מנגינות מכושפות

פרק 53

קאלירו פקח את עיניו. הן היו אדומות ונפוחות.

"סונטה!"

השאגה שלו גרמה לכל התמונות על הקירות ליפול ולהישבר. הוא עצם את עיניו, לא מסוגל להאמין לדברים שהוא רואה. הוא היה בטוח שמדובר בהזיה. לא זה לא הגיוני.

כשהוא פקח אותן, טאריטו וסונטה עוד היו שם.

החברה שלו.

היא בוגדת בו עם אחיו הקטן, מבין כל האנשים בעולם.

זוג האוהבים הפסיק את מעשיו. הם השפילו מבטם לרצפה.

"איך את יכולה, סונטה? איך אתם יכולים?"

הוא התאמץ להחזיק את הדמעות בתוך עיניו.

אגרופיו היו קפוצים, ולמרות שרגליו היו חלשות, הכריח את עצמו לקום מהספה, אף על פי שהרופאים חייבו אותו לנוח עד שהמחלה שלו תחלוף.

"חשבתי שאנחנו חברים..." הוא אמר.

סונטה צחקה ואמרה שהם אף פעם לא היו. הוא הכריח אותה להיות איתו, אבל היא מצאה אהבה חדשה.

"תיזהרי." אמר קאלירו. "את משחקת באש!"

סונטה גלגלה את עיניה.

טאריטו הביט בחוסר נוחות סביבו. בראשו כבר היה תסריט מוכן למה שעומד לקרות. עיניו נדדו לכיוון היציאה. מצד אחד, רצה לברוח מאחיו הגדול, ומצד שני, הוא הרגיש שהוא לא יכול להשאיר את סונטה לבדה. מי יודע מה קאלירו יעשה לה? כשהוא נמצא בסערת רגשות,הוא נהפך לבלתי צפוי והכל יכול לקרות. הוא הקפיץ את הרגל שלו בחוסר נוחות.

קאלירו פתח לו את הדלת של הבית.

"קאלירו... אני יכול לומר שאני מצטער? זו הייתה טעות." אמר טאריטו. "לא חשבתי שזה יפריע לך עד כדי כך."

בתגובה, קאלירו בעט אותו החוצה מהמדרגות.

"זה היה לגמרי בכוונה!" הוא אמר בטון מרושע.

הוא טרק בפניו את הדלת.

סונטה ניגנה בפסנתר, כדי לשכוח מכל מה שקרה. היא לא הייתה מסוגלת להאמין. ברוב טיפשותה בגדה בחבר שלה מול העיניים שלו.

קאלירו משך בידה וזרק אותה על הרצפה הקרה. הוא עמד מעליה. הרגליים שלו החזיקו אותה, כדי שלא תברח. הפנים שלו היו קרובות לפנייה, קרובות מדי.

היא הייתה יכולה לראות את הורידים האדומים בעיניו החומות.

"עכשיו את הולכת לשלם! אמרתי לך לא לשחק איתי."

סונטה נאנחה ואמרה שלגמרי נמאס לה ממנו, מכל הדרמה שלו. הוא מתנהג כאילו החיים שלו הם הצגה אחת גדולה.

"זה לא מצדיק בגידה, סונטה." אמר קאלירו. "ועוד מול הפנים שלי? איך את מסוגלת?!"

סונטה אמרה שבטח גם הוא בגד בה פעם עם מעריצה או שתיים והוא לגמרי צבוע, כי אם זה לא היה אחיו, הוא לא היה עושה עניין.