מאוחר יותר באותו יום, מצאה את עצמה סונטה במשרד של אנדי.
בחשש רב, דפקה בדלת. פיה היה יבש ועיניה צרבו. היא כססה את ציפורניה בעצבנות והציצה מעבר לכתף על האנשים שדיברו ביניהם במסדרון.
הדלת נפתחה והיא חשה שעוד רגע היא מתעלפת, כי מי שפתח לה את הדלת היה לא אחר מאשר קאלירו.
היא ציפתה לראות כעס בעיניו, אך הוא רק הזמין אותה לשבת והציע לה מים.
"מה זה? איפה אנדי?" שאלה סונטה בפליאה.
"אנדי יצא לחופשה, אני מחליף אותו." אמר קאלירו, "מה את צריכה, סונטה?" הוא שאל בקרירות והתיישב בכיסא הגדול והמפואר שלו.
סונטה הביטה סביב, עיניה לא היו רגילות לראות את המשרד כה נקי ומסודר. על הקירות היו תלויות תמונות של הלהקה בשחור ולבן, אך תמונה אחת במסגרת זהב משכה את עיניה. זו הייתה תמונה שלה על אופנוע.
סונטה הייתה כה שקועה באותה תמונה, עד ששכחה מה היא רוצה לומר.
"סונטה, אם את לא מדברת, אז לכי." אמר קאלירו. "אני עסוק ואין לי זמן לשתיקות שלך."
"אני רוצה לפרוש." במאמץ רב הוציאה סונטה את המילים.
קאלירו נעץ בה את עיניו הגדולות.
"את לא יכולה לפרוש מהלהקה, סונטה. אל תהיי טיפשה. יש לך חוזה לחמש שנים!"
"אז אני אשלם קנס." אמרה סונטה. "אני לא יכולה להישאר בלהקה."
היא השפילה מבטה כדי לא להיתקל בעיניו שעוד הוליכו עלייה קסם, קולו גרם לליבה לפרפר.
כמה היא הפסידה ברגע אחד.
"תפסיקי לדבר שטויות סונטה, אני צריך אותך בחזרה שלנו היום."
"אני לא מגיעה." אמרה סונטה והיא עמדה לפתוח את הפה שלה ולהגיד משהו נוסף, אבל התחרטה כי פחדה מהתגובה שלו.
"סונטה, אני באמת מתאפק לא לפגוע בך. את מבינה את זה, נכון? אל תרגיזי אותי, בסדר?"
סונטה נשכה שפתייה והבטיחה שתבוא, אבל זו תהיה הפעם האחרונה שלה.
סונטה רקעה ברגליה, לפי הקצב של השיר. היא הביטה על חבריה מנגנים. הקנאה הופיעה על פנייה.
היא לא הבינה מדוע קאלירו התעקש שתבוא לחזרה, אם היא רק יושבת ולא עושה דבר.
איך הוא בכלל מסוגל להיות איתה באותו חדר אחרי שבגדה בו? אם הייתה במקומו, הייתה מעיפה אותו מחייה, ולא שבה להביט בעיניו.
והנה הם נמצאים יחד, כאילו דבר לא קרה. רק התופים של אקיטו מפרידים ביניהם.
סונטה זמזמה בלחישה את המנגינה.
"היי!" היא התפרצה כשקאלירו ניגן את הפזמון של השיר. "אני מכירה את השיר הזה!"
כולם עצרו את נגינתם.
קאלירו הפנה את מבטו לכיוון של סונטה.
"איך את יכולה להכיר את השיר הזה, אם זו הפעם הראשונה שאני מנגן אותו?"
סונטה משכה בכתפייה, ונשכה את לשונה.
"סונטה, השאלה שלי הייתה לא מובנת?"
"זה... זה מזכיר לי נהר." עיניה של סונטה זהרו. "נהר ארוך ומפותל הזורם אל תוך הלילה, נהר ירוק ובתוכו שוחים דגים אדומים נגד הזרם."
YOU ARE READING
מנגינות מכושפות
Adventureטעות אחת קטנה מטלטלת את חייה של סונטה. כעת עליה להתרגל לחיים בעיר הגדולה הרחק מכל מה שאהבה והכירה. שם פוגשת סונטה את קאלירו שהופך לחלק מרכזי בחייה. הוא עוזר לה לגלות את הכישרון האבוד שלה ולהגשים את חלומה הגדול, אך עד מהרה היא מגלה שלא הכל זוהר כמו ש...
