בוכה.
השוטר הנמוך, שליבו היה רך והוא לא היה יכול לסרב לבכי שלה, נתן לה את הטלפון, אך הוסיף שיש לה בדיוק חצי דקה לדבר.
YOU ARE READING
מנגינות מכושפות
Adventureטעות אחת קטנה מטלטלת את חייה של סונטה. כעת עליה להתרגל לחיים בעיר הגדולה הרחק מכל מה שאהבה והכירה. שם פוגשת סונטה את קאלירו שהופך לחלק מרכזי בחייה. הוא עוזר לה לגלות את הכישרון האבוד שלה ולהגשים את חלומה הגדול, אך עד מהרה היא מגלה שלא הכל זוהר כמו ש...
